יום חמישי, 23 באפריל 2009

אז מה היה לנו, מאת: חיים ולדומירסקי

ראשית אבקש מחילה מרבבות הקוראים בארץ ובתפוצות על היעדרות המדור בחודש האחרון עקב עבודות השירות בביתי להם נידונתי בתקופה האחרונה ושבוע נופש בבסיס צאלים. אולם זה בדיוק הזמן להפקת לקחים. אז תיכנסו פה לאיזה ח' ונתחיל.

תקופת הפרה-פסח
כידוע המאבק כנגד נקיונות הפסח אבוד מראש. משפטי ה "אבל זה חג החירות" ו"למה את חושבת שלמגירה של הגרביים שלי יגיע חמץ" יישארו לנצח טיעוני סרק. והטיעון הדבילי ביותר שאת הנקיונות נעשה אחרי פסח מעולם לא עמד במבחן המציאות ומאז יציאת מצרים לא נצפתה ולו משפחה אחת שעושה נקיון פסח לאחר הפסח. ע"כ לא אשחית על כך מילים ורק אומר - "אבק זה לא חמץ, ילדים זה לא קרבן פסח ובדיחה שמספרים אותה 100 פעם מפסיקה להצחיק".

ליל הסדר
· המצוה החשובה ביותר בפסח הינה מצוות "והגדת לאביך, לאמך ולכל מי שאיתרע מזלו להיות איתך בשולחן". זוהי מצווה על הבייני"ש הצעיר שחזר חדור מוטיבציה מהישיבה להסביר להוריו ולאחיו את סודות החג כפי שניסה להבין ללא הצלחה מעולת ראיה על ההגדה, לנזוף בהם על כך שהם אומרים שמפלס היין ירד בעזרת אליהו הנביא ולהסביר להם שכזית מצה זה בעצם שיעור אבטיח שיש לבלוס ב7.8 שניות עד לאובדן חושים.
· דגש חשוב שלמדתי השנה בקשר לאפיקומן – לא מספיק לשמור על הילדים ערים עד לגניבת האפיקומן חשוב שהם גם יהיו ערים כשצריך לחשוף איפה הוא נמצא. בדידי הווה עובדא.
· הידעת ? - השיר "עשרים תפוחים היו על העץ אחד נפל והתפוצץ. תשע עשרה תפוחים ..." נחשב במשך שנים לשיר הכי מרוח בעולם עד שהגיע השיר "אחד מי יודע" ועקף אותו בסיבוב
· אילו קירבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה לפחות היה לנו טיול נחמד בסיני.

חול המועד
לזכר היתקעותם של בנ"י 40 שנה במדבר רווח המנהג בישראל לצאת לטיולים ולהיתקע 40 שעות בפקקים. אמנם ישנם כאלו שעבורם הפקקים הם גם סוג של חוויה – הם שומעים מוזיקה כל הדרך, משחקים משחקי חברה ונהנים מהחיים גם בפקק אבל גם להם יום אחד יהיו ילדים. אלו מאיתנו הנוסעים עם הילדים מגיעים מצויידים מראש בשלל משחקים - משחק ה"אבא הוא לקח לי זה שלי", משחק ה"תירגעו אנחנו כבר מגיעים", משחק ה"אני סופר עד 3 פעם אחרונה", משחק ה"אני סופר עד 3 פעם אחרונה ודי", משחק ה"זהו, עכשיו מישהו מקבל כאן עונש", משחק ה"למה נסעת מכאן אתה לא יודע שיש כאן פקקים" ועוד שלל משחקים שנשמח לחלוק עימכם.

המימונה
אכן אין ספק כי המופלטה, המכילה כמות אנרגיה השווה לזו שהוטלה על הירושימה, הינה מעדן מלכים. אולם לצד המופלטה נמצאים על השולחן העצמים הבלתי מזוהים הבאים – קערה בעלת נוזל לבן שמס' כפיות תקועות בה, תמרים עם גרגרים לבנים, גזרים השוחים בתוך נוזל ממותק. בקיצור חבר'ה, תסעדו, תרבחו, מה שבא לכם – אבל עדיף להתרכז במופלטות.

משחקי זיכרון
היהדות מלאה במשחקים לשיפור הזיכרון. בין הפופולריים שבהם הוא משחק ה"זכור את העונה" שבו השחקן שפיספס צריך לחזור 10 צעדים אחורה לתחילת התפילה ו"זכור את התאריך" שנהגו לשחק בראשי חדשים (כותב טור זה באופן אישי כבר התפלל בעבר כ4 תפילות עמידה רצוף עקב כרטיס הזיכרון הקטן שבראשו) אולם ללא ספק - משחק "ספירת העומר" בהוצאת חז"ל הוא האכזרי שבהם – יום אחד פיספסת - יצאת מהמשחק - נתראה בשנה הבאה. קצת רחמים! אולי משהו כמו 3 פסילות ?

ברכת חמה
כידוע מדי 28 שנה השמש נמצאת בדיוק באותו מצב שהיתה אמורה להיות אם היא היתה מתנהגת כמצופה ממנה וקצת מעגלת פינות, מאחר שמסתבר שהשמש אוהבת שברים לא רציונליים כנראה שהמחזוריות צריכה לגדול למשהו כמו 2800 שנים אבל נעזוב את זה כרגע. נתקלתי בפרסום לספר של חב"ד בשם "ברכת החמה" בין שאר המשפטים המופיעים בפרסומת נתקלתי בשורה הבאה "האם הארץ לעולם עומדת או שמא השמש במרכז כדעת הכופרים" – כפי הנראה חב"ד שרויים עדיין במחלוקת קשה עם גליליאו גליליי, מה שאומר שיש להם 2 מחלוקות קשות עם המדע המודרני – הראשונה כזכור שייכת לתחום הרפואה ההלכתית בנוגע לקביעת זמן המוות.

לקוראי הבלוג: הטור הזה מתפרסם בעלון "עולם קטן" תמורת תשלום גבוה. אנחנו זוכים בו בחינם, על דעת זה שקוראים יגיבו ויהללו את כותב הדברים. אז אם הגעתם עד למשפט הזה כנראה שנהנתם ממנו קצת, אז תלחצו על תיבת התגובות ותשאירו תגובה (רצוי שהוא יכיל את המילה "חזק" לפחות פעם אחת).

תגובה 1:

ליאור אמר/ה...

חזק. מאד חזק.

(: