רעיון שעלה בראשי בעקבות הערה של אחד מחברי בעמוד הפייסבוק שלי. אני כותב קצת בתמצות, בעקבות מחסור בזמן, עמכם הסליחה.
על פניו הסוכה והלולב, שתי מצוות החג, עומדים בסתירה זו לזה. מצוות ארבעת המינים מסמלת את הבקשה והתפילה לגשם. לכן בהקפות שאנו עושים עם ארבעת המינים סביב התיבה אנו מתפללים לגשם.
מאידך, הישיבה בסוכה, דירת הארעי מחוסרת גג הקבע, היא הפוכה לחלוטין! הסוכה הוא המקום האחרון בו אדם ירצה להיות במידה וירד גשם. הסוכה נועדה לצל משמש, היא אינה מגינה כלל מגשם.
לכאורה, בעת שמתפללים על גשם, היינו מצפים להתנהגות אחרת. כפי שהצהיר חוני המעגל, בעת שהתכונן להתפלל על הגשם "צאו והכניסו תנורי פסחים". להתפלל על הגשם וללכת לשבת בסוכה, נראה כסותר.
כשנוסיף לזה את המובא במקומות שונים שזו מצווה מן המובחר ליטול לולב דווקא בסוכה, הדבר עוד יותר תמוה.
נראה לי שזה מזכיר מעט את תפילת הכהן הגדול ביום הכיפורים: "ואל תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים לעניין הגשם, בשעה שהעולם צריך לו". מצד אחד מבקשים על גשם, ומצד שני יושבים בסוכה ומצהירים שאנחנו מעדיפים שיחכו עם הגשם.
אולי אפשר להציע שבחג הסוכות אנחנו מבקשים שכן יכנס לפניו תפילת עוברי דרכים לעניין הגשם. כלומר, עניינו של תפילת הכהן הגדול שלא יכנס תפילת עוברי דרכים, הוא שהצרכים של היחיד, גם זה שמתפלל מאד הכוונה, צריכים להידחות מפני צרכי הרבים. העולם צריך גשם, ייתכן והעולם מתפלל פחות בכוונה מתפילת עוברי הדרכים, אך הוא בודאי צריך לגשם. עוברי הדרכים אמנם מתפלל מאד בכוונה על כך שלא ירד עליו גשם, אך הדין נותן שצרכי היחיד יידחו מפני צרכי הרבים.
בחג הסוכות מתפללים, בעזרת ד' המינים, על הגשם, כי העולם זקוק לגשם. מאידך, עם ישראל היושב בסוכות, מעדיף שלא ירד עליו גשם. לכאורה, היינו מצפים שצרכיהם של ישראל יידחו מפני צורכי העולם כולו המחכה לגשם. אך חג הסוכות בא לומר, שעל אף הדאגה של הקב"ה לכל באי עולם והוא משביע לכל חי רצון, בכל זאת יש לו קשר מיוחד עם עם ישראל. בזכות הקשר הזה, ייכנסו לפניו תפילותיהם של עם ישראל לחכות עם הגשם בכדי שהם יוכלו לשבת בסוכה.
על פניו הסוכה והלולב, שתי מצוות החג, עומדים בסתירה זו לזה. מצוות ארבעת המינים מסמלת את הבקשה והתפילה לגשם. לכן בהקפות שאנו עושים עם ארבעת המינים סביב התיבה אנו מתפללים לגשם.
מאידך, הישיבה בסוכה, דירת הארעי מחוסרת גג הקבע, היא הפוכה לחלוטין! הסוכה הוא המקום האחרון בו אדם ירצה להיות במידה וירד גשם. הסוכה נועדה לצל משמש, היא אינה מגינה כלל מגשם.
לכאורה, בעת שמתפללים על גשם, היינו מצפים להתנהגות אחרת. כפי שהצהיר חוני המעגל, בעת שהתכונן להתפלל על הגשם "צאו והכניסו תנורי פסחים". להתפלל על הגשם וללכת לשבת בסוכה, נראה כסותר.
כשנוסיף לזה את המובא במקומות שונים שזו מצווה מן המובחר ליטול לולב דווקא בסוכה, הדבר עוד יותר תמוה.
נראה לי שזה מזכיר מעט את תפילת הכהן הגדול ביום הכיפורים: "ואל תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים לעניין הגשם, בשעה שהעולם צריך לו". מצד אחד מבקשים על גשם, ומצד שני יושבים בסוכה ומצהירים שאנחנו מעדיפים שיחכו עם הגשם.
אולי אפשר להציע שבחג הסוכות אנחנו מבקשים שכן יכנס לפניו תפילת עוברי דרכים לעניין הגשם. כלומר, עניינו של תפילת הכהן הגדול שלא יכנס תפילת עוברי דרכים, הוא שהצרכים של היחיד, גם זה שמתפלל מאד הכוונה, צריכים להידחות מפני צרכי הרבים. העולם צריך גשם, ייתכן והעולם מתפלל פחות בכוונה מתפילת עוברי הדרכים, אך הוא בודאי צריך לגשם. עוברי הדרכים אמנם מתפלל מאד בכוונה על כך שלא ירד עליו גשם, אך הדין נותן שצרכי היחיד יידחו מפני צרכי הרבים.
בחג הסוכות מתפללים, בעזרת ד' המינים, על הגשם, כי העולם זקוק לגשם. מאידך, עם ישראל היושב בסוכות, מעדיף שלא ירד עליו גשם. לכאורה, היינו מצפים שצרכיהם של ישראל יידחו מפני צורכי העולם כולו המחכה לגשם. אך חג הסוכות בא לומר, שעל אף הדאגה של הקב"ה לכל באי עולם והוא משביע לכל חי רצון, בכל זאת יש לו קשר מיוחד עם עם ישראל. בזכות הקשר הזה, ייכנסו לפניו תפילותיהם של עם ישראל לחכות עם הגשם בכדי שהם יוכלו לשבת בסוכה.
תגובה 1:
רעיון ממש יפה.
הוסף רשומת תגובה