לפני מספר שבועות הגיע לידי החוברת "אבולוציה: תורת ההתפתחות" שהינו סיכום של שיעור או מספר שיעורים שניתן ע"י הרב גיורא רדלר. החוברת בת 55 עמודים, כאשר עשרת העמודים האחרונים הינם נספח עם שאלות ותשובות על תאוריית האבולוציה. הארבעים וכמה העמודים שנותרו עוסקים במה שאפשר לכנות הסתירה בין היהדות לבין תורת האבולוציה.
עד כמה שידוע לי, ישנם שלושה אתגרים שמעמיד תורת האבולוציה בפני האדם המאמין:
א. בעית התאמת המסופר בתחילת ספר בראשית עם האופן בו התפתח היקום עפ"י תורת האבולוציה.
ב. תורת האבולוציה במובן מסוים מייתר את קיומו של האל. אם אפשר לתאר כיצד נברא העולם ע"י תהליכים טבעיים, למה צריך לומר שיש בורא לעולם? [זו טענת התער של אוקאם, ולהבנתי זו הטענה העיקרית של דוקינס]
ג. גם אם ניתן לגשר על הפער בין המסופר בתורה לבין המתואר ע"י תורת האבולוציה (בעיה א' דלעיל), כיצד אפשר לקבל את שינוי מסורת הפרשנות של פרקי הבריאה בבראשית? התורה נמסרת מדור לדור, כשדור אחד מתחיל לפרש אחרת את התורה מהדור שלפניו - יש כאן בעיה.
אשאיר ביד הקורא לדרג את גודל האתגרים דלעיל, רק אומר שלטעמי אתגר א' הוא האתגר הפשוט יותר מבין השלושה.
עם איזה מהאתגרים הללו מתמודד החוברת שבפנינו?
לצערי, בתחילת החוברת אין הגדרה של הבעיה, ולכן אינני יכול לומר באופן ודאי עם אילו מהאתגרים הללו מנסה המחבר להתמודד. לאורך החוברת אני זיהיתי התמודדות בעיקר עם בעיה א' ומהדברים משתמעת גם איזו שהיא התמודדות גם עם בעיה ג'. לגבי בעיה ב', המחבר מזכיר אותה פעם או פעמיים בדבריו, אך העיסוק בה הוא שולי מאד.
המחבר מתחיל את דבריו בהקדמה לחיבור, כשהוא פורס ארבע שיטות להתמודדות עם סתירות בין התורה למדע (עמ' ד-ה):
א. "דברי חז"ל הם אמת מוחלטת במובן הפשוט של המילה" ולכן אם יש סתירה, כנראה המדע טועה.
ב. השתנות הטבעים.
ג. חז"ל סמכו על הידע המדעי של תקופתם ולא התכוונו שדבריהם יובנו כאמת מדעית.
ד. "דברי חז"ל - וגם חלק מסיפורי התורה הנוגעים לעניין - אינם באים לתאר מציאות פיזית או אמיתות מדעיות, אלא מתייחסים לצד הרוחני של המציאות. אין סתירה עם המדע המודרני כיון שחז"ל אינם עוסקים כלל במדע, במובן המודרני של המילה".
המחבר מבקש לנקוט בשתי השיטות האחרונות.
עמדה זו היא אולי נכונה כשלעצמה, אך קצת מטעה. כשעוסקים בשאלת התאמת סיפור הבריאה שבספר בראשית עם תאורית האבולוציה. כאן לא מדברים על חז"ל כי אם על התורה, והרבה יותר קשה לומר שהתורה סמכה על הידע המדעי של תקופה קדומה.
כדי לענות על שאלת הסתירה בין המסופר בתורה לבין היוצא מתורת ההתפתחות מציע המחבר הצעות שאינן ממש חדשות:
א. ימי הבריאה אינן ימים כפשוטן - לפחות על ימי הבריאה שקדמו לבריאת המאורות, זו טענה שקשה להתווכח איתה.
ב. המקובלים כתבו ש"הקב"ה יוצר עולמות ומחריבן", ולכן אין שום בעיה אמונית לקבל שהיו עוד תהליכים ועולמות לפני ששת ימי בראשית.
מעבר לשתי טענות אלו מבקש המחבר לטעון שכבר הראשונים סברו וקבלו את תורת ההתפתחות, לפחות ברמה שהמינים היותר מורכבים התפתחו מהמינים הפחות מורכבים. את זה הוא מנסה להראות משני קטעים בספר הכוזרי (הקטע המודגש הוא המצוטט בחוברת):
1. ספר הכוזרי מאמר ב מד:
כמו שידעת כי היסודות נהיו להיות מהם המוצאים ואח"כ הצמח ואח"כ החיים ואח"כ האדם ואח"כ סגולת האדם
2. ספר הכוזרי מאמר ד ג:
ואם הדבר כן והאלהים הוא רוח העולם ונפשו ושכלו וחיותו, כאשר נקרא חי העולם, כבר נתברר הדמיון על דרך השכל, כל שכן שלנבואה ראות יותר גלוי מההקשה, והראות ההוא השיג ההמון העליון עין בעין וראה צבא השמים מהרוחניים הקרובים וזולתם בצורת אדם, ולהם רמז באמרו: +בראשית א' כ"ו+ נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, והטעם כי כבר הדרגתי היצירה והבאתיה על סדר החכמה, מן היסודות על המחצבים, אל הצמחים, אל החי אשר באויר ובמים, ואחר כן אל החי אשר בארץ בעלי החושים הזכים והידיעות הנפלאות, ואין אחר המדרגה ההיא אלא מדרגה שהיא קרובה מן הסוג האלהי המלאכי, וברא האדם בצורות מלאכיו ומשרתיו הקרובים אליו במדרגה לא במקום, כי התעלה מהמקום.
ממקורות אלו מסיק המחבר (עמ' כא):
כמעט מיותר לציין במפורש שלריה"ל אין שום בעיה עם תורת ההתפתחות
לצערי, אני לא הצלחתי להבחין במה שהמחבר רואה כפשוט.
את דבריו בנושא זה מסיים המחבר עם עוד פיסקה שלא הצלחתי להבין:
ריה"ל כמו כל חכמי ישראל, כפי שנראה בהמשך במקורות נוספים, מנסה ללמדנו שמעשה ה' הוא הוא המציאות. היחס הנכון למושג האלוהי הוא ההבנה שבתורה לעולם לא מדובר על ה' לכשעצמו, אלא על האופן בו ה' מופיע אלינו דרך המציאות. ממילא, כשהתורה כותבת על "נעשה אדם", היא אינה מתארת ארגז חול קסום שניתן ללוש ממנו בני אדם, אלא על האופן בו רצון ה' מופיע במציאות וזו עשיית האדם.... מטרתנו היא להראות כאן כי הטענה שתורת האבולוציה סותרת את התורה או היהדות, ושלא יכול להיות שהעולם התפתח בדרך אבולוציונית אינה רק בגדר טעות, אלא כפירה בקב"ה.
בהמשך מביא המחבר כך:
עלינו לעיין במקור שלמעשה היה צריך להתחיל בו. מקור שכל ילד בן חמש צריך להכיר - רש"י על הפסוק הראשון בתורה. רש"י כאן מבהיר עד כמה הטענה שששת ימי בראשית הם ששה ימים ממש וסיפור הבריאה בתורה הוא סיפור על תחילת המציאות הפיזית, שגויה מיסודה ונעוצה בחוסר ידע וחסר לימוד בסיסי.
הרש"י המדובר הוא זה (רש"י בראשית פרק א פסוק א):
בראשית ברא - אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב ג) ראשית תבואתו.
ואם באת לפרשו כפשוטו כך פרשהו בראשית בריאת שמים וארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך ויאמר אלהים יהי אור. ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה לומר שאלו קדמו, שאם בא להורות כך, היה לו לכתוב בראשונה ברא את השמים וגו', שאין לך ראשית במקרא שאינו דבוק לתיבה של אחריו, כמו (שם כו א) בראשית ממלכות יהויקים, (בראשית י י) ראשית ממלכתו, (דברים יח ד) ראשית דגנך, אף כאן אתה אומר בראשית ברא אלהים וגו', כמו בראשית ברוא. ודומה לו (הושע א ב) תחלת דבר ה' בהושע, כלומר תחלת דבורו של הקדוש ברוך הוא בהושע, ויאמר ה' אל הושע וגו'. ואם תאמר להורות בא שאלו תחלה נבראו, ופירושו בראשית הכל ברא אלו, ויש לך מקראות שמקצרים לשונם וממעטים תיבה אחת, כמו (איוב ג י) כי לא סגר דלתי בטני, ולא פירש מי הסוגר, וכמו (ישעיה ח ד) ישא את חיל דמשק, ולא פירש מי ישאנו, וכמו (עמוס ו יב) אם יחרוש בבקרים, ולא פירש אם יחרוש אדם בבקרים, וכמו (ישעיה מו י) מגיד מראשית אחרית, ולא פירש מגיד מראשית דבר אחרית דבר. אם כן תמה על עצמך, שהרי המים קדמו, שהרי כתיב ורוח אלהים מרחפת על פני המים, ועדיין לא גלה המקרא בריית המים מתי היתה, הא למדת שקדמו המים לארץ. ועוד שהשמים מאש ומים נבראו, על כרחך לא לימד המקרא סדר המוקדמים והמאוחרים כלום:
בהסבר דברי רש"י אלו המחבר מאריך מעט. אביא בפניכם רק את סיכומו:
קודם כל, סיפור הבריאה עוסק בעניינים עמוקים ונסתרים בפנימיות התורה, ולא ניתן להבין פסוקים אלו כפשוטם. מעבר לכך, גם אם אדם ירצה לפרש את הפסוקים כפשוטם, על כורחו הוא יאלץ להבין שאין שום קשר לסדר הבריאה. התורה לא באה לתאר כרונולוגית את סדר בריאת העולם. זה פשוט לא הנושא של פרשת בראשית.
אני הקטן סבור שהמחבר לא הבין את דברי רש"י. מכיוון שהוא לא הראשון שאני נתקל בו שהתקשה בדברי רש"י אלו, אבארם.
רש"י התקשה בפסוק "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". אם נסביר פסוק זה כפשוטו יצא שבתחילת הבריאה נבראו השמים והארץ. אך בהמשך הפרק אנו למדים שהשמים והארץ נבראו רק ביום השני.
לכן רש"י מציע לדרוש פסוק זה: בראשית - בשביל ראשית. ומוסיף רש"י וכותב שאם בכל זאת הינך מעוניין לפרש הפסוק על פי פשוטו, עליך לפרשו כך: "בראשית בריאת אלהים את השמים ואת הארץ, והארץ היתה תוהו ובוהו וכו'".
אין בין דברי רש"י אלו לדברי המחבר כלום.
עכשיו בואו נתמודד עם התזה העיקרית.
בטענה כאילו שחכמי ישראל מאז ומעולם ידעו על תורת ההתפתחות (לפחות באופן מסוים, וכך להבנתי מציע המחבר להתמודד עם אתגר ג' שהצענו בפתיחת דברינו), ולא נצרכו להתגלות המאובנים כדי לדעת שהיא אמת, ישנה בעיה. מדוע חכמי ישראל לא גילו סוד זה לכלל האנושות? מדוע השאירו זאת בידיו של צ'ארלס דארווין לגלות את סוד הבריאה? יתרה מזאת, תאוריית האבולוציה פגעה במידה רבה באמונה בבורא עולם בקרב מאמינים רבים מסביב לעולם ובמגוון דתות, האם לא היה זה יותר אחראי שחכמינו יהיו אלו שיסבירו תאוריה זאת למאמיני העולם?
אך יתרה זאת, מה בעצם טענה זו אומרת על תחילת ספר בראשית? האם היה אדם הראשון? האם היה גן עדן, וחטא אדם הראשון בגן עדן? הרי תאוריית האבולוציה אינה סבורה שנוצר רק זוג אחד - זכר ונקבה - של הומו-ספייאנס, אלא שהתפתח מין שלם.
המחבר עצמו מרגיש בבעיה זו, ומציע כעבור פרק כך (עמ' לא-לב):
איך זה קרה בפועל אנחנו פשוט לא יודעים... זה לא משנה שום דבר, וזו הנקודה החשובה כאן. פרשיות בראשית ונח הן סתרי תורה ואי אפשר להבין את סיפור הבריאה כפשוטו, כפירוט של יצירה על פי סדרי זמנים כרונולוגי... התורה מדברת על העיקר, והעיקר הוא שהופיע עולם חדש. עולם חדש משמעו נשמה חדשה, מהות עצמית חדשה, מטרה חדשה, סדר חוקים חדש, ואותו סדר חוקים - העולם שלנו - הוא זה שהופיע לפני חמשת אלפים ומשהו שנה.
אני אישית מסכים עם רוב הפיסקה הזו, אך לענ"ד היא אינה מסתדרת עם הטענה כאילו התורה מתארת סוג של תורת-התפתחות. אם סתרי תורה יש כאן, אז תיאור תורת-התפתחות נדמה לי שאין.
הפרק החמישי שואל המחבר את השאלה הבאה:
לאחר שראינו שאין שום בעיה אמונית בתורת האבולוציה, נשאלת השאלה - מדוע לדתיים כה רבים ישנה הנטייה האינסטינטיבית לטעון כי לא יתכן שהאדם התפתח מהקוף, או כי העולם והחיים התפתחו בצורה הדרגתית לאורך מליוני שנים? מדוע ניטשת מלחמת חורמה בקרב חוגים רבים נגד הטענות המדעיות על התפתחות החיים?
לא ברור לי למה, אבל משום מה אין המחבר מונה את אתגרים א' ב' וג' שמניתי בפתיחת דברי, אלא כותב את הדברים הבאים:
טענה זו נובעת, כמו רבות מהטעויות ומהשאלות באמונה מהגשמה של המושג האלוהי. אדם שאינו מגשים מבין שמבחינת הקב"ה אין שום הבדל בין בריאה שאורכת שש שעות, כפי שהמדרש מזכיר, לבין שישה מליוני שנים. שום הבדל.
גם אם דברים אלו נכונים, האם באמת צריך להגיע אליהם כדי להסביר את הרתיעה מתורת האבולוציה?
לסיכום דברי אומר שלאורך קריאת החיבור הזה נסיתי להבין מה מנסה המחבר להוסיף על דברים קודמים שנכתבו בנושא תורת האבולוציה (יש מספר הפניות לספר "
אלוהים משחק בקוביות"). לא הצלחתי לענות לעצמי על שאלה זו.