כמעט באותו עניין, לפני מספר שבועות אחד הרבנים המשתתף בפורום הרבנים בו אני משתתף כתב את הדברים הבאים:
אצלינו במושב (במקור צפון אפריקאים ברובם) הסליחות ב3:45. ומתחילים שחרית קצת אחרי חמש. המשמעות היא נוכחות של שעתיים- שעתיים וחצי של נוכחות בבית הכנסת כל בוקר של חול מר״ח אלול עד יום כיפור!האנשים, רובם ככולם פנסיונרים או עובדי כפים המוסרים את נפשם לענין.הם הולכים לישון כל החודש בשעה 21:00 גג וחלקם עוד לפני, אי אפשר להתקשר אליהם אחרי 20:30.כלומר כל החודש שלהם מתארגן אחרת בלוז לטובת הסליחות! זה כל שנה מדהים אותי מחדש, ואני לומד מזה הרבה מוסר על גדרי מסירות נפש ביום יום.פרט כששואלים את עצמינו (כמו שלמדנו בישיבות בדרך כלל) מה לעשות בכדי להרגיש את אלול?התשובה הישיבתית של לימוד מהלכים באורות התשובה, הלכות תשובה שערי תשובה או אחד מהספרי מוסר האחרים לפעמים מתגמדת קצת בעיניי מול ׳פשוטי העם׳ המשנים את כל סדר יומם במשך 40 יום בכדי להגיע לסליחות ולהתכונן כראוי לימים הנוראים!לי קשה להתמיד בכל יום, אני מסתפק ברוב עד שני שליש, ואני כבר גאה. והם, בשלהם, ולא מבינים איך הרב לא מסוגל לקום באשמורת לסליחות תמידים כסדרן... עולם הפוך...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה