מתוך חוברת הוקרה לרגל 20 שנה למת"ן (מכון תורני לנשים):מועד היות הנערה היהודית בת 12, בת מצווה, מציין את מעברה מילדות לבגרות. זמן זה הוא המתאים לבירור ולחיזוק זהותה היהודית כאישה וכחלק מהקהילה. לשם כך פיתחה אושרה קורן, בוגרת מת"ן, את תוכנית בת המצווה של מת"ן לבנות ולאמהות: "האשה היהודיה לדורותיה".
...
במסגרת התוכנית לומדות בנות המצווה ואמהותיהן על נשים יהודיות בהיסטוריה, מנתחות את קווי האופי של נשים אלו ואת הערכים על פיהן חיו ופעלו. הסקירה מתחילה בנשים המתוארות בתנ"ך כרבקה, מרים ואסתר, וממשיכה עד לתקופה המודרנית, בהתבוננות בדמויות משמעותיות בתולדות הציונות, כחנה סנש וגולדה מאיר ובדמויות מעוררות השראה כנחמה ליבוביץ'.
מתוך "ההר הטוב הזה", הרבנית פועה שטיינר, עמ' 249-250:
בבית רצה אבא (=הרב שלמה מן-ההר) להעניק משקל רב יותר לעובדה שנעשינו בנות מצוה. בשלב זה של החיים הוא רצה שנחוש הבדל משמעותי בין "המצווה ועושה" ל"שאינו מצווה ועושה". תמיד חינך אותנו לקראת התפקיד העיקרי של הבת: להיות בבוא העת עקרת הבית - זו שכל ענייני הבית מופקדים בידיה. אחד התפקידים החשובים בבית הוא שמירה על השולחן הטהור. כאשר כל אחת מאתנו הגיעה לגיל בת-מצווה, דאג שהיא תקיים את המצוות הקשורות לכשרות המאכלים.
...
כאשר אמא רצתה לבשל אורז, היה מושיב דווקא את בת-המצווה על יד השלחן ומטיל עליה לברור את האורז... הוא היה מבהיר לבת, שכובד האחריות, שכולנו נאכל אוכל כשר ונקי מרמשים, מוטל עליה. היה עליה לברור את האורז שליש פעמים, רק אז הקטניות נחשבו בחזקת נקיות וכשרות לבישול.
...
הדבר שהיה כרך בלימוד תיאורטי רב ובהתנסות חוזרת ונשנית, היה הכשרת העוף... אבא טרח מאד ללמדנו את הכללים ואת המקרים בהם יש לשאול "שאלה". בהגיעה למצוות נדרשה כל אחת מאתנו לבצע בעצמה את כל התהליך של הכשרת העוף מתחילתו ועד סופו. בהדרכתו של אבא ותחת השגחתו, עשינו את כל זה פעמים אחדות עד שהיה בטוח, שנעשה זאת כהלכה.
מתוך חוברת הוקרה לרגל 20 שנה למת"ן (מכון תורני לנשים):
תגובת בת שהשתתפה בתוכנית ברעננה: "למדתי שהדת היהודית היא יותר מאשר לצום ביום כיפור."
מתוך "ההר הטוב הזה", עמ' 249:
באותם ימים, כאשר אנו הגענו לגיל "בת מצווה", לא הקדישו בבית הספר תשומת לב כה רבה לנושא... השינוי המשמעותי בחייה של בת המצווה התבטא בזה שידעה, שמעתה החיוב לצום ביום כיפור חל עליה מדאורייתא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה