בשבת נפלה לידי במקרה הספר "חזון עובדיה" לג"ר עובדיה יוסף על הימים הנוראים, פתחתי אותה ודי באקראי הגעתי לנושא הזה. כרגיל, הדברים המתפרסמים כאן הינם להלכה ולא למעשה.
מנהג אמירת הסליחות בימים אלו (למיטב ידיעתי) הוא מנהג מתקופת הגאונים. הסכמת הפוסקים היא שהזמן הטוב ביותר לומר את הסליחות זה באשמורת הבוקר. רוב הטעמים המובאים בכל הנושא הזה הינם מחכמת הנסתר, אך נדמה שניתן למצוא להם דמיונות גם בדברים הנגלים יותר. לדוג' הגמ' במסכת ברכות (דף ג עמוד א) כנראה מכוונת לאותו הדבר שהיה ידוע לחכמי הנסתר:
רבי אליעזר אומר: שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: (ירמיהו כ"ה) "ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו", וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה.
עפ"י הגמרא במשמרת השלישית "תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה" אלו בודאי דברים המעוררים אסוסאציות חיוביות אצלנו, הרבה יותר מחמור נוער וכלבים צועקים.
הפוסקים הרחיבו את הזמן וכתבו שניתן להתחיל לומר סליחות כבר מחצות הלילה. גם זה כנראה קשור לדברים המובאים שם בגמרא על כך שדוד המלך היה קם בחצות הלילה. הטעמים המובאים מחכמת הנסתר מדברים על כך שהחצי הראשון של הלילה זה זמן של דין ומזיקים ובחצי השני של הלילה זה זמן של רחמים.
מאז שחוקק בכנסת החוק המגביל את שעון הקיץ (או החורף, תלוי איך מסתכלים על זה), בארץ ישראל עד למוצאי שבת תשובה חצות הלילה זה בסביבות 12:30. כך שמי שצריך לצאת מוקדם בבוקר לעבודה לא יכול להרשות לעצמו להשאר ער עד חצות הלילה. גם לומר סליחות בבוקר זה יוצא מוקדם, בייחוד למי שרגיל בכל השנה להתפלל במניין מוקדם. לכן התעוררה השאלה האם אפשר להקדים את הסליחות למחצית הראשונה של הלילה.
הג"ר משה פיינשטיין נשאל על כך והוא ענה (אג"מ, אורח חיים חלק ב סימן קה):
אך אם הוא באופן שא"א מחצות ולהלן ויתבטלו אותו הצבור מסליחות יש להתיר בגדר הוראת שעה גם מתחלה, כי בדברים אלו אין מקור מגמ' אלא הם מדברי רבותינו האחרונים ע"פ ספרי הקבלה שמסתבר שאין בזה ענין איסור אלא שאין מועילין בכח י"ג מדות שיש הבטחה שלא יחזרו ריקם אלא כסתם תפלה, ולכן כדי שלא יתבטלו מלומר סליחות שלא יהיה להצבור שום התעוררות לתשובה טוב יותר לומר אף מתחלה הוראת שעה.
ר' משה מסיק שניתן לומר את הסליחות בזמן ששתי המשמרות הראשונות של הלילה מתחלפים, דהיינו בדיוק לאחר שליש הלילה (שזה יוצא בערך ב22:30). אבל, כאמור, כל זה בגדר הוראת שעה.
הרב עובדיה יוסף כותב על דברים אלו של הרב משה פיינשטין, שאשטמתיה מה שכתב הרב משה זכות (הרמ"ז) בשם ספרי קבלה שמי שאומר סליחות במחצית הראשונה של הלילה, לא רק שאיננו עוזר אלא שהוא נותן כח בידי כחות מזיקים. ר' משה הררי בספרו מקראי קודש, הל' ראש השנה (שנכתב בחלקו בהיות הרב הררי במעצר על "עבירת" התנגדות לגירוש בצפון השומרון) מביא עוד פוסקים רבים ההולכים בדרך זה של הרב עובדיה יוסף. הספרדים כולם נוהגים למעשה לומר סליחות רק לאחר חצות הלילה, וטרם ראיתי מי שמקל בזה.
אעפ"כ ברבים מקהילות האשכנזים נהגו בשנים האחרונות לקיים מניין מוקדם לאמירת סליחות ב22:30 (כאן במודיעין, נדמה לי שבכל בתי הכנסת האשכנזים מתקיים מניין מוקדם לסליחות, באישור רב העיר - הרב דוד לאו). הרב לוי יצחק קופר, רב בצור הדסה, כתב מאמר בנושא זה בגליון צהר כו (משום מה רק חלק מהמאמרים בגליון זה נמצאים ברשת). אחד הטיעונים שלו להקל זה כדי להקל על צעירי הקהילה להשתתף בסליחות. אני ממליץ על מאמר זה משום המקורות המגוונים המצויים בו.
נוהג זה שהתפשט בקרב האשכנזים מהמגזר שלנו (לא נראה לי שקיים נוהג כזה אצל החרדים) מעורר אצלי מדי שנה שאלות. האם הרבנים לא יכולים לחנך את בני קהילותיהם לומר סליחות דוקא בבוקר, במקום בלילה? איך אנחנו מרשים לעצמינו להשתמש בהיתר של ר' משה שניתן כהוראת שעה ולהשתמש בו במצב שאנו יודעים שהוא ימשך עוד שנים רבות? אני יודע שזה לא מצווה מהתורה ואפילו לא מזמן התלמוד, ובכל זאת.
אינני יודע איך הייתי מורה, אילו הייתי רב בקהילה אשכנזית. מצד אחד החשיבות לבוא לקראת הקהילה ולעודד אותם לקיים מצוות באופן שיהיה נוח ונעים להם, ומצד שני זה בעצם מבטל בידיים מנהג כה יפה שהיה מקובל בכל תפוצות ישראל - לומר סליחות באשמורת הבוקר.
אולי בגלל זה זומנתי בדווקא לקהילה ספרדית...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה