לאחרונה ראיתי הפניה להקדמת הרב יהודה הרצל הנקין לספרו שו"ת בני בנים חלק ג' (יצא לאור בשנת תשנ"ח). כך הוא כותב שם (קישור):
ארשום קצת מהנהגותי בברור הלכה למען יהיו הדברים למזכרת. כשאני ניגש לשאלה חדשה או חמורה אני עובר תחילה על הסוגיות ועל דברי הראשונים והאחרונים ברפרוף גם אם טרם עמדתי על דבריהם, ואחר כך חוזר עליהם בשניה ובשלישית וכו' וכל פעם מדייק יותר. נמצאים אצלי הרבה מספרי הראשונים ואני מנסה לעיין בכולם וכן באחרונים, ומדפדף הרבה וגם נעזר בספרים כמו אור הישר, בני ציון על אורח חיים שנדפס מחדש, גליוני הש"ס, יד תמר על הירושלמי, מרגליות הים, משנת אברהם על ספר חסידים ועל הסמ"ג שכל אלה מציינים מקורות וספרים אחרים. בחלק ג' השתמשתי בתוכנית מחשב בשנים או שלושה מקומות ובחלקים א' וב' אף פעם לא.
לפעמים אני יודע מראש את המסקנה שאגיע אליה ולפעמים איני יודע אלא שוקל ובודק את הדברים תוך כדי כתיבה, פושט צורה ולובש צורה עד שיוצאת סולת נקיה...
כשאני עוסק בתשובה אני מהרהר בה בחלום ובהקיץ בלכתי בדרך ובשכבי ובקומי, וקם באמצע הסעודה ויורד מעל מטתי בלילה לעיין שוב בספרים או לרשום איזה רעיון, כי היא כאש עצור בעצמותי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה