לפני זמן לא רב עלה לרשת גליון המעיין של תשרי תשע"ג. הנה התוכן עם הערות שלי על מספר מצומצם של מאמרים.
בתוכן:
'הבטחון בה' מונח בטבע הבריאה' [דברי פתיחה] / העורך
בענין האהבה לילדים וקדושת הבכור, טעמי המצוות ואבולוציית המוסר: פיסקה חדשה מאת הראי"ה קוק זצ"ל / הרב ארי יצחק שבט
הרב אלישיב זצ"ל – פסיקות בענייני משק וחקלאות / הרב זאב וייטמן - הציבור הדתי-לאומי מעולם לא הגדיר האם גם הוא מחשיב את הרב אלישיב זצ"ל כגדול הדור (או למצער אחד מגדולי הדור). מכיוון שהציבור הדתי-לאומי לא ממש מכיר במושג הנקרא גדול-הדור, זה גם לא כל כך משנה. ברור הוא שהרב אלישיב היה גאון גדול, אך גם כל מי שנחשף לפסיקותיו של הרב אלישיב יודע שהם ככלל בבחינת דבר שאין הציבור הדתי-לאומי יכול לעמוד בו. הבנה זו מקבלת אשרור נוסף במאמרו של הרב ויטמן, ובכמה נושאים גם משתמע מדבריו של הרב ויטמן עצמו חוסר היכולת לקבל פסיקה כזו. יש לי עוד הרבה מה להאריך בנושא, אך נדמה שכבר כתבתי יותר מדי.
תשובות בענייני שבת בצבא / הרב יהודה זרחיה סגל זצ"ל
עוד בעניין ספר התורה המיוחס לר"ן והצד"י ביו"ד הפוכה / הרב פרופ' שלמה זלמן הבלין
תפילה על אחרים שיחזרו בתשובה / ישראל איסר צבי הרצג
"לעוון חטאימו חטֵא" / הרב נתן קמנצקי
'לא בשמים היא' והכרעת הדין / שמעון קלמן
מרכיבים ומורכבות בתפילות ה"יזכור": "אשכנז" בצפון איטליה / ד"ר מאיר רפלד
מנהג הוספת 'הרחמן' לשבת ומועד בברכת המזון / הרב צבי רון
קפידת רב חסדא ורב הונא / אריאל קליין
עיונים בפרשת העקדה / הרב אליעזר בן פורת
בליעה ופליטה / הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר - זה מאמר בהחלט מעורר למחשבה. לכאורה, המחבר הוכיח במחקרו שיש בליעה ופליטה גם בכלים מודרניים. זו אמירה לגמרי לא פשוטה לעיכול. נרגעתי כשנזכרתי שהבליעה שעליה דברו חז"ל היא בליעת טעם. וזה בודאי לא הוכח בניסוי זה.
בתוכן:
'הבטחון בה' מונח בטבע הבריאה' [דברי פתיחה] / העורך
בענין האהבה לילדים וקדושת הבכור, טעמי המצוות ואבולוציית המוסר: פיסקה חדשה מאת הראי"ה קוק זצ"ל / הרב ארי יצחק שבט
הרב אלישיב זצ"ל – פסיקות בענייני משק וחקלאות / הרב זאב וייטמן - הציבור הדתי-לאומי מעולם לא הגדיר האם גם הוא מחשיב את הרב אלישיב זצ"ל כגדול הדור (או למצער אחד מגדולי הדור). מכיוון שהציבור הדתי-לאומי לא ממש מכיר במושג הנקרא גדול-הדור, זה גם לא כל כך משנה. ברור הוא שהרב אלישיב היה גאון גדול, אך גם כל מי שנחשף לפסיקותיו של הרב אלישיב יודע שהם ככלל בבחינת דבר שאין הציבור הדתי-לאומי יכול לעמוד בו. הבנה זו מקבלת אשרור נוסף במאמרו של הרב ויטמן, ובכמה נושאים גם משתמע מדבריו של הרב ויטמן עצמו חוסר היכולת לקבל פסיקה כזו. יש לי עוד הרבה מה להאריך בנושא, אך נדמה שכבר כתבתי יותר מדי.
תשובות בענייני שבת בצבא / הרב יהודה זרחיה סגל זצ"ל
עוד בעניין ספר התורה המיוחס לר"ן והצד"י ביו"ד הפוכה / הרב פרופ' שלמה זלמן הבלין
תפילה על אחרים שיחזרו בתשובה / ישראל איסר צבי הרצג
"לעוון חטאימו חטֵא" / הרב נתן קמנצקי
'לא בשמים היא' והכרעת הדין / שמעון קלמן
מרכיבים ומורכבות בתפילות ה"יזכור": "אשכנז" בצפון איטליה / ד"ר מאיר רפלד
מנהג הוספת 'הרחמן' לשבת ומועד בברכת המזון / הרב צבי רון
קפידת רב חסדא ורב הונא / אריאל קליין
עיונים בפרשת העקדה / הרב אליעזר בן פורת
בליעה ופליטה / הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר - זה מאמר בהחלט מעורר למחשבה. לכאורה, המחבר הוכיח במחקרו שיש בליעה ופליטה גם בכלים מודרניים. זו אמירה לגמרי לא פשוטה לעיכול. נרגעתי כשנזכרתי שהבליעה שעליה דברו חז"ל היא בליעת טעם. וזה בודאי לא הוכח בניסוי זה.
הרב צבי שכטר מארה"ב סיפר פעם שכשהוא למד כימיה אצל אחיו של הרב, פרופ' שמואל סולובייצי'ק, הם עשו פעם ניסוי עם מבחנות מזכוכית. הוא פנה לפרופ' ושאל אותו אם אפשר להוכיח שאין בליעה בזכוכית. הפרופ' התחיל לצעוק עליו: "אידיוט! אתה לא מבין שאם היה אפילו בליעה ופליטה של משהו, כל הניסויים בעולם לא היו יכולים לעבוד? היו צריכים להשתמש במבחנות חדשות לחלוטין בכל ניסוי, מחשש שהחומרים מהניסוי הקודם ייפלטו לתוך החומרים של הניסוי הנוכחי!".
בכל מקרה, ההתלבטות של פוסקי ההלכה לנוכח הכלים המודרניים תימשך.
עוד בענין ההדפסה הראשונה של שו"ת התשב"ץ / הרב יואל קטן
תגובות והערות
על זמן הקרבת קרבן פסח ועל קדושת חול המועד / הרב אביגדר נבנצל
על המהדורה החדשה של ספרי המהר"ל – תגובה לביקורת / יצחק יודלוב; תגובה לתגובה / הרב ד"ר אליהו גורפינקל
בעניין הגדרת תינוק שנשבה / הרב אברהם יהודה רוס; תגובה / הרב טוביה כצמאן
בעניין הדפסת המהדורה החדשה של חומש 'העמק דבר' / הרב דוב שפירא - הרב שפירא מבטל לחלוטין את הסיפור אודות שינוי נוסח הנצי"ב בעקבות שיחת טלפון (ראו כאן), ולדבריו להד"ם. בזמנו כשהסיפור הזה התפרסם פנה אלי אחד מקוראי הבלוג ואמר לי שהסיפור הוא בדוי לחלוטין, העברתי את דבריו לעורך המעיין, והלה השיב שמספר הסיפור נאמן עליו ביותר. עתה מגיע האחראי על הוצאת הספר ומחזק את דבריו של אותו קורא בגלוי. אז אם אתה קורא את דברי, אני מתנצל שלא פרסמתי את דבריך כבר אז (עם דבריו של עורך המעיין), ואולי זה היה חוסך מעט בושות מהרב שמריה גרשוני שקצת ירד על המו"ל בעקבות פרסום אותו סיפור.
נתקבלו במערכת
עוד בענין ההדפסה הראשונה של שו"ת התשב"ץ / הרב יואל קטן
תגובות והערות
על זמן הקרבת קרבן פסח ועל קדושת חול המועד / הרב אביגדר נבנצל
על המהדורה החדשה של ספרי המהר"ל – תגובה לביקורת / יצחק יודלוב; תגובה לתגובה / הרב ד"ר אליהו גורפינקל
בעניין הגדרת תינוק שנשבה / הרב אברהם יהודה רוס; תגובה / הרב טוביה כצמאן
בעניין הדפסת המהדורה החדשה של חומש 'העמק דבר' / הרב דוב שפירא - הרב שפירא מבטל לחלוטין את הסיפור אודות שינוי נוסח הנצי"ב בעקבות שיחת טלפון (ראו כאן), ולדבריו להד"ם. בזמנו כשהסיפור הזה התפרסם פנה אלי אחד מקוראי הבלוג ואמר לי שהסיפור הוא בדוי לחלוטין, העברתי את דבריו לעורך המעיין, והלה השיב שמספר הסיפור נאמן עליו ביותר. עתה מגיע האחראי על הוצאת הספר ומחזק את דבריו של אותו קורא בגלוי. אז אם אתה קורא את דברי, אני מתנצל שלא פרסמתי את דבריך כבר אז (עם דבריו של עורך המעיין), ואולי זה היה חוסך מעט בושות מהרב שמריה גרשוני שקצת ירד על המו"ל בעקבות פרסום אותו סיפור.
נתקבלו במערכת
14 תגובות:
למה בדיוק "זו אמירה לגמרי לא פשוטה לעיכול"? האם יש בעולם ההלכתי מישהו שהחליט אחרת? איפה בדיוק ראית "התלבטות של פוסקי ההלכה לנוכח הכלים המודרניים"?
לגבי זכוכית שהזכרת, בכל אופן, זו כידוע שיטת כמחצית מהפוסקים שאין לחשוש כלל בזכוכית לבליעה ופליטה.
אגב לגבי הסיפור על השמטת הנצי"ב: המספר שלו, הרב גלצנר, כותב לא רק ששמע אותו בעצמו מהרב צבי שפירא (דודו של הרב דוב שפירא שהגיב כעת), אלא גם שהרב יצחק ישעיה וייס שליט"א שמע זאת מפיו. וכמובן שהרב וייס יכול להכחיש בכל שעה אם להד"ם, כך שאין שום סיבה להניח שהוא לא שמע זאת מפי הרב שפירא. לאור זאת, לטעון שכל הסיפור בדוי נשמע קצת קונספירטיבי, לא?
לגבי הערתך על בליעה בכלים. זה קשה לעיכול כי הסירים היום אינם בולעים ואינם פולטים. אין שום סיכוי שבעולם שתוכל להבחין בטעם של תבשיל קודם בתבשיל שבושל בסיר רגיל.
ראיתי ושמעתי והרבה.
לגבי הסיפור, אפשר להציע תיאוריות שונות איך יכול להיות שכולם דוברי אמת. זה לא כל כך משנה.
לא הבנתי, מה זה "ראיתי ושמעתי הרבה", האם אתה מכיר אפילו רב אחד שמתיר לבשל באותו סיר בשר וחלב בזה אחר זה? או אפילו יום אחר יום? והאם בעולם שאתה חי בו לא מגעילים כלים לקראת פסח? וכו' וכו' וכו' וכו' וכו'
לא. אבל אני מכיר רבנים (גם חרד"לים) שכחלק משיקול להתיר כלים ואוכל שנעשו בהם טעויות יצרפו כסניף מרכזי את העובדה שאין כיום בליעה בכלים.
ואני מכיר עוד הרבה רבנים שמתחבטים מדוע כיום יש לאסור בכל השאלות שאתה כותב.
אגב, אני מתפלא שזה נראה לך בכלל מוזר. האם אתה חושב שלא חל שינוי בכלים מאז ימי חז"ל ועד ימינו?
ברור שהכלים נעשים כיום באופן אחר, אבל תקנות חז"ל אינן עלה נידף ברוח. נעזוב את זה, הרי אפשר להתפלמס שעות על מטא הלכה, העיקר הוא: איני מכיר שום חיבור הלכתי בן זמננו, פשוט שום חיבור, בו מופיעות בנושא זה הוראות אחרות מאלה הכתובות בשולחן ערוך והפוסקים. אתה יכול להפנות אותי אפילו לתשובה אחת, או מקור כתוב כלשהו, שבו מצרף רב "כסניף מרכזי" את העניין הזה? (או שהכל מתחת לשולחן בשיחות בלתי רשמיות של רבנים צעירים?)
האם הרב הזה הוא רב צעיר בעיניך:
http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=71715 ?
נו, אבל מיניה וביה ברור שבפועל הוא פוסק ללא שינוי מהשו"ע, וכך גם אני רואה בדפדוף קצר בתשובות שלו שם באתר בענייני איסור והיתר. זאת אומרת שאולי יש לך איתו מחלוקת עמוקה בתפיסת המציאות, אבל אני חוזר על השאלה שלי, האמנם יש איזה חיבור הלכתי בן זמננו שמורה בנושא הוראות אחרות מאלה של השו"ע ופוסקים, והאם אתה יכול להפנות אותי למקור כתוב כלשהו שבו העניין מצורף "כסניף מרכזי" להתיר.
ואם לא (למעשה אני משוכנע שלא, אבל אולי תפתיע אותי) הרי שזו היתה התמיהה שלי מלכתחילה, מה פשר ההתייחסות שלך למאמר בהמעיין, כאילו הוא שומט מתחתינו איזו מוסכמה חשובה שאנו נשענים עליה, בעוד שבפועל אין שום נפקא מינה.
נ.ב. בלי קשר (או עם?) מדברי הרב ליאור גופא, לא הצלחתי להבין, לפי שיטתו למה האשכנזים (ובתוכם גם הוא אני מניח) מחמירים בזכוכית?
אקדים ואומר שכלל אינני מבין מה עמדתך. אפשר להציע שתי עמדות בסוגית הכלים:
א. אין הבדל בין הכלים של היום לכלים של חז"ל (כך כנראה סובר הגר"ד ליאור).
ב. יש הבדל בין הכלים.
אם אתה סבור שיש הבדל בין הכלים (כפי שאני סבור, ואם מישהו יוכיח לי אחרת בהחלט אתפלא כי זה נראה לי דבר פשוט), אתה צריך לשאול: מה עושים עם דברי חז"ל שאין להם הגיון בכלים של היום?
לעצם העניין שאתה מעלה - לא משנה מה עונים על השאלה הזאת (האחרונה). מספיק לומר שזה בגדר ספק - ספק אם הכלים של היום בולעים, ספק לא. ברגע שאתה אומר שזה ספק, אתה יכול לצרף את זה להקל.
אני מקווה שתסכים אתי שזה לא חידוש כזה גדול. בטח ובטח במקרים של הפסד מרובה, מקום צער וכו'. ויכול להיות שגם הרב ליאור היה מסכים לצרף את זה כספק - ספק שמא הכלים השתנו, ספק לא.
ואינני מתחמק משאלתך: אינני יודע מה יש בכתובים בנושא הזה. אך אחזור ואומר ששמעתי ממקור ראשון מתלמידי חכמים גדולים שכך פסקו.
אגב, קבל ציטוט מ"הליכות שלמה":
לעניין כללות דין הגעלה חלילה להתחשב עם זה שלפי ראות עינינו אין בסוגי הכלים הרגילים בליעות ופליטות, כי אין אנו בקיאין בהגדרת בליעה ופליטה, ולכן דין כל הכלים ככל המבואר בדיני הגעלת כלים בשו"ע ופוסקים ללא שינוי (ובמקום הפסד מרובה ישאל לחכם).
עכשיו אמור לי אתה, מה החכם אמור לומר כששואלים אותו...
תנוח דעתך בנוגע לבליעת כלים - במחקר שמצוטט במאמר בהמעיין, באותיות הקטנות, כתוב שכאשר עשו שטיפה לכלים הם איבדו 75% ממה ש"נבלע". קרי, אין כאן בליעה אמיתית. ומה היה קורה אם היו שוטפים יותר טוב?
מישקה,
עיין במגילת ספר על בשר בחלב עמ' קד', בשם הגרש"ז והגר"ש אוירבך. (באדיבות פורום הרבנים)
בעניין הדפסת המהדורה החדשה של 'העמק דבר'
ראיתי את דבריך, ובראשית תגובתי נראה לי שכדאי שאציין ש א נ י עצמי הבאתי את דברי הרב דוב שפירא לדפוס.
מלבד עצם העובדה שסביר להניח (מכו"כ טעמים שלא כאן המקום לפרטם) שהסיפור שסיפר הרב גלנצר הוא אמיתי, במקרים כאלה אין קל מלהוכיח שדברי אינם נכונים - כתב היד של הנצי"ב קיים ונמצא תחת ידי משפחת שפירא, יתנו עדיהם ויצדקו.
יש בידי עוד מה להוסיף על איבוד (הטעות מכוונת) דברי הנצי"ב במהדורה החדשה, אך נראה לי שדי בכך.
הוסף רשומת תגובה