עסקנו בעבר בבלוג זה בנושא המצוה למחות את זרעו של עמלק (ראו הפניות בסוף פוסט זה). בשבועות האחרונים הגיע לידי ספרו המחשבתי החדש של הג"ר נחום אליעזר רבינוביץ', ראש ישיבת ברכת-משה במעלה אדומים, "מסילות בלבבם". במאמר בספר תחת הכותרת "המוסר הטבעי ומוסר התורה", הרב דן ביחס בין המוסר האנושי לבין מוסר התורה. במהלך דבריו הוא עוסק בשאלה כיצד ניתן לגשר בין ציווי התורה למחות את זרעו של עמלק לבין המוסר הטבעי האנושי.
הנה מסקנת דבריו (עמ' 90, ההדגשה במקור):
בפסקה שלאחר מכן הוא דן בדברים המפורסמים שנאמרו בזמנו ע"י הגרי"ד סולובייצ'יק ב"קול דודי דופק":
- מצוות מחיית זרעו של עמלק - חלק א'
- מצוות מחיית זרעו של עמלק - חלק ב'
- מצוות מחיית זרעו של עמלק - חלק ג'
- מצוות מחיית זרעו של עמלק - עוד על שיטת הרב סולובייצ'יק
הנה מסקנת דבריו (עמ' 90, ההדגשה במקור):
יש להדגיש עיקרון יסודי - כאשר יש פער בין כללי המוסר לבין ציווי שאיננו נוהג למעשה, אל לו לאדם לשנות את העקרונות המוסריים שלו אך בגלל הציווי שנהג בעבר, ובפועל כבר אין לו שום יישום, אלא עליו לשמור על השיפוט המוסרי, ואת המצווה ניתן להשאיר ב"צריך עיון", ולהכיר בכך שיש דברים שאיננו מבינים.
בפסקה שלאחר מכן הוא דן בדברים המפורסמים שנאמרו בזמנו ע"י הגרי"ד סולובייצ'יק ב"קול דודי דופק":
שמעתי מפי אבא מרי זצ"ל, כי כל אומה המתנכלת לכלות את כנסת ישראל הופכת על פי ההלכה, עמלק.וכך מתייחס לדברים אלו הרב רבינוביץ':
אמנם יש שציינו בשם אחד מן הגדולים בדור הקודם, שכל הקם על ישראל - דינו כעמלק, ואף נאמרו דברים בסגנון דומה בדורות עברו, אולם אין זה אלא על דרך הדרוש, כי יש שהיה צורך לעודד את המעונים והנרדפים מבני עמנו, לסמוך על הבטחתו של הקב"ה שיבוא היום ויניח לנו מכל אויבינו וישלם גמול לשונאינו. ואמנם כשהדברים נאמרו בדורות קודמים - השומעים הבינו שאין אלו דברי הלכה כפשוטם, אלא דברי דרוש והגות על דרך משל ומליצה, ואין לערבב בין התחומים.רשימות קודמות בנושא מחיית עמלק:
- מצוות מחיית זרעו של עמלק - חלק א'
- מצוות מחיית זרעו של עמלק - חלק ב'
- מצוות מחיית זרעו של עמלק - חלק ג'
- מצוות מחיית זרעו של עמלק - עוד על שיטת הרב סולובייצ'יק
5 תגובות:
אם נמשיך את קו המחשבה הזה נוכל להגיד שאין לנו קשך הבנה וציפייה לעבודת הקרבנות .
אותי זה מרגיז
אם ניקח את זה לקיצוניות - אתה צודק.
מאידך, יש הבדל אמיתי בין עמלק לקרבנות: עמלק לא יכול להתקיים מהסיבה הפשוטה שאין לנו כיום עמלק, קרבנות יכול להתקיים אם נחליט שאנחנו מעוניינים בכך.
הדברים מעניינים ומדהימים כרגיל.
הבלוג החזיר אותי לדיון אודות 'לא תחנם' גם שם הרב רבינוביץ' כתב: "הדברים אינם רלוונטים בעולם של היום" (או משהו דומה). הערתי שם בין השורות שהוא סובר אותו דבר גם בנושא מחיית עמלק. אני שמח לראות שלא טעיתי ושהדברים ששמעתי בחצי אוזן כתלמידו גם זוכים לפרסום.
כגון דא כתב הרב קוק בעין אי"ה.
"ההשגחה האלהית מטפלת ביחוד בסדר התולדה האנושית, שבכללה היא מכוונת להתעלות, להגיע את הכלל אל תכלית המעלה הנועדת לו מיוצרו. ע"כ הסיבות שהן גורמות שינויים עיקריים בההנהגה הכוללת, הן מדוייקות מאד בעתן ובזמנן".
אלא שלמיטב הבנתי הוא מתייחס למצב זמני ולא קבוע. אני חושב שגם הרמב"ם אמר משהו דומה בעניין עין תחת עין.
דבריו של הרב רבינוביץ' נועזים יותר כי הוא אוחז את השור בקרניו ומנסח את זה כעיקרון גורף. עוד לא החלטתי מה אני חושב על זה...
ל-1
יש לרב רבינוביץ מאמר ארוך גם על הקרבנות, ראה בספרו עיונים במשנתו של הרמב"ם, וגם לגבי קרבנות הוא מציג גישה לא שגרתית.
הוסף רשומת תגובה