בסביבה הררית, עטורה יערות, ברוכה במים רבים היורדים מההרים במפלים מרהיבי עין ומוקפת גנים של עצי פרי למיניהם – מפורסמים הדובדבנים שבאזור – שוכנת צפרו, עיירה קטנה המתרפקת על מדרונה הצפוני של אחת משלוחות האטלס הבינוני (...) נזדמנתי לצפרו ביום האחרון של חול המועד פסח. הרב דוד עובדיה, הדיין המקומי (...) פנוי היה מטרדות החול המרובות והציע לי לראות את המלאח ואת הישיבות שבהן מצויים ספרים קדומים. הוא אדם בגיל הבינה ובעל בינה, פיקח, ער רוח וקל תנועה.[i]
השורות הבאות מוקדשות לאותו רב פיקח, מאותה עיירה קטנה שביום שני השתתפתי בהלוויתו.
הרב דוד בן ישועה שמעון חיים עובדיה (1913 – 2010; ח' אייר, תרע"ג – יח' אייר תש"ע) מילא את מקום אביו בתפקיד רב העיר ובכך חתם שושלת של רבני העיר צפרו שבמרוקו. בטרם היותו רב העיר הקים את חברת 'דובב שפתי ישנים', ששמה לה למטרה להביא לדפוס את כתבי חכמי מרוקו הקדמונים; כל זאת בנוסף לפעילותו ברבנות כדיין (1942, צפרו; 1952, רבאט; 1961, פאס; 1963, מראכש; ומאוחר יותר חבר לשכת הרבנות בירושלים). עוד היה פעיל בשדה החינוך (מפקח על החינוך בבית הספר "אם הבנים"; 1957, חבר ועדה לרפורמה בחינוך ומפקח על החינוך היהודי) ומילא תפקידים ציבוריים (1947, חבר מועצת הרבנים במרוקו; 1959, חבר האסיפה הלאומית המחוקקת). ב-1963 עלה לישראל, שימש חבר לשכת הרבנות בירושלים ויו"ר רבני עדת המערביים בירושלים. בשנת 1982 קיבל את פרס ירושלים לטיפוח מורשת עדות ישראל על ספריו 'קהלת צפרו' (אז, שלושה חלקים) והספרים 'פאס וחכמיה'.
על אף כל האמור, הרב עובדיה שהיה מפורסם במרוקו, היה די אנונימי בישראל.
מלבד ענוותנותו, אני מייחס את האנונימיות הזו (ובכך אני ממצה את התיזה שלי...), למסירותו, עליה הוא הקריב את מעמדו, לכתבי יד ממרוקו שירש מאבותיו:
ומידי יום ביומו הייתי מסתכל עליהם ושואל לעצמי התחיינה העצמות האלה? הרהורים כאלה היו מרחפים במוחי ולא נתנו לי מנוח מי יהיה הגואל? עד שהגיע העת לכל חפץ נגשתי אל המלאכה והן היום בעזה"י [בעזרת ה' יתברך] הקמתי להם יד ושם קרבתי עצם אל עצמו קרמתי עליהם אור ויחיו ויעמדו לפניכם בהודם ותפארתם ויש לקורא מה למשמש ומה למשש בהם ולגלות מה שלא נחקר עוד.[ii]
בשעת פטירתו של אדם אין מלווים לו לאדם (...) אלא תורה ומעשים טובים בלבד", (אבות פ"ו,י)
דומה שכל אלו היו שם: קדמוני מרוקו שאת ספריהם גאל מתהומות הנשייה[iii], תשובותיו ההלכתיות[iv], הפיוטים שכתב, השתדלויותיו עבור קהילתו, חברות הגמילות חסדים והלווית המת שהחזיק, תלמידי "אם הבנים" בו עסקו מלבד לימודי הקודש גם בלימודי צרפתית ולאחר מכן עברית; תלמידות "בית רבקה" החב"די בו היו לימודי קודש ולצדם לימודי תפירה ורקמה; לומדי ישיבת "בית דוד" שבה למדו "לימודי קודש ברמה גבוהה ולימודים כלליים ברמת בית הספר בתיכון" מייקרי המנהגים[v], רושמי קורות עם ישראל[vi], שומעי דרשותיו [vii], לומדי הדף היומי קודם תפילת הנץ, לומדי ה"משנה ברורה" בין מנחה למעריב, בעלי הדינים שעמדו לפניו, ורבני העיר צפרו לדורותיה.
בשולי הדברים ובנימה אישית:
הרב דוד היה לא רק מושא מחקרי, הוא היה רב בית הכנסת של ילדותי. הוא היה ה"מארח" בפורים ובמימונה ודמות ההזדהות של "הצדיק" ו"החכם" עבורי. אבי מורי שיחיה, שימש אותו בחוליו, וזכה לשמשו בטהרתו.זכר צדיק לברכה.
הערות
[i] ח"ז הירשברג, מארץ מבוא השמש, ירושלים תשי"ז עמ' 94.
[ii] ספרו: פאס וחכמיה, א, עמ' י'.
[iii] בהערות השוליים הבאות, אני מבקש לפתוח צוהר למפעלו הספרותי של הרב דוד: ספרי קדמונים שהוא הוציא לאור (ספרים שכתב להם הקדמה מצויינים בכוכבית): * הרב אליהו בן הרוש, ספר ברכת אליהו, ג'רבא תרצ"ט; *אגדה של פסח עם פירוש כוס אליהו לר' אליהו בן הרוש, ג'רבא תרצ"ח; * הרב חיים אליהו אברהם בן שטרית, מלל לאברהם, פאס תשכ"ג; * הרב מאיר וישועה דאבילה, קבוץ גלויות, פאס תשכ"ג; * הרב שלמה אביטבול, מנחת העומר, ג'רבא תש"י; הרב עמור אביטבול, עומר מן, ג'רבא תש"י ; * הרב רפאל יעקב בן סמחון, בת רבים, ג'רבא תשט"ו; הנ"ל, סובר הרזים, ג'רבא תשט"ו ; *ישועה שמעון חיים עובדיה, תורה וחיים, ירושלים תשל"ב; * הרב משה אבן זבארה, מלאכת הסופר: על הלכות ספר תורה תפילין ומזוזות, ירושלים תשס"א; הרב *שאול שמואל סררו, דרושי מהרש"ש, א,: ירושלים תשמ"ט; ב, ירושלים תשנ"א; הרב *שאול סררו, ספר חנוך לנער על משלי, ירושלים תשנ"ז; הרב שאול סררו, אלפא ביתא: ערכים לדרשן מן התלמוד, בתוך: פאס וחכמיה, ב, עמ' 137-223; (הרב שאול סיררו) [לקט ממשפחת אבן דנאן ושאול סיררו], דברי הימים, בתוך: פאס וחכמיה, א, עמ' 1-63; *ספר כסא המלכים, לר' רפאל משה אלבאז, עם "פני הכסא" מקורות ומראה מקומות שכתב הרב עובדיה. בתוך: קהלת צפרו, ד (עימוד מחודש); הרב יהודה אבן עטר, זיכרון לבני ישראל, בתוך: פאס וחכמיה, א, עמ' 63-86; הרב אבנר ישראל הצרפתי, אגרת יחס פאס, בתוך: פאס וחכמיה, א, עמ' 87-171 ; *הרב יעקב אבן צור, לשון לימודים, בתוך: פאס וחכמיה, ב, עמ' 225-438; *הרב שמואל ן' שושן מטוליטולא, ויגד שמואל: פירוש על הגדה של פסח, בתוך: הגדה של פסח – כוס אליהו ירושלים תשנ"ח, עמ' קצט-רלז; הרב משה מחפוטא, "יסודות על כללי י"ג עיקרי הדת", בתוך: נהגו העם, ירושלים תש"ס; הרב יהודה הכהן, "כללים ודיני הגט", בתוך: נהגו העם, ירושלים תש"ס. ספרי קדמונים אותם ליקט וערך: "מכתבים שכתב ר' שאול אביטבול", בסוף "תולדות הרבנים", צפרו? ד, עמ' קלז—קנב; הרב סעדיה אבן דנאן, תשובות ומאמרים נפלאים שירים ופזמונים, בתוך: פאס וחכמיה, ב, ירושלים תשל"ט, עמ' 1-91; "פסקי דין וחדושי תורה מחכמי התקנות" (רובם מהרב שמואל אבן דנאן וקצת מאחרים), בתוך: פאס וחכמיה, ב, ירושלים תשל"ט, עמ' 92-136 (חלקם נדפסו ב"פרפראות לחכמה"; פרפראות לחכמה, (הערות שליקט מגיליונות ספרים שהיו בספריית ר' עמור אביטבול) בתוך: הרב שלמה אביטבול, מנחת העומר, והרב עמור אביטבול, עומר מן, ג'רבא תש"י; הרב עמור אביטבול, שירת העומר, עיבוד ניקוד מבוא והערות: עמנואל בן שמחון, ירושלים תשס"א; לקט פירושים. ליקוט מתוך ספרי רבני צפרו לדורותיהם על קטעים מתוך הגדה של פסח, בתוך: הגדה של פסח- כוס אליהו, ירושלים תשנ"ח, עמ' קלה-קעו
[iv] ספרו ההלכתי שו"ת נתן דוד על ד' חלקי שו"ע, ירושלים תשנ"ו; פסקי דין בעניינים שונים, בתוך: הרב ישועה שמעון חיים עובדיה, תורה וחיים, ירושלים תשל"ב, עמ' 431-484; ראה גם מאמרו: "שיטתו ופסקיו של מרן המחבר במארוקו", בתוך: י' רפאל (עורך), רבי יוסף קארו: עיונים ומחקרים בשיטת מרן בעל השולחן ערוך, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט, עמ' קצח-רא [אותו מאמר עם כמה שינויים נדפס בשם: "כלל תרי מגו תלת – מנהג קדום במרוקו", בתוך: נתן דוד, ירושלים תשנ"ו; נהגו העם, ירושלים תש"ס]
[v] ספר המנהגים נהגו העם, ירושלים תש"ס (מהדורה מורחבת); "קונטרס תקנות הרבנים בעיר צפרו משנת השפ"ה עד שנת התשי"ג", בתוך: קהלת צפרו, ד, עמ' קטו-קצג.
[vi] סדרת הספרים: קהלת צפרו, א, ב: "מקורות ותעודות למצבם ומעמדם הכלכלי החברתי המדיני והרוחני. קורותיהם ומאורעותיהם, תקנותיהם ומנהגיהם, מכתביהם איגרותיהם ושרידי זכרונותיהם, פעולתם הדתית, ההלכתית והתורתית".; קהלת צפרו, ג: "תולדות ימי היהודים בעיר צפרו שבמרוקו מצבם ומעמדם הכלכלי החברתי המדיני והרוחני, קורותיהם ומאורעותיהם, פעולותיהם ושרידי זיכרונותיהם מנהגיהם חגיהם ומועדיהם ואורחות ימי חייהם"; "תולדות הרבנים בקהילת צפרו", בתוך: קהלת צפרו, ד (עימודי מחודש); קהלת צפרו, ה: הקהלה והשד"רים, ירושלים תשנ"ב; מאמרו: "עזרה לבניין בית הכנסת בחורבת ר' יהודה החסיד, בתוך: י' בן עמי (עורך), מחקרים בתרבותם של יהודי צפון אפריקה, ירושלים תשנ"א. (הודפס שנית בתוך: קהלת צפרו ה, עמ' כא-כה.
[vii] הרב היה נואם תדיר בכל מקום בו כיהן, דרשותיו שנדפסו לעת עתה: דרשה על מצוות פדיון פטר חמור, בתוך: קהלת צפרו, ד, עמ' 13-15; דרשה לסיום הש"ס, בתוך: קהלת צפרו, ד, עמ' 15-17; "נאום שסידרתי במלאת מאה שנה לאליאנס חברת כי"ח בפריס כ"ח סיון התש"ך", בתוך: קהלת צפרו, ד, עמ' 249-255.
עוד על הרב דוד עובדיה ותמונת פניו - כאן.
משה שלו הוא מוסיקאי בן שלושים נשוי ואב לארבעה, גר במבוא חורון, לומד שנה שלישית בבית המדרש של בית מורשה בירושלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה