"ויירא יעקב מאד ויצר לו" פירוש נכנס בגדר להרוג או ליהרג, לזה כנגד 'ליהרג' ירא מאד, וכנגד 'להרוג' וייצר לו, ולזה לא אמר הכתוב 'מאד' אחר 'וייצר'.
עוד ירצה כי לצד שהודיעוהו כי עשו מערים להראות אחוה והוא שונא, ירא יעקב שלא להכין עצמו למלחמה שמא עשו יהרגהו ואין בידו של יעקב כלי קרב, והכין עצמו בכלי קרב "ויצר לו", כי אפשר שלא יעשה עשו רע, וכשיראהו מוכן בכלי קרב יאמר עשו הלא יעקב הוא דורש רעה ובזה יחדש שנאתו, ולזה נתחכם "ויחץ וגו'" פירוש חיצה העם, חצי העם מראים פני אהבה וחיבה כאח לאחיו וחצי מחנהו מוכן ומזויין.
האור החיים מחדש כאן שהסיבה שיעקב חילק את בני ביתו לשני מחנות לא היתה רק כדי שאחד המחנות יוכל לברוח במקרה של מלחמה, אלא היה כאן חשיבה מעמיקה של יעקב. אם כל המחנה יתכונן למלחמה ובאמת עשו לא מגיע להלחם, כשהוא יראה שמחנה יעקב מתכונן למלחמה הוא ירגיש מאויים ובודאי יפתח במלחמה. מנגד, אם יעקב לא יתכונן למלחמה כלל ובאמת עשו כן מתכונן להלחם, אזי משפחת יעקב פשוט אבודים. לכן, יעקב חילק את משפחתו לשני מחנות. מחנה אחד התכוננו למלחמה ומחנה אחד התכוננו לשלום. כך אם יבוא עשו ופניו לשלום יקדמו אותו באהבה וחיבה ואם יבוא עשו אל המחנה האחד והכהו – אם הוא יבוא להלחם, אז רק מחנה אחד יתעסק במלחמה והמחנה השני יוכל לברוח.
[נראה שאפשר להוציא מדברי האור החיים הק' שני יסודות לחיים:
א. כמים הפנים לפנים – כן לב האדם לאדם. חשבונו של יעקב של איך הוא נראה ומצטייר בעיני אחיו – הוא חשבון נכון מאד. ואם אדם מקבל יחס של בוז מחברו אולי זה מעיד על כך שהוא עצמו מפגין יחס של בוז.
ב. בהתקרב חג החנוכה ומלחמת תרבות ישראל בתרבות יוון – יש ללמוד מיעקב להתכונן כשחציינו מוכנים להראות פני אהבה וחיבה וחציינו מוכן ומזויין.]
לצערי, אני נאלץ להעיר על חוסר הבנתו של המגיה בהוצאת מוסד הרב קוק שבמקום להבין את דברי האור-החיים מתעקש לפתוח בדרשנות. כך הוא מסביר את החלק הראשון של דברי האור-החיים:
"לא אמר הכתוב מאד אחר וייצר" וכמו שאמרו חז"ל "בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב והנה טוב מאד והנה טוב מות" כי לצדיקים טוב הוא המות שהם מזומנים לקבל שכרם, אך מכל מקום היה יעקב ירא כי חשש שנתמעטו זכויותיו בשביל הנסים שנעשו לו, וכמו שאמר "קטנתי מכל החסדים", וכמו שפירש רש"י שם, אבל היה מיצר על שיהרג עשו, וכמש"כ רש"י שהיה מיצר שמא יהרג ושמא יהרוג הוא את עשו.
זאת, כאשר ברור שכוונת האור החיים לומר שליהרג יעקב פחד "מאד" ולהרוג הוא לא פחד "מאד" וחס ושלום לומר "כי לצדיקים טוב הוא המות".
על חלקו השני של דברי אוה"ח הוא כותב כך:
ויצר לו – יו"ד שויצ"ר דגושה כאילו נכתב וייצר וכמש"כ רבינו, וזה על דרך מה שנאמר לעיל "וייצר ה"א את האדם" ואמרו חז"ל "וייצר שתי יצירות" אף כאן שני צרות היו לו אם עשו בא להלחם עמו הרי אין לו כלי קרב, ואם יכין כלי קרב והוא בא לשלום תתעורר אצלו השנאה בראותו יעקב מכין עצמו למלחמה.
זאת, כאשר דברי האור החיים מסובים על הכפל של "וירא" ו"ויצר" – ולא על הדגש ביו"ד של "ויצר" כמובן (ובודאי שאין שום קשר ל"וייצר ה"א את האדם").
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה