ביקורת ספרים: אמונה בזמן משבר

לפניכם הרשימה השניה של סגן-צעיר. תודותי (ולפי התגובות מהרשימה הראשונה, גם תודותיכם) נתונה לי.ל. שקיים בעצמו "ברוך אומר ועושה" וחוץ מלהתלונן התנדב להגיה את הרשימות של סגן-צעיר.

אמונה בזמן משבר – ערכת הישרדות
מאת: סגן-צעיר

במהלך השנה האחרונה שוקדת מערכת ההוצאה של ידיעות ספרים על פרויקט בשם "עם הספר", בו היא מוציאה מחדש לאור ספרי יסוד מכל תחומי היהדות. קשה לומר שהציבור שלנו ממש נלהב מהרעיון. רק לפני כמה חודשים צוטט דב איכנולד (עורך ההוצאה) בכתבה ב"הצופה" (קישור), כמי שמופתע מכך שהספרים אינם פופולאריים בין בני הישיבות (ספציפית הוזכר הכרך של משנה תורה לרמב"ם). הרבה סברות אפשר להעלות, אבל הפשוטה שבהן היא, שברוב הספרים בסדרה אין ממש משהו חדש שלא היה מוכר לנו עד כה.

במבט ראשון נראים הדברים נכונים גם לגבי הספר החדש בסדרה - "אמונה בזמן משבר". הספר כולל את אגרת צפון של הרש"ר הירש, פרקים מספר אורות ("אורות מאופל" [ללא "ישראל ותחייתו"], "אורות התחיה" ו"זרעונים"),מאמר הדור של הראי"ה קוק, ספר אמונה ובטחון של החזו"א, ואיש האמונה הבודד וקול דודי דופק של הגרי"ד סולובייצ'יק. בתחילת הספר יש מבוא של ד"ר אבינועם רוזנק, המבקש להפגיש אותנו עם ארבעת האישים, ובוחן את שיטותיהם השונות בהתמודדות עם העולם המודרני.

הטקסטים עצמם די מוכרים לנו. אני זוכר היטב איך נפגשתי עם גאוניותו של החזו"א והגדרותיו המבריקות לגבי אמונה ובטחון בישיבה התיכונית. מאמר הדור של הרב קוק סיפק לא אחת חומר לפעילות בסניף תחת הכותרת האולטימטיבית "מאמר הדור – לדורינו?" (מאמר יחסית עדכני של הרב שרלו בנושא אפשר למצוא באקדמות י"ד). "קול דודי דופק" של הרב סולובייצ'יק חדר גם הוא אל הלב והיה תמיד מקור חיזוק בתקופות קשות.

אינני יודע אם הניסיון שלי משקף את כלל הציבור, אבל דווקא "אגרת צפון" של הרש"ר הירש נראה לי קצת פחות מוכר. אולי בגלל התנגדות הרש"ר הירש לציונות והמסר הלא כל כך ציוני שלו. אני אישית לא פגשתי אותו בכלל בתוך המסגרות הרגילות. אולי לכן כאשר קיבלתי אותו במתנה מדוד שלי בזמן שהייתי בצבא, דווקא הוא זה שהפך את עולמי וטלטל אותי הכי חזק. הספר הציג פן של היהדות שלא הכרתי ואיתגר את מחשבותיי בהרבה כיוונים. אם יש מישהו שעוד לא מכיר את הספר קטן הכמות ורב האיכות הזה – כדאי שיכיר. שמעתי גם סיפורים על יהודים בארה"ב באמצע המאה העשרים שספר קטן זה הציל, פשוטו כמשמעו, את יהדותם ושמירת המצוות שלהם.

מעבר לתוכן המוכר והידוע (אך זקוק כל כך לחזרה ושינון תמידי) של הספרים במקבץ, ישנם כמה "צ'ופרים" הכלולים בתוך המהדורה הנוכחית ומהווים בהחלט ערך מוסף שכדאי לשים אליהם לב. הוספות אלה מעידות על העבודה המדוקדקת והירידה לפרטים בבית ההוצאה בכדי להוציא מתחת ידו מוצר באיכות גבוהה.

בספר אמונה ובטחון ישנן שתי תוספות שאינן מופיעות במהדורה הרגילה של הספר. התוספת הראשונה - שני קטעים בתחילת פרק א' אות ט' (שני הקטעים אכן מופיעים בגרסא של הספר אמונה ובטחון המופיעה בסוף ספר חזון איש על סדר טהרות). בקטעים אלו דן החזו"א בסוג מסוים של הוכחת מציאותו יתברך, וככל הנראה הושמטו מפני המורכבות שבהבנתם כראוי. התוספת השנייה - שני סעיפים שלמים בסוף פרק ג' שהושמטו לבקשת החזו"א בעצמו, בגלל חשש לכבוד הבריות. הם כוללים מתקפה חריפה מאוד על "אלה שלא זכו לאור הגמרא בהלכה" (המתקפה היא ככל הנראה נגד שיטת המוסר ובמיוחד חסידי נובהרדוק).

בניגוד לספר אמונה ובטחון שצונזר על ידי המחבר בעצמו, זכה ספרו של הרש"ר הירש אגרת צפון לצנזור בידי אחרים. אגרת י"ח בספר כוללת עימות חזיתי עם דרכו של הרמב"ם בהבנת טעמי המצוות. הביטוי הכי חריף מגיע במשפט באמצע האיגרת:
"האם משה בן מימון (הרמב"ם) או משה בן מנחם (הרמבמ"ן) [מנדלסון] הינם באמת משה בן עמרם?!"
משפט זה וכן שתי הפסקאות בתחילת האגרת שמפרטות באריכות את טענות הרש"ר כלפי הרמב"ם, הושמטו מהספר בהוצאת "נצח" (בני ברק), שעד לא מזמן הייתה (עד כמה שידוע לי) אחד מהמקומות היחידים שבו היה ניתן להשיג את הספר. בינתיים חזר גם מוסד הרב קוק להוציא בהדפסה מחודשת את הספר כבעבר בתרגום המקורי והלא מצונזר (אבל יש לציין שהוצאת ידיעות אחרונות הרבה יותר אסטטית ונוחה לקריאה).

הספר איש האמונה הבודד של הגרי"ד סולובייצ'יק לא זכה אמנם לצנזור אך שורה אחת כן נשכחה (במכוון או שלא) מהמהדורה בעברית של מוסד הרב קוק. אני מתכוון לשורת ההקדשה שבפתח הספר: "לטוניא – אשה בעלת אומץ לב רב, הדר עילאי, מחויבות מוחלטת וכנות שאינה יודעת פשרות."
הקדשה מעין זו של המחבר לאשתו אינה דבר מצוי בספרות התורנית. משנה חשיבות יש לה בפתח הספר שבו הרב מתאר את חווית הבדידות מלאת הסבל המלווה אותו תדיר. היא שופכת הרבה אור על אישיותו של הרב, ומגלה לנו מהיכן שאב את הכוח להתמודד יום יום עם חוויות לא פשוטות אלו.

לסיכום, לאחר מבט קצת יותר מעמיק, הספר "אמונה בזמן משבר" הוא ממש אוצר בלום ולעניות דעתי גולת הכותרת של כל סדרת "עם הספר". כל אחד מארבעת חלקיו מצדיק בפני עצמו את רכישת הספר, וקיבוצם יחד לכריכה אכן מצייד אותנו היטב לעמוד בפני משברי האמונה שדורינו הנפלא מציב לפתחנו.

מעבר לחשיבותו הרבה של הספר שעודד אותי לכתיבת הסקירה במסגרת הבלוג, רשימה זו משמשת גם כפתיחה ראויה לשרשרת הרשימות שבע"ה יבואו בהמשך. זאת לאור העובדה שבאופן לא מפתיע דווקא ארבעת גדולי תורה וענקי רוח אלו הולכים לתפוס מקום מרכזי מאוד בדיון בדרכי ההתמודדות של היהודי המאמין לנוכח האתגרים שמציב בפניו המדע המודרני.

ברשותכם, אוסיף גם אני הערה אחת על אחד מהנושאים שסגן-צעיר הזכיר. רש"ר הירש כתב את ספריו בגרמנית. כאשר רש"ר הירש ציטט מקורות מהתנ"ך הוא עשה זאת גם כן בגרמנית. בציטוטים המתורגמים לגרמנית הרבה פעמים מתחבאים פירושים, ואף פירושים נועזים. אך כאשר המתרגמים באו לתרגם מגרמנית לעברית, הם משום מה חשבו שהם יכולים לדלג על החלקים הלקוחים מהתנ"ך ופשוט להכניס את הפרקים כפי שהם. בהוצאת "מוסד הרב קוק" הצילו מעט (אפילו מעט מאד) מהפנינים הללו כאשר בהוצאת תהילים עם פירוש רש"ר הירש הם מקדימים לכל פרק את המילים שאותם תרגם רש"ר בשונה מהמקובל. אך ב"אגרות צפון" המתרגמים לא השכילו לעשות צעד דומה. לדוגמא, אחר אגרת ו' מביא רש"ר את "דברי דוד האחרונים" משמואל ב' פרק כג. אדם המכיר רק את הפירושים הקלאסיים לפסוקים אלו לא יצליח להבין מדוע רש"ר מקשר פסוקים אלו לאגרת זו. אך מי שיראה את התרגום של רש"ר הירש לפרק הזה מתוך אגרות צפון, פתאום יבין שלרש"ר היה הבנה שונה לחלוטין בפרק. בעז"ה נמצא את הזמן להרחיב יותר בעניין זה, לעת עתה זה רק כמראה מקום.