קוראי הבלוג יודעים מן הסתם שאני לרוב נהנה ממאמריו של ר' איתם הנקין. לכן שמחתי מאד כשהגיע לידי ספרו החדש (כ200 עמודים, כריכה רכה) שכתב יחד עם הרב אברהם וסרמן. הספר עוסק ביחסי הרב קוק והקרן הקיימת לישראל. מחברי הספר קיבצו את כל החומר הכתוב שיצא מפרי עטו של הרב קוק ושעוסק בקרן הקיימת לישראל. את החומר הזה, המכיל גם מכתבים נדירים יחסית, הם ערכו וסידרו על פי נושאים. כך הם מגישים לפני הקורא מסמך היסטורי המתעד על פי נושאים את הקשרים שהיו בין הרב לבין ראשי הקרן הקיימת לישראל.בין הנושאים שנסקרים הם: קריאותיו של הרב קוק לתרום לקרן הקיימת לישראל, היחס לתרומות לקופה הכחולה לעומת קופת רבי מאיר בעל הנס, מאבקו של הרב קוק לשמירת הצביון הדתי בפרהסיא על אדמות קק"ל, ושתדלנות הרב קוק בנוגע לקניית קרקע ברחובות ולמען בניית בית הכנסת הגדול בתל אביב.
כפי שציינתי בפוסט קודם, החומר הכתוב של הרב בכל הנושאים הללו איננו חומר הגותי אלא אגרות וכרוזים מעשיים. מעבר לערך ההיסטורי שיש באיסוף החומר, בסידורו ובהתאמת כל אגרת לסיפור המעשה שהיה מאחוריו, הספר מצליח להציג מעין מבט על נושא שנדמה לי שלא מתעסקים בו הרבה: הרבנות של הרב קוק. קרי, איזה סוג רב ראשי הוא היה.
בפן ההיסטורי הספר מציג בפני הקוראים מציאות שאינה ידועה, מציאות שבה לרב הראשי יש מעמד והוא איננו רק פקיד המספק שירותי דת. זאת, בנוסף למציאות נוספת שאינה מוכרת ובה הפרהסיא בארץ ישראל שומר על מורשתו הדתית. אני עדיין מתקשה להאמין שבשנות העשרים של המאה הקודמת חילולי שבת ואכילת לא-כשר היו דברים נדירים. אך מהעולה מספר זה, אכן כך היו פני הדברים.
במהלך קריאת הספר נדהמתי לגלות את עמדותיו של הרב קוק בסוגיות השונות. אם אהיה כנה עם עצמי, אני חושב שכמעט בכל הסוגיות אינני מצליח להסכים עם מהלכיו (לא שהוא צריך את הסכמתי, כמובן). אפרט קצת.
בנושא התמיכה ביישוב החדש שבא על חשבון היישוב הישן, סבר הרב שיש להמשיך לתמוך ביישוב הישן ויחד עם זאת לתמוך ביישוב החדש. ככלות הרבה שנים: האם עמדה זו הצדיקה את עצמה? מה נהיה מהיישוב הישן, לעומת הצלחותיה של היישוב החדש? אפילו החברה החרדית הגדולה בארץ קבלה וצמחה הודות הרבה יותר הודות ליישוב החדש, מאשר מהיישוב הישן.
הרב קוק לא הסכים לתמוך בקרן היסוד עד שזו לא תביע עמדה גלויה כנגד חילול שבת וכד'. האם הרב קוק היה תומך היום בממשלת ישראל, שגם מממנת חילולי שבת? בחכמה שלאחר מעשה כולנו יודעים שכל יהודי שמוסדות היישוב החדש הצליחו להעלות ארצה מארצות אירופה ניצול ממות כמעט ודאי בשואה. האם היום איננו יכולים לומר בפה מלא שקרן היסוד מלאה תפקיד חשוב ואולי קריטי בביסוס היישוב בארץ?
הרב קוק דרש מהקרן הקיימת לישראל שימנעו חילולי שבת ביישובים היושבים על אדמות הקרן. זו דרישה שהיום לא עוברת בשום אופן. הקיצוניות של הנושא הזה היתה הדרישה של הרב קוק שקק"ל תפטר עובדים המשתתפים במשחקי כדורגל.
לאורך הספר ישנם מספר פעמים שהיישובים שהואשמו ע"י הרב בחילול שבת משיבים כי השמועה שהגיעה אל הרב בטעות יסודה. קשה לומר היום האם טענתם היתה נכונה, או שמא אמרו זאת רק כדי להדוף את הביקורת. אך אם הטענה היא אכן נכונה, כמה מביך זה, שהרב הראשי מרעיש עולמות וכותב בחריפות כה רבה בגלל שמועה לא נכונה.
ברי לי שהמציאות שאני מכיר היום שונה לחלוטין מהמציאות שהרב הכיר. היום מרוב חילולי השבת בארץ, אם מאן דהוא יצליח למנוע חילול שבת מיישוב אחד, זה כלל לא יורגש. הרב התמודד עם התופעות הראשוניות בהם התגלו התופעות הללו, ואם הוא היה מצליח למנוע אותם אולי זה לא היה מתפשט. עצוב לומר שברוב הנושאים עליהם נאבק הרב קוק במהלך הספר הוא לא רשם הצלחה, וגם במקומות בהם רשם הצלחה נקודתית, הצלחה זו לא החזיקה מעמד לאורך זמן.
לאורך הספר המחברים כלל אינם מתייחסים לשאלת ההצדקה בפעולות הרב. עם זאת, הם כן מנסים לתאר מול מה ניצב הרב, בכל הקשור למצב בארץ בימים ההם ולפוליטיקה של ראשי היישוב. רק בעמודים האחרונים של הספר יש מאמר קצר, שאם אני מזהה נכון הוא מפרי עטו של הרב וסרמן, המנסה לתת הסתכלות אקטואלית לפועלו של הרב המתואר בספר (הסתכלות שונה לחלוטין מהדברים שרשמתי לעיל).
למי מיועד הספר, לדעתי? בראש ובראשונה למעריצי הרב קוק. אלו שמתרגשים מכל תמונה של הרב וחושבים שגם בכרוז הקורא לתרומה לקק"ל שעליו חתום הרב יש קדושה - אתם בודאי תהנו מהספר. אם אינכם מאלו, אם אתם רוצים ללמוד קצת יותר על איך נראה היישוב בעשורים הראשונים של המאה הקודמת (אגב, אלא אם כן פספסתי פה ושם, לכל אורך הספר מוזכרים אך ורק תאריכים עבריים), אתם עשויים להחכים מהספר הזה.
אסיים בדברי ברכה לר' איתם הנקין שיזכה להמשיך להפיץ את מעיינותיו חוצה ולראות ברכה במעשי ידיו.
