תגובה לביקורת על "גשר בנות יעקב"

ראו: ביקורת ספרים: גשר בנות יעקב, הרב חיים נבון.

הרב חיים נבון מגיב על הביקורת שלי כנגד ספרו:

למה יצא הקצף על "גשר בנות יעקב"?

ידידי המתכנה "רב צעיר" כתב ביקורת על ספרי "גשר בנות יעקב". דומני שאפשר לסכם את מוקד המחלוקת בינינו כדלהלן: הרב הצעיר מסכים שאני מתאר נאמנה את מעמד האישה בהלכה המצויה בידינו ואת המסקנות הנובעות ממנו, אלא שכאן נפרדות דרכינו. אני לומד מן ההלכה שיש הבדלים בין גברים ונשים, גם אם צרה בינתנו מהבנת משמעותם. בגלל ההבדלים הללו באופי ובאישיות, יש הבדלים גם בהלכות. לעומת זאת, הרב הצעיר טוען שאין ברירה אלא לקיים את ההלכות הללו, אך הוא מייחל ליום שבו תקום סנהדרין ותבטל אותן. עד אז, לדבריו, "ההלכה היא בגלות".

לדעתי, אין מניעה שאדם יכריז שהוא מקווה שביום מן הימים תקום סנהדרין ותשנה פרט מסוים בהלכה. ברם, הרב הצעיר מכריז הרבה מעבר לכך: אין הוא מדבר על פרט מסוים בהלכה, אלא על (כל?) ההבדלים בין גברים לנשים בהלכה. למעשה, דומה שהוא מייחל לביטולו של סדר שלם בש"ס - סדר נשים.

משל למה הדבר דומה? לאדם שיבוא ויכריז: אני חולק על קביעת חז"ל בנוגע לל"ט המלאכות האסורות בשבת. אני חושב שצריך לאסור מלאכות אחרות. למשל: החושב, החורז וההוגה. בינתיים אני עושה כמו שציוו חז"ל, אך לדעתי זו הלכה שגויה ופגומה. ואז הוא ממשיך הלאה: גם בספירת העומר טעו חז"ל, והיא צריכה להתחיל משבת ולא מיום טוב. וגם בארבעת המינים צריך לקחת תפוז ולא אתרוג. כך הוא מתיימר לבטל את כל סדר מועד בש"ס. יוסיף המבטל ויאמר: אמנם בינתיים אני מקיים מה שאמרו חז"ל, אך לדעתי זו הלכה בגלות. שמא יצטדק המבטל ויסביר: אולי בדורות קדומים הפירוש של חז"ל היה סביר, אך בדור הזה עלינו לחפש פירוש אחר לתורה. דומני שתוספת זו אינה מרככת את דבריו כהוא זה.

למה הדברים קשים כל כך? משום שרובנו לא מגיעים לקב"ה דרך הפשטות פילוסופיות, כפי ששאף הרמב"ם. תמהני אם אפילו הרמב"ם עצמו הגיע לקב"ה בדרך זו. אנחנו מגיעים לקב"ה דרך אורח החיים היהודי. אנחנו טועמים מהשבת היהודית, מחיי המשפחה היהודיים, מהתפילה היהודית, מהלכות כשרות - ורואים כי טוב ה'. כאשר אדם בא ואומר שהוא מקיים נתח נכבד של החיים היהודיים כמי שכפאו שד, הוא מטיל ספק בממד בסיסי של מפגשנו עם הקב"ה.

צריך להיות לנו אמון בסיסי בחז"ל. גם הם היו בני אדם, וגם הם מן הסתם טעו פה ושם. אך אנו צריכים להניח שבאופן בסיסי חז"ל הם פרשנים נאמנים של רצון ה'. שאם לא כן - אנא אנו באים. כך הנחתי בספרי "גשר בנות יעקב", ועל זה יצא הקצף.

אני מבקש רק להשיב על תגובתו בנקודה אחת. אני לא סבור שחז"ל טעו. אני סבור שחז"ל פירשו את התורה באופן הכי נכון שהיו יכולים עבור בני דורם. וכשם שאני מאמין שכך עשו חז"ל, כך אני מאמין שבכל דור על ההנהגה הרוחנית להתאים את התורה למציאות בני דורם. לטעמי, אנחנו נמצאים בבעיה מתסכלת כאשר חכמי הדור אינם מסוגלים או אינם מעוניינים למלא תפקיד זה.