דרוש קוד אתי

התפרסם במסגרת מדור "דעת תורה" באתר כיפה (קישור). ניתן לקרוא את כל הטורים שהתפרסמו במדור זה כאן.

מכיוון שטור זה עוסק ברבנות וברבנים, בחרתי הפעם לארח את ידידי הרב אלי רייף, רב קהילה במודיעין, שכותב על נושא שעד כמה שידי מגעת הוא מהראשונים שנוגעים בו. אין לי ספק שככל שיתפתח בארץ ה'מוסד' של רבני הקהילות, נחיצות הדברים תלך ותגבר. לעת עתה, יכול להיות שהמאמר מקדים את זמנו. המאמר פורסם בגירסא קודמת באתר ישיבת ברכת משה.

רב מסוים ערך חופה וקידושין בחתונה לזוג מהעשירון העליון. הוא לא קבע מראש סכום כסף עם בני הזוג. הזוג שנהנה מאוד מאופן סידור הטקס שלח שבוע לאחר מכן זוג כרטיסי טיסה כמתנת תודה. האם על הרב לקבל מתנה זו? לרב אחר הציע בעל חברה מסחרית הנחה משמעותית ברכישת אחד ממוצריו תוך שהוא מדגיש שאינו מבקש שום טובה בעד ההנחה, אלא עושה זאת מתוך ההערכה הרבה לפועלו, האם על הרב להסכים להצעה?

בתחומי עיסוק שונים יש קוד אתי, כגון אצל שופטים, רופאים, פסיכולוגים ועוד. האם יש מקום לניסוח קוד אתי לרבנים?

קוד אתי הוא מסמך המתאר את הערכים, המידות, הכישורים, המחויבויות וההתנהגויות המאפיינים את המשתייכים לפרופסיה כבעלי מקצוע מוסמכים וראויים לעסוק בו. יש המכנים את הקוד האתי כ"תעודת הזהות הערכית" של המקצוע.

קוד אתי נצרך במקצועות בהם יש פוטנציאל לדילמות ולמעידות אנושיות, או במקצועות בהם יש יחסי כוחות שניתן לנצלם לרעה. מטרתו למנוע גרימת נזק, ליצור מדיניות מוסדית, לשרטט מעין עמוד שידרה של המקצוע, אבל בעיקר ליצור נאמנות בין בעל המקצוע לבין מקבלי השירות - ה"לקוחות". מקובל לראות בניסוח קוד אתי לעיסוק מהלך התורם להפיכתו ל"מקצוע של ממש".

הקוד האתי נועד להכניס סדר, לקבוע סטנדרטים וליצור שקיפות הן כלפי בעלי המקצוע והן כלפי הנהנים מהם. הוא מעין חוזה למקרים של מחלוקת והוא משמש גם הגנה על בעלי המקצוע מפני שרלטנים ומתחזים.

האם יש קושי בניסוח כללי אתיקה לרבנים?

נראה שניתן להשוות זאת לקושי בניסוח כללי אתיקה לשופטים. שני קשיים הועלו בסקירה שנעשתה ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת לגבי ניסוח כללי אתיקה לשופטים (סקירה משווה בנושא כללי אתיקה לשופטים - כ"ג טבת תשס"ה, כתיבה דפנה בן פורת):

א) ייחודו של המקצוע - "מאחר שאופיה של העבודה השיפוטית מחייב שוני גדול ביישום כללים אלה בכל מקרה ומקרה, וכן מאחר שלעתים קרובות יש צורך להתאים כללים כאלה למציאות המשתנה".

ב) הגוף האחראי - "עולה השאלה איזה גורם ראוי שיקבע את כללי האתיקה לשופטים, אם גורמים במערכת המשפט בלבד או גורמים ברשות אחרת".

באותה סקירה מובא ממצא מעניין: "ברוב המדינות שנסקרו לא נמצא קוד אתי כתוב הקובע כללי אתיקה לשופטים... במדינות שבהן נקבע קוד אתי לשופטים, נמצא כי מדובר בקוד חסר תוקף סטטוטורי או במסמך הנחיות בלבד. במקרים אלה כללי האתיקה מנוסחים ומאומצים על-ידי גורמים במערכת השפיטה, איגודי שופטים או גוף מקצועי אחר, בלא כל מעורבות מצד הרשות המחוקקת".

עם זאת הצורך בניסוח מגובש של כללי אתיקה נובע במידה רבה מהפיכת עולמנו למורכב יותר. נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק הקים ועדה שניסחה מסמך ובו כללי אתיקה לשופטים (פורסמו בשנת 2007), וכך נכתב במבוא של המסמך: "בעבר היו כללי ההתנהגות לשופטים בחזקת תורה שבעל-פה, והדין, המוסר, ההיגיון, השכל הישר, המסורת וניסיון החיים הם שהינחו שופטים באורחותיהם. ברבות הימים והשנים הפכו חיי האדם והקהילה מורכבים יותר ויותר, ואף מערכת המשפט גדלה, התרחבה וקלטה חברים רבים. כך נוצר צורך להעלות את התורה שבעל-פה על הכתב וליצור קוד התנהגות חרות לשופטים".

מאידך, הכללים אינם חזות הכל וכפי שנכתב במסמך הנ"ל: "כללי האתיקה לשופטים אינם בבחינת חי הנושא את עצמו ואין הם מנותקים מסביבתם. הדין, המוסר, ההיגיון, השכל הישר, המסורת וניסיון החיים שהדריכו שופטים בעבר יוסיפו להדריכנו גם בימים יבואו... פירושם של הכללים ייעשה לא אך כלשונם אלא כרוח הנושבת בהם".

אם נשוב לתחום הרבנות נראה שיש שני קשיים מרכזיים בניסוח כללי אתיקה. האחד קשור לטיבו של המקצוע. רב הוא שם כללי מאוד, אבל הוא כולל תפקודים מקצועיים שונים - האם הרב דומה יותר לשופט, ליועץ או למחנך? ברם, נראה שבעיה זו היא טכנית ולא מהותית, כי ניתן לנסח קוד אתי שונה לכל תחום ולכל תיפקוד.

יש שיאמרו שהרבנות היא שליחות ועבודה בקודש ואין להופכה ל"מקצוע", אבל אי אפשר להכחיש שבפרט בעולמנו המודרני והמורכב, עבודת הרבנות כוללת היבטים רבים שניתן לכנותם כתפקודים מקצועיים. גם העובדה שהרב מקבל שכר על עבודתו הופכת את הרבנות לסוג של מקצוע, כי השכר עצמו מבטא סוג של חוזה, ועדיף לו לחוזה להיות שקוף ולכל הפחות לגבי הכללים האתיים. ניסוח קוד אתי יכול לחזק את האמון בין הרב לבין הפונים אליו.

יש הטוענים שהקוד האתי של הרבנים זו ההלכה. אמנם כן, אבל קוד אתי עוסק גם בדברים שבעלי המקצוע מקבלים על עצמם מעבר למה שנדרש. לדוגמה, במקצועות רבים מקובל שמעבר לתשלום המוגדר מראש אין לקבל מהלקוח מתנת כסף או טובת הנאה. זה לא אסור ע"פ ההלכה, אבל זה אסור בקוד האתי.

דומה שהבעיה המרכזית המונעת כתיבת קוד אתי היא, שחלק ניכר מהרבנים אינם מאוגדים כקבוצה מקצועית ואין להם גוף מרכזי סמכותי. חסרונו של גוף כזה מונע יצירת קוד אתי משתי סיבות: האחת, אין גוף אוטוריטי שינסח קוד אתי. השניה, אכיפת הקוד האתי. כוחו של קוד אתי נובע מהעובדה שיש גוף שיכול לפקח הפועל בשקיפות, ואליו ניתן לפנות ולהתלונן על מי שעובר על הקוד האתי. חוק ללא שיניים הוא חסר משמעות. קוד אתי ללא גוף שיאכוף אותו הוא מסמך כמעט חסר משמעות. למקצועות שיש גוף מקצועי המעניק תעודה ויכול גם לשלול או להרחיק את בעל המקצוע יש סנקציה בעלת שיניים.
נראה שהקושי (ואולי החשש?) מיצירת גוף כזה הוא העומד בבסיס ההימנעות מכתיבת הקוד האתי.

ברם, יתכן שדווקא ניסוח קוד אתי הוא הכלי שיכול להחזיק ברכה. הוא הכלי שיצור את הגוף. אילו זכינו היה נכתב קוד אתי ע"י הרבנות הראשית, עתה שלא זכינו אולי צריכה לקום ועדה שכוחה יונק גם מאישיותם של הרבנים ובעלי המקצוע המרכיבים אותה, אבל גם מרבנים המשתייכים לגופים שיש להם סמכות מסוימת לפחות לגבי חלק מהרבנים כגון איגוד ישיבות ההסדר או רבני צהר. יתכן שדווקא כתיבת הקוד האתי הייתה גורמת לגיבוש של הרבנים לקבוצה מאורגנת, אבל בעיקר תשרטט את קוי המיתאר בעולמה של הרבנות. קוי מיתאר אלו לא רק שלא יחלישו אלא יחזקו את האמון בתפקודים הרבים שמתקיימים בתוך עבודת קודש זו.