במהלך קריאת ספרו של הרב אוהד פיקסלר "מסיני ועד ימינו", כמה אנשים שאלו אותי על מה מדבר הספר. שוב ושוב מצאתי את עצמי מתקשה להסביר לבן שיחי במה עוסק הספר. עתה, שגם סיימתי לקרוא אותו וגם אני מתנסח בכתב, אני מקווה שההסבר יצא ברור.
תת הכותרת של הספר הוא: "הלכה, הגות ומסורת בעולם משתנה". במשפט אחד הספר מתאר את השתלשלות ההלכה במהלך הדורות.
אמנם, כמעט כל ספר הלכה מתאר את השתלשלות ההלכה מהתורה שבכתב, לתורה שבע"פ, דרך חז"ל, הראשונים והאחרונים, עד אחרוני זמנינו. אך הייחודיות של הספר הזה הוא שהוא מתמקד במנגנונים הקיימים בהלכה, המשפיעים ומכוונים את דרכה ואת התפתחותה של ההלכה במהלך הדורות. לכל מנגנון מוקדש פרק, בו המחבר פורס בפני הקורא מספר סוגיות הלכתיות בהן המנגנון המדובר 'הופעל'. מנגנונים שונים בעלי מכנה משותף רחב יותר קובצו לשערים. סך הכל הספר מכיל ששה שערים על פני כ450 עמוד.
מהם אותם מנגנונים?
לדוגמא, תחת השער השני, "בין דאורייתא לדרבנן", נמצא פרקים העוסקים לדוגמא בנושא "מסרן הכתוב לחכמים" או "פשט ודרש". בפרק "מסרן הכתוב לחכמים" נמצא דיון הלכתי אודות מלאכות האסורות בחול המועד, הגדרת העינויים ביום הכיפורים, או פסול 'הדר' בארבעת המינים. תחת הפרק "פשט ודרש" נמצא דיון כיצד חז"ל הוציאו לעיתים את הפסוקים מפשטם וכיצד לעיתים נמצא השלכות הלכתיות גם להבנת הפשט, מעבר להשלכות ההלכתיות של הבנת הדרש.
דוגמא נוספת. השער החמישי עוסק ב"הלכה במציאות משתנה" ובשער זה נמצא עיונים בסוגיות שונות לגביהם ניתן לומר שהמציאות השתנתה מאד במאה השנים האחרונות (ולפעמים קצת יותר), ונשאלת השאלה: האם המציאות המשתנה משפיעה על ההלכה? תחת השער הזה נמצא פרקים העוסקים בגילוח וכיבוס בחול המועד, וכן בחיוב מזונות עבור ילדיו, ובנושאים נוספים.
בשער השלישי, "יסודות בפסיקת הלכה", הפרק התשיעי עוסק ב"הגדרה הלכתית והגדרה מציאותית". בפרק הזה המחבר סוקר תחומים הלכתיים בהם יש פער בין קביעת ההלכה לבין המציאות, או כלשון המחבר "שאלת המפתח האם הדיון מציאותי או הלכתי". על הפער הזה גישרו (חלק) מהפוסקים ע"י חלוקה בין ההגדרה ההלכתית של הדבר לבין ההגדרה המציאות שלו.
לדוגמא: פוסקים שונים קבעו שאין לערוך לאנשים שהתעוררה אצלם שאלת ממזרות בדיקת DNA לקביעת אבהות. פוסקים אלו הסבירו את עמדתם בכך שהדין הקובע מיהו ממזר זהו "הגדרה הלכתית טהורה, ואין גילוי המציאות האמיתית לא מעלה ולא מוריד" (ציטוט מדברי הרב נחום רבינוביץ').
דוגמא נוספת: בשאלת בליעת כלים יש פוסקים הנוטים לומר שמדובר בשאלה מציאותית, ואם אנו רואים שהכלים לא בולעים טעמים הרי שההלכה צריכה להשתנות. לעומת זאת יש שכתבו כי "ביישום הפרטני והמסתעף של ההלכה, יש ואין ההלכה צמודה למדע, אלא היא מיושמת על פי גדרים הלכתיים" (ציטוט מהרב רצון ערוסי).
דוגמאות נוספות הנסקרות בפרק: אתרוג מורכב, ברכת החמה, ועוד.
הפרק הזה עורר אותי למחשבה: האם אכן יש כאן "יסוד בפסיקת הלכה"?
על פניו השימוש בחילוק בין המציאות לבין גדרי ההלכה נועדה למעשה לתרץ מציאות שחז"ל לא חלמו עליה. כלומר, כשחז"ל קבעו את דבריהם, ההלכה נקבעה על פי תפישתם את המציאות. לא היה פער בין הגדר ההלכתי לבין הגדר המציאותי. בחלוף השנים והדורות, ובייחוד בעת החדשה, עם התפתחות הטכנולוגיה והמדע, התגלו פערים בין ההלכה למציאות. כעת עמדו בפני הפוסקים שתי אפשרויות: או לשנות את ההלכה מן הקצה לקצה, או לקבוע שההלכה נקבעת על פי "הגדר ההלכתי" ולא על פי המציאות.
אמנם, יתכן ויש תחומים בהם ניתן להניח שאילו חז"ל היו פועלים היום הם עדיין היו קובעים את דבריהם ללא שום שינוי, מכיוון ש"לא ניתנה תורה למלאכי השרת" והדברים נקבעו באופן שגם האדם הפשוט יוכל לקיימם (ולכן ניתן, לדוגמא, לחשב פאי כ3 ולא כמספר לא רציונלי). אך בתחומים אחרים די פשוט לי שחז"ל לא היו חיים בשלום עם החלוקה בין הגדר ההלכתי לזה המציאותי.
כך שנראה לי שככלל החלוקה בין הגדר ההלכתי למציאותי הוא יותר bug מאשר feature.
