ביקורת ספרים: "אש תמיד" מאת: הרב איתם הנקין הי"ד

את הספר "אש תמיד" הכין הרב איתם הנקין הי"ד לדפוס בטרם הירצחו. הספר יצא לאור לפני מספר חדשים בהוצאת מוסד הרב קוק. הספר איננו ספר קריאה, אלא ספר לימוד. הוא מכיל הערות על שלחן ערוך הלכות שבת ונושאי כליו, בעיקר המשנה ברורה. ההערות הן לפעמים על מקורותיו של סעיף קטן מסויים במשנה ברורה, לפעמים דיון בדעתו של המשנה ברורה על איזה ענין, ולפעמים הערות כלליות סביב הנושאים המדוברים בסימן. ישנן הערות של מספר עמודים, וישנן הערות קצרות יותר. את ההערות הקצרות מאד השתדל המחבר לערוך במדור מיוחד בשם "דרך קצרה". בסוף הספר מודפסים מספר מאמרים של הרב איתם בהלכות שבת, שרובם, אם לא כולם, ראו אור בכתבי עת שונים במהלך השנים. במבוא לספר ולכל אורכו מדגיש הרב איתם שהוא לא בא לפסוק הלכה, אלא רק להעיר הערות שיהיו לפני פוסקי ההלכה. (ראו כאן את קינת האב, הרב יהודה הרצל הנקין שליט"א ואת המבוא שנוספו לספר לאחר הרצח)

מכיוון שאינני מרגיש בנוח להביע "ביקורת" על ספר זה ועל מחברו הי"ד, אציג בפניכם כמה נקודות שהוא מעלה בספר ושמצאתי בהם ענין.

בסי' שז - "ומובן דיש להתריע, שלא ייגרם חלילה ביטול תורה ורפיון בלימודה על ידי הדברים הללו [=משחקי כדור בשבת] אצל כל מאן דעסקין באורייתא, שודאי יודעים גודל ערך העיסוק בתורה - אבל יש מקום למען לא יתרפו ידיהם של רובא דעלמא שאין באפשרותם או בכוחם לקיים הגדר של לימוד בכל רגע פנוי, ועלולים להימצא בהרגשת חטא תדיר, דומיא דהרגל עבירה, ומכך תסתבב ירידה רוחנית ח"ו, כידוע - לכך יש להודיעם עיקר הדין, שהקובע עתים לתורה כפשוטו הריהו מקיים מצוה גדולה של ת"ת בכל יום, ואמנם כל המוסיף בלימוד קדוש יאמר לו ואך למותר להאריך בזה."
[כמדומני שדברים אלו נכתבו כנגד אלו הכותבים שיש להקפיד על שש שעות לימוד תורה בשבת]

בסי' שד דן המחבר בדין גר תושב בשבת. לכאורה יש איסור תורה שישראל יגרום לגר תושב לעשות מלאכה בשבת, שכן כתוב "וינפש בן אמתך והגר". "ומעתה בעניי לא זכיתי לעמוד במה שכתב הגראי"ה קוק בכמה מקומות דע"פ התורה האופן המתוקן שבו נעשית השבת באה"ק בזמננו הוא על ידי היעזרות בנכרים לעשיית מלאכות של שעת הדחק באופנים המותרים... וקשה, שהרי לפי המבואר, כל זה אינו אפשר אלא בנכרי גמור, אבל באם הוא גר תושב אסור מדאורייתא לומר לו לעשות מלאכה עבור הישראל וממילא לא שייכים ההיתרים הנהוגים בדין אמירה לנכרי מדרבנן."

בסי' רסה חולק המחבר על דברי הרב אליעזר מלמד שכתב שיש לרב קוק שיטה ייחודית באיסור חשמל בשבת - שיש בה איסור תורה של הבערה. המחבר מוכיח כי הרב קוק כתב את דבריו על מכשיר ספציפי שהוציא ניצוצות בעת השימוש בו. מכשיר, שכמובן, אינו בשימוש בימינו אנו ושאין מקום לחשוב שהרב קוק יסבור כך על המכשירים שבימינו. (עוד בענין זה ראו כאן)

בסי' שלד דן המחבר בגרמא בשבת - האם מותר אפילו שלא במקום הפסד לעשות מלאכה בגרמא בשבת? מחברים רבים כתבו שיש בזה מחלוקת בית יוסף ורמ"א (הבית יוסף מקל והרמ"א מחמיר). אך המחבר סבור שמכיוון שהבית יוסף כתב את דבריו על גרמא רק בדיני דליקה בשבת, פשוט הדבר שהיתרו הוא רק במקום של הפסד כבשעת דליקה. אחרת, קשה מדוע לא מצינו אזכור בדבריו לחידוש זה במקומות אחרים בהלכות שבת?

לימוד הספר כולו נעשה תוך כדי ש"עין במר בוכה" מתוך געגועים עזים למחבר המוכשר שנקטף בדמי ימיו. לכל מי שלמד הלכות שבת בעיון מובטחים רגעים של חלישות דעת, כשרואים את עומק העיון והדקדוק בהם ניחן המחבר. אין ספק שפסקת הסיום של הספר קורעת לב במיוחד:

חבל על דאבדין ולא משתכחין