הגמרא בברכות נו ע"א, בסוגית האגדתא אודות פתרון חלומות מביאה סיפור ארוך על אביי ורבא שהיו חולמים חלומות זהים והגיעו יחד לאותו פותר חלומות שהיה פותר לאביי באופן חיובי ולרבא באופן שלילי.
הרב קוק בעין איה מתייחס לעובדה המפתיעה ששני האמוראים חלמו את אותם החלומות (קישור):
שיווי הדיעות וההתחברות של הריעות הנפלאה בשני הצדיקים הללו, פעלה על נפשותיהם שווי מופלא כ"כ עד שגם רגשותיהם הפנימיים וציוריהם המדמים היו ג"כ באופן שוה. ע"כ הי' גם לחלומותיהם סגנון אחד, זאת היא פעולת האהבה הנפלאה שיכולה להמצא בנפשות זכות כשפוגשות בערך שיווי של השקפות נעלות.
דברים אלו של הרב קוק הם חידוש גדול. שכן דווקא על ברי הפלוגתא הידועים אביי ורבא, היינו חושבים לומר שכשם שדעותיהם שונות כך חלומותיהם יהיו שונים.
בפרק ז' של ברכות הרב קוק מאריך על ההבדל בגישה שבין אביי ורבא, בין היתר הוא כותב כך (קישור):
רבא ...היתה נטייתו אל שקידת התורה ודרישת כל אמת בפרטיהם המוגבלים ובזה יבא להכרת קונו יתברך, ...ובזה יבא אל המנוחה והתעודה הרוממה. אביי אמנם שאף אל הרחבת הידיעה בההכרה הפנימית שמתנשאת אל למעלה מכל גבול
ועל אף השוני הגדול בגישות של שני ברי הפלוגתא, אביי ורבא, הרב קוק מחדש כאן שבסופו של דבר שבגלל האהבה הנפלאה שהיתה שרוייה בין שני בעלי הנפשות הזכות הללו גם חלומותיהם היו בסגנון אחד.
נקודה למחשבה בעקבות מחלוקות ימינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה