יום ראשון, 7 ביוני 2009

ליטאי, תורני-לאומי ועם ישראל

בטורו ב"בשבע" האחרון (קישור) הביא הרב אליעזר מלמד דיון שניהל עם אברך חסידי (חלק זה של הטור הגיע גם לynet - קישור). להלן עיקר דבריו:
פנה אלי בדוא"ל אברך ליטאי, ואחר פתיחה בדברי נימוס כמקובל החל לטעון: אתם הרבנים הד"לים טוענים כי דרככם היא דרך של תורה, והלא אין מקפידים אצלכם על צניעות, בנים ובנות לומדים ומשחקים בערבוביא, וכל היחס לעניינים שבקדושה נשחק. גם לימוד התורה דליל ואינו מגיע לרמת הלימוד "בישיבות הקדושות". ובכלל, גדולי הרבנים הורו שאין ללמוד לימודי חול, ואיך עוסקים אצלכם בלימודי חול.
השבתי לו בטענה שכנגד, כיצד אתה טוען נגד אחרים שאינם מדקדקים במצוות, והלא אתם ביטלתם מצווה מפורשת מהתורה לישון בסוכה, והאברכים שלכם רוקדים בכבישים עם המנטרה "נ נח נחמ נחמן מאומן", שזהו משפט שאין לו שום בסיס בתורה.
התרעם הליטאי כנגדי: כל הדברים הללו אינם שייכים אלינו כלל. אלו חסידי חב"ד וברסלב שמתנהגים כעובדי עבודה זרה כמעט. וכבר מרן ... זצ"ל יצא כנגדם במלחמה גדולה. אבל אנחנו בני "הישיבות הקדושות" ממשיכים בדרך הסלולה לנו על ידי גדולי הדור.
עניתי לו, אף אני ידעתי שאתה ליטאי, ובכוונה טענתי כנגדך את הטענות שאתה רגיל לטעון כלפי חרדים אחרים, וזאת כדי שאולי תבין את הגיחוך שבטענותיך כלפי. כשם שאתה סבור שאין להאשים את הקבוצה שלך בעמדות של קבוצות אחרות, כך אולי תבין שאין להאשים רבנים מן הציבור הדתי לאומי בעמדות שאינם מסכימים להן. כשם שהציבור החרדי מורכב מקבוצות רבות, כך גם הציבור הדתי-לאומי (שגדול יותר מבחינה מספרית) מורכב מקבוצות רבות. והטענות שטענת בענייני הצניעות אינן שייכות לציבור התורני-לאומי שבקרבו גדלתי ובקרבו אני חי. גם לימוד התורה מתקיים ברצינות מרובה בציבור זה, לא פחות מאשר בציבור הליטאי. ולעניין לימודי חול - יש בהם ערך לכתחילה, כפי שמבואר בגמרא, בראשונים ובאחרונים.
עוד הוספתי, שלא יחשוב שלפי דעתי בני הציבור הליטאי עולים על בני הציבור החסידי, אלא רק כדי להסביר את הגיחוך שבדבריו טענתי כלפיו את מקצת הטענות שהוא טוען על החסידים. והטוב הוא שכל קבוצה תלמד מחברתה את הדברים הטובים שיש בה.


קראתי את הדברים ולא הבנתי: מה השאלה? ומה התשובה?
הוא נשאל: למה אצלכם עושים כך וכך? והוא ענה: אצלי לא עושים כך וכך.
ואם נניח שאני גר במקום שבאמת "אין מקפידים אצלכם על צניעות, בנים ובנות לומדים ומשחקים בערבוביא, וכל היחס לעניינים שבקדושה נשחק" - אז מה זה אומר? ואם אני אחליף את מלבושי לשחורים ואעבור דירה למודיעין עילית אז אותם אנשים כן יקפידו על צניעות ויתייחסו לעניינים שבקדושה בכובד ראש?
ואם אגיע לעולם האמת ואטען "אני את נפשי הצלתי", זה יזכה אותי במקום טוב יותר בגן-עדן?
רק אני לא מבין מה קורה פה?

חוץ מזה, מישהו מבין מדוע הרב מלמד מחק את שמו של מרן... זצ"ל?

אין תגובות: