ובדרך דרש יתבאר אומרו 'ויגש אליו', על דרך אומרו 'כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם', ולזה נתחכם יהודה להטות לב יוסף עליו לרחמים, והקריב דעתו ורצונו אליו לאהבו ולחבבו כדי שתתקרב דעתו של יוסף אליו לקבל דבריו ופיוסו, והוכרח לעשות כן לצד שמן הטבע לא יחבבו בני יעקב עובדי עבודה זרה... לזה הוצרך לפי שעה להפך המוטבע ולהגישו בלבבו, ולהשיבו בתוואני דליביה.
האור החיים שואל (לפני קטע זה) מה פירוש הביטוי "ויגש אליו יהודה", הלא עד עתה, בסוף פרשת מקץ, גם כן דיבר יהודה עם יוסף, אז מה הצורך לגשת אליו? [דבר זה דומה במעט לביטוי השגור בלשוננו "בא הנה", שאין פירושו 'תבא לכאן' שהרי השני נמצא כאן].
האור החיים מציע מספר פירושים על דרך הפשט. לדוגמא שיהודה רצה לדבר בייחוד עם יוסף ללא התערבות יועצים וכד'. בקטע המובא לעיל האור החיים הולך לדרך הדרוש ומציע הסבר נוסף לביטוי "ויגש אליו". על פי דרך זו, יהודה לא ניגש פיסית אל יוסף, אך מתקרב אליו מנטלית ואמונציונאלית.
יהודה מבין שהוא לא יצליח למצוא חן בעיניו של יוסף אם הוא לא נותן מקום בלבו כדי שיוסף ימצא חן בעיניו. לכן הולך יהודה ו"ניגש אליו" – מתקרב בדעתו ורצונו לאהוב ולחבב את יוסף, שבזמן זה איננו אחר מאשר שליט גוי אכזר. בכל זאת יהודה מבין שזה הדרך היחידה בה הוא יוכל להשפיע על יוסף בדבריו 'כמים הפנים למים כן לב האדם לאדם'.
תגובה 1:
שם השולח: חמר גמל תאריך: 27/12/09, 11:57:47
לפי פירוש ה"אור החיים" יש כאן תיקון להתנהגות האחים בתחילת סיפור יוסף: מול "ולא יכלו דברו לשלום" ניגש כאן יהודה ומתקרב אל יוסף.
זה לא מסתדר עם פירושו של רש"י, שיש שבח לאחים שלא דיברו "אחד בפה ואחד בלב". אלא שאפשר לומר שהתיקון כאן הוא לא מן השפה ולחוץ אלא תיקון פנימי, ואז האחים לומדים שגם כשעומדים מול אדם ש"מן הטבע לא יחבבו", הם לומדים להשתנות ולקבל אותו.
הוסף רשומת תגובה