כבוד הרב

התפרסם במסגרת מדור "דעת תורה" באתר כיפה (קישור). מעתה ניתן לקרוא את כל הטורים שהתפרסמו במדור זה כאן.

לפני מספר שבועות כתבתי כאן מאמר על רבנים פופוליסטים, כאשר עיקר דבריי היה, כי המדד החשוב איננו הפופוליזם אלא יראת השמים העומדת (או ח"ו הנעדרת) מאחור. על המאמר הזה הגיבו מספר טוקבקיסטים ואני מבקש הפעם להתייחס לשניים מהם. ליתר דיוק, לאמירה אחת שחזרה אצל שניהם, אם כי לא באותן המילים. כך הם כתבו:
- למען האמת, אחרי שאני קורא דבר כזה אני בספק מאוד גדול אם אתה רב.
- בתקווה שאתה לא באמת רב.
התואר "רב" הינו תואר כבד מאד, הרבה יותר מכל תואר אחר שאני מכיר. לא פעם ראיתי וקראתי מאמרים שנכתבו על ידי אי אלו אישים המתהדרים בתואר ד"ר. לא פעם מאמרים אלו היו מעצבנים מאד ומלאי בורות, בין אם הם היו בתחום מומחיותו של הד"ר הכותב ובין אם לאו. אך מעולם לא ראיתי טוקבקיסט למאמרים כאלו שיכתבו "בתקווה שאתה לא באמת ד"ר" או "אני בספק גדול אם אתה ד"ר".

צהובונים חרדים שונים מתמחים בהענקת ובשלילת תארי רבנות וגאונות. באותו מאמר על הרבנים הפופוליסטים הזכרנו את פסיקתו של הרב שלמה גורן בנושא האח והאחות. לאחר פסיקה זו איבד הרב גורן את סמיכתו באותם צהובונים. אני זוכר שגם עשרים שנה אחרי אותו מקרה, עדיין כונה הרב גורן בכינויים משפילים וללא התואר "רב" במאמרים ובכתבות שיצאו מתחת ידיהם של כותבים חרדים (למען האמת, אפילו אחרי המאמר שלי קיבלתי תגובה אחת מקורא חרדי שהתפלא איך יכול להיות שאני מזכיר את שמו של הרב גורן לשבח). זאת, על אף שהרב גורן כיהן עד יומו האחרון כרב קהילה, הספיק להיות הרב הצבאי הראשי, וכן הרב הראשי לישראל ודומני שאין חולק על גדלותו בתורה.

יש לי מספר חברים ומכרים שהינם רופאים. כשהם מתקשרים לפציינטים שלהם הם מזדהים ואומרים "שלום, מדבר ד"ר ...". לעומת זאת, הרבה רבנים מתחבטים בשאלה איך להזדהות כשהם מתקשרים לבני קהילתם או לתלמידיהם. לדוגמא, אם אתם תושבי הישוב בית אל (אל"ף, כמובן) ואתם מקבלים שיחת טלפון ומהעבר השני אתם שומעים קול בעל מבטא צרפתי האומר "שלום, מדבר שלמה" האם הייתם יודעים במי המדובר? האם הייתם מצפים לשמוע "מדבר הרב אבינר"? (אתם מוזמנים לטקבק ולענות על השאלה הזאת, בלי קשר לאופן בו הרב אבינר באמת מזדהה).
מדוע זה? מה יש בתואר רב שאנשים מרגישים קושי כל כך גדול בשימוש בו?

שמעתי פעם מהפסיכולוג הרב רפי פוירשטיין שבכל מה שקשור לתואר רב מתרחשת תופעה פסיכולוגית הנקראת דיסוננס קוגניטיבי. במילים פשוטות פירושו הוא שברגע שמכנים אותך "הרב" אתה מאבד מהאישיות שלך כאדם פרטי והופך להיות בתודעה של בן קהילתך כל מה שהוא חושב שרב אמור לייצג. לדוגמא, אם בעיניו רב אמור להיות אדם המחמיר מאד (לחיוב או לשלילה), הוא יהיה בטוח שכל אדם שהוא מזהה כרב יהיה בהכרח כך. כשיתגלה לו שהרב העומד לפניו דווקא איננו מחמיר, במקרים רבים הוא יעדיף לומר לעצמו שאדם זה איננו בדיוק רב, מאשר להכיר בכך שאולי ויתכן שהתפיסה שלו שגויה.

רבנים מכהנים מעדיפים פעמים רבות שלא לכנות עצמם בתואר "רב", זאת למרות שבני קהילתם קוראים להם כך, וחלקם אף היו מעדיפים שהרבנים יציגו עצמם כך. לרוב הסיבה לכך היא ענוותנותם של הרבנים, הקשורה גם היא לאותה תופעה פסיכולוגית. לדעתי, ענווה זו נובעת מאותו קושי להיכנס לאותה דמות רבנית בה מבקש בן שיחם להלביש אותם ברגע שהוא מכנה אותם "הרב" ולא סתם אדם.

חוגגים שנה
טור זה באתר כיפה חוגג השבוע יום הולדת שנה. אני מודה לבוראי שנתן לי את הכוחות והרעיונות לכתוב על עולמה של הרבנות כפי שאני רואה אותה בשנה האחרונה ונושא תפילה שימשיך לסייעני ולהובילני בדרך זו. זו גם ההזדמנות להודות לידידי יוחאי המסייע לי בדרך קבע בהגהת הטור והערות מחכימות לפני שהדברים רואים אור.
כשהתחלתי לכתוב את הטור, לפני שנה, הצבתי לי שתי מטרות: לעודד קוראים מתאימים לראות ברבנות אתגר אליו כדאי ורצוי לשאוף, ול"הנגיש" את דמות הרב לציבור הרחב.
האם הצלחתי במטרות אלו? האם יש נושאים שצפיתם לראות והתאכזבתם? אתם מוזמנים לטקבק ולספר לי.