מספר תובנות על המדרש הזה.
המדרש מבאר שהקב"ה לא פרט לנו בתורה את מתן שכרן של מצוות כדי למנוע מצב בו כל האנשים יתעסקו במצוות מסויימות ובל יזניחו את קיומן של מצוות ששכרן לכאורה פחות יותר. המדרש ממשיל דבר זה למלך שרצה שעבדיו ידאגו לכל עציו ולכן לא הודיע להם מראש את שכרם ורק לאחר שסיימו את עבודתם הוא נתן לכל אחד את שכרו לפי מה שמגיע לו עפ"י העבודה שעבד. באותו אופן הקב"ה לא כתב בתורה את שכרם של המצוות כדי לדאוג שיקיימו את כל המצוות. המדרש מוסיף שדווקא בשתי המצוות שכן פורסם השכר (במצווה החמורה - כיבוד הורים, ובמצוה הקלה - שילוח הקן), מדובר על שכר זהה - כנראה כדי להמחיש לנו שלא ניתן לדעת מה מתן שכרן של מצוות.
נראה שמוכרחים להסביר את המשל שהסיבה שבחלק מהעצים השכר הוא מרובה יותר הוא משום שהעבודה בהם דורשת יותר מאמצים ויותר מיומנות והתמדה, אחרת הסיפור פשוט לא הגיוני. אם המלך היה מראש מסביר לעבדים שבעצים מסויימים השכר יהיה רב יותר, היה יוצא שעבדים שאינם מיומנים לעבוד בעץ מסויים בכל זאת היו עובדים בו רק כדי לקבל שכר גבוה יותר. באופן שבו נהג המלך הוא דאג שכל עבד ילך לעץ שבו הוא מתמחה ביותר.
באותו אופן, על אף שכל יהודי חייב לשמור את כל מצוות התורה, ברור שהאדם יתחבר יותר למצוות מסויימות כל אחד לפי האופי שלו והטבע שלו. כך גם ברור שאנשים שונים יבחרו להדר במצוות שונות, לא בגלל שכרה של המצווה אלא בגלל חביבותה בעיניהם. התורה גילתה לנו את שכרן של שתי מצוות כדי שלא נטעה ונחשוב שבמצוות קלות השכר נמוך יותר ובמצוות חמורות השכר גבוה יותר - למצווה הקלה ולמצווה החמורה שכר שווה, אריכות ימים.
עם זאת, נראה שבכל זאת שכרן של המצווה החמורה והמצווה הקלה אינן זהות. "אריכות ימים" זה שכר שלא ניתן לכמת. שני אנשים יכולים לזכות באריכות-ימים ובכל זאת חייהם יראו שונים לחלוטין איש מרעהו. כך שבכל זאת כנראה שיש הבדל גדול במתן השכר בין המצווה הקלה לחמורה.
מוקדש לחגי ורננה לרגל הולדת בנם הבכור. שתזכו להכניסו לבריתו של אאע"ה ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים.
תגובה 1:
לכבוד הרב שלום, לעניות דעתי הרב הפך את המדרש על פניו ... המדרש בא לומר ששכר מצוה קלה עשוי להיות זהה או אף גדול משכר מצוה קלה. והנה כבוד הרב אומר שאע"פ ששכרה אריכות ימים, יתכן שמדובר בימים מועטים שהרי זו מצוה קלה..
הוסף רשומת תגובה