בימים האחרונים יוצאים רבים נגד מועמדותו של הרב שמואל אליהו למשרת הרב הראשי הספרדי.
הרב ד"ר בני לאו פרסם את הדברים הבאים בעמוד הפייסבוק שלו:
הרב ד"ר בני לאו פרסם את הדברים הבאים בעמוד הפייסבוק שלו:
יום ג. ח"כ עליזה לביא משגרת מכתב לנפתלי בנט ומבקשת שיעצור את תמיכת הבית היהודי ברב שמואל אליהו כמועמד לרב הראשי הספרדי. התגובות הרשמיות מהבית היהודי קצת "נמוכות". איך מעיזה ח"כית ממפלגה אחרת להתערב בנעשה ב"בית". ב"ה שאיני מעורב ולא מתערב בשיח המפלגתי אך הנושא כלל אינו שייך לתחום המפלגה. הבחירה למועמד הרב הראשי לא אמורה להיות קשורה לזיקה מפלגתית אלא להתקשרות עם המדינה ועם המפעל הציוני. מדובר על התקשרות לשני ערכים שצריכים להיות קשורים זה לזה:הרב אמנון בזק פרסם בעמוד שלו את הדברים הבאים:
1. התקשרות למדינה, על מוסדותיה ומערכות השלטון שבה. הרבנות הראשית היא מוסד ממלכתי והבחירה של אדם שאינו מזדהה עם הדמוקרטיה על כל צדדיה לא יוכל לשרת נאמנה את אזרחי המדינה. המועמד צריך לומר בקולו הצלול שהוא מקבל את חוקי המדינה (הכוללים שוויון מלא לאזרחים שאינם יהודים).
2. התקשרות למפעל הציוני, הכולל את חזון שיבת ציון וקיבוץ גלויות. הגשמת החזון הזה כוללת את ההתמודדות עם הצורך למצוא פתרון הולם ונגיש למאות אלפי עולים שחיים במדינה מתוך התקשרות לעם היהודי אך אינם יהודים על פי ההלכה. התנכרות לאוכלוסיה זו כמוה כהתנכרות למפעל הציוני.
וכעת ישאל כל חבר כנסת מכל מפלגות התנועה הציונית (והבית היהודי בכללם) אם הרב שמואל אליהו עונה לפרופיל הזה.
האם בהתבטאויותיו הפומביות לא ערער על יסודות הדמוקרטיה?
האם בעלייתו לרגל עם הרב שרמן והרב שמחה קוק לרב קנייבסקי בבני ברק לא ערער על כל השתדלות הגיור שהתנועה הציונית משתדלת לקדם עבור אחינו החיים כאזרחים יהודים שאינם יהודים על פי ההלכה?
אף אחד לא יקח מהרב אליהו את נועם הליכותיו עם הבריות, את מאור פניו ואת מסירות הנפש ליהודים באשר הם. זה בודאי תנאי הכרחי לבחירתו כרב ראשי. אך האם זה תנאי מספיק?
אני מכבד ומעריך את הרב שמואל אליהו שליט"א על פועליו הרבים למען הפצת התורה בישראל, ואף את אומץ לבו לומר את דעתו גם במקום שלא קל לעשות זאת. אני גם לא מיקל ראש בעוצמת הבעיות שאיתן הוא התמודד בצפת, שבגינן הוא התבטא כנגד השכרת בתים לערבים. למרות שאני תומך בעמדת של רבים מחשובי הפוסקים בדורות האחרונים שפסקו נגד עמדתו, הרי שלא ניתן לומר שעמדותיו אינן מייצגות גישה הלכתית לגיטימית, ומשום כך איני רואה את הצדק שמועמדותו תיפסל עקרונית על ידי היועץ המשפטי בשל כך.ראו גם את דבריו של ד"ר תומר פרסיקו בנושא זה - כאן
עם כל זה, אני סבור שאין זה ראוי שהרב אליהו ישמש כרב הראשי, בוודאי לא כמייצג הציונות הדתית, וזאת משתי סיבות מרכזיות: ראשית, משום שרב ראשי נמצא בעמדה מאוד רגישה, כשהוא מייצג את תורת ישראל עבור הציבור הדתי, החילוני, ועבור העולם כולו, ועל כן לא ייתכן שבתפקיד זה ישמש מי שמחזיק בנושאים רגישים בעמדות שאף הוא עצמו מגדירן כקיצוניות, כגון ביחסו לערביי ארץ ישראל ("לדעתי צריך לעשות טרנספר לערבים וזה חוקי לחלוטין... למעשה אנחנו שולחים את הערבים הביתה, למדינות ערביות או למדינות אירופיות, שמצהירות כי הן אוהבות אותם... ערבי מאום אל פחם יכול למכור את ביתו, ובתמורה, לרכוש חווה באחת מאותן מדינות ו'עוד ישאר לו עודף'... אני חושב שצריך לומר זאת. אני יודע שהיום זה נשמע קיצוני, אבל, זה הפתרון"), או מי שתומך בסירוב פקודה במקרה של פינוי מאחז לא חוקי על ידי צבא ההגנה לישראל. שנית, משום שהרב אליהו גם נוהג להתבטא בחריפות רבה כלפי רבנים שאין הוא מסכים עם דרכם (לדוגמה, על הרב עובדיה יוסף הוא אמר: "אני לא מחזיק בביתי שום סידור שלו ושום ספר מספריו", ועל ראש ישיבה ציוני דתי חשוב כתב: "אין להתחשב כלל בדעותיו, כיוון שהוא נכשל ומכשיל את הציבור בכמה וכמה עניינים שהוא לא רואה את אחריתם, גם בענייני צניעות וגם בענייני ארץ ישראל... הרבה רבנים מסוג זה קמו לעם ישראל, צברו פופולאריות אצל קהל שטחי ולבסוף נידחו"). דומה, שרב ראשי צריך לבטא תרבות מחלוקת אחרת, המתווכחת לגופו של עניין ואיננה יורדת לפסים אישיים.
דומני, שדי בדברים אלו כדי שהציונות הדתית הממוסדת לא תתמוך במועמדותו של הרב אליהו, מבלי לפגוע בכבוד ובהערכה למפעליו התורניים הרחבים.
שמעתי לא מעט שטוענים כי יש כאן צביעות מסוימת של הצד הליברלי שעמדו על רגליהם האחוריות כשהיו גורמים שטענו שמועמדותו של הרב סתיו אינה לגיטימית, ועתה הם באים ופוסלים את הלגיטימיות של הרב אליהו להיות מועמד.
אני מודה שאין לי טענה ניצחת כנגד הטענה הזו, אבל אני בכל זאת חושב שאלו שרואים ברב אליהו סדין אדום לפחות נימקו את התנגדותם ולא השתמשו בהכפשות גורפות, מה שאי אפשר לומר על הצד השני.
ואחרי כל זה, מעניין הדבר שכל הטענות שנשמעו בתחילת הדרך כנגד הרב סתיו אינן נאמרות כלפי הרב אליהו. לדוג': איזה מאמרים הוא כתב, וכד'.
אני אישית אינני מעוניין לראות את הרב אליהו כרב ראשי, מהסיבות שנכתבו לעיל, אך לא פחות מכך מהסיבות הבאות:
א. הרב אליהו פעל במישרים לפיצול המפד"ל בבחירות הקודמות, תוך שהוא קורא לצד שהוא תמך בה הצד "התורני".
ב. הרב אליהו הגיש מועמדות, והיה למועמד הצעיר ביותר למשרת הרה"ר אי פעם, בבחירות האחרונות ובכך פגע בסיכויו של הרב אריאל להיבחר.
ג. יש לפחות שלושה מועמדים למשרת הרב הספרדי הראויים מהרב אליהו.
24 תגובות:
הכל טוב ויפה, אבל איך זה שרבני הציונות הדתית מתנפלים על הרב אליהו ואינם חורצים לשון כנגד הרב אברהם יוסף שהשמיע דברים חמורים פי כמה, אנטי דמוקרטיים כגון אלה עם תוספות כגון זו שקובעת, על פי דעתו, שאין לצרף למניין שופטים בישראל משום שאינם דנים על פי המשפט העברי. אברהם יוסף יותר בסדר?
ההתנפלות על הרב אליהו מגיעה מהמקום שיש החושבים שהוא ראוי להיות מועמד הציונות הדתית.
אצל הרב אברהם יוסף זה לא המצב (ונזכיר שעוד התבטאות שערורייתית שלו היתה בנושא הרצל).
וגם מהרב אברהם יוסף יש לפחות שלושה מועמדים ראויים יותר.
מה ראית להביא את דברי תומר פרסיקו ביחד עם דברי הטעם של הרב בני לאו והרב בזק?
יפה שהבאת את הטענה על 'צביעות מסויימת', אבל דחית אותה בקש.
באמת שאני לא מבין איך אפשר ליישב את הסתירה. איך אותם אנשים שצווחו ככרוכיה על זה שמבקרים את הרב סתיו (כן, מבקרים ולא מכפישים) מרשים לעצמם עכשיו לפסול את הרב אליהו (גם אם בכסות של מילים יפות וטיעונים נאורים)
אותה טענה שהפניתי למתנגדי הרב סתיו, אני מפנה למתנגדי הרב אליהו: האם יש לכם אלטרנטיבה, בעלת סיכויים ממשיים, טובה יותר?
לא ברור לי אם אכן הרב סתיו והרב אליהו הם בעלי הסיכויים הטובים ביותר מבין המועמדים הציוניים, אבל צריכה להיות חלוקה ברורה בין רבנים ציוניים, הרואים ברבנות ובמדינה את הערך העליון שצריך לקדם, לבין רבנים חרדיים, שמקסימום מנסים שהכל יהיה "בסדר" וידפוק כמו שצריך. יש כאן הבדל מהותי.
לכן, השיקול המשמעותי ביותר בעיני הוא שיקול הסיכוי הממשי.
ואכן - יש טעם לפגם בכך שמדברים על השאלה "האם ראוי" שהרב אליהו יהיה מועמד, ולא (כפי שבעצמך ניסחת) על מי מעדיפים שיהיה או שלא.
כשהשאלה היא עדיפות, אפשר להביא שיקולים לכאן ולכאן. כשהשאלה היא לגיטימיות - זה נגד כללי המשחק, ולא ברור מדוע הרב סתיו חסין משאלת הלגיטימיות, בעוד הרב אליהו - לא (כשכמובן דעתי היא ששניהם חסינים:-).
עוד דבר שראוי להזכיר, שבניגוד למה שהבאת בקשר לבחירות הלפני אחרונות, בבחירות האחרונות הרב אליהו היה מהדוחפים המשמעותיים, אפילו הייתי אומר ללא לאות, למען איחוד המפלגות. כך שבעיני אפילו מצד האתיקה שבדבר יש להזכיר גם את זה.
"עתה הם באים ופוסלים את הלגיטימיות של הרב אליהו להיות מועמד" - אני לא ראיתי בדברים שצוטטו פסילת הלגיטימיות להיות מועמד, אלא נימוקים למה לדעתם הוא לא מתאים להיבחר. זה לא אותו דבר.
תתן אמת,
אופציה טובה יותר? הרב רצון ערוסי, במה הוא שונה מהרב שמואל אליהו? למה יש הבדל בניהם? במה הוא פחות ציוני ממנו? האם הרב ערוסי לא תומך בשירות צבאי? לא תומך ביציאה לעבודה? בחשיבות ובצורך של השכלה אקדמית? אז מה ההבדל בניהם? כי סוציולוגית הוא נתפס כשייך יותר ל'ציבור שלנו', אז מה?
אם כבר להפך - הרב ערוסי קרוב הרבה יותר לעולמם הערכי של הרבנים שצוטטו, גם אני אשמח הרבה יותר שהוא ייבחר מאשר הרב אליהו
מעבר לדברי קודמי, אני מבקש להצביע על סתירה נוספת: אחת הטענות כבדות המשקל נגד ההתקפות/ביקורות על הרב סתיו, היתה שהמהלך הזה יביא בסוף לכך שלא ייבחר שום רב ציוני ושוב תהיה הרה"ר נשלטת על ידי החרדים. ובכן זה בדיוק מה שעלול לקרות כאן, שההתקפות על הרב שמואל אליהו (שאחרי הכל הוא איש הציונות הדתית גם אם לא לפי רוחם של המבקרים אותו) יביאו לבחירת רב חרדי ספרדי. הרי למעט הרב רצון ערוסי שלא נראה כרגע כאופציה רצינית, כל שאר המועמדים אינם ציונים! כך שהמתקיפים אותו יודעים היטב שקבלת עמדתם תביא לבחירת רב ראשי חרדי, וחוששני שאין להם כל בעיה עם זה. לגיטימי, אבל כאמור סותר לגמרי את הטיעון הנ"ל כנגד ההתנגדות לרב סתיו... (שעד עכשיו היה אפילו סוג של "ג'וקר" כנגד המתנגדים לו, הה, תודו, אתם מעדיפים אפילו רב חרדי על פני הרב סתיו?! ובכן המגיבים שהובאו כאן מעדיפים רב חרדי על פני הרב שמואל אליהו, אז מה יש?)
אנסה להשיב לחלק מהמגיבים.
בראש ובראשונה למי שמנסה לשכתב את ההיסטוריה. את הרב סתיו הכפישו - פרסמו שדעתו בנושא הגיור הוא א' כשהוא שב ומצהיר שדעתו היא ב', פרסמו שהוא לוקח כספים לא נקיים, פרסמו שהוא לא מקבל מרות (מה שזה לא אומר). כל אלו הם טיעונים לא עניינים וחלקם גם לא לגיטימיים.
בקשר לרב ציוני-חרדי. אני לא רואה קדושה ברב ציוני, בטח כשמדובר ברב הספרדי שגם ה"לא-ציונים" שבהם די ציונים, ולא פוסלים את עולם התורה הדתי-לאומי.
אני גם לא רואה שום יתרון לרב שפירא על פני הרב לאו. אם כבר, אז להיפך. [ואם רוצים לעסוק גם בהיסטוריה, מעולם לא הבנתי מה ראתה הציונות הדתית להעמיד את הרב שאר-ישוב כהן מול הרב לאו, בבחירות לפני 20 שנה.]
וכך גם לרב הספרדי, אני רואה כיום לפחות שלושה מועמדים לתפקיד שראויים בעיני יותר מהרב אליהו, חלקם ציונים וחלקם לא.
אני לא זוכר שטענתי שצריך לתמוך ברב סתיו רק כדי שלא יהיה רב חרדי. מה שכן אמרתי הוא שמי שמתנגד לרב סתיו, כדאי שיהיה מספיק כנה כדי לומר שהוא מעדיף את הרב לאו על פניו.
אפי - אז מה אתה אומר, שאי אפשר לטעון שמועמדותו של מאן-דהוא היא לא לגיטימית? אני לא חושב כך, אך מי שטוען לחוסר לגיטימיות צריך לנמק את דבריו ולא לצרוח ככרוכיא שהוא לא לגיטימי כי הוא "רשע", "רפורמי" וכד'.
אז אתה באופן פרטי לא אוחז בטענה "ההתנגדות שלכם לרב פלוני עוד תביא לבחירת רב חרדי במקום ציוני" (למרות שמהנימה הזכורה לי משאלתך הנ"ל היה נראה שדווקא זו כן טענה בעיניך, שאמורה להביך את מי שהיא מופנית כלפיו). אבל אי אפשר להכחיש שזה היה עד לאחרונה טיעון מרכזי בקרב המצדדים ברב סתיו.
נ.ב. גילוי נאות (?), גם אני לא תומך במועמדות הרב שמואל אליהו לרב ראשי, גם אם מסיבות אחרות מאלה שצוטטו כאן.
הרב, באמת..חשבתי שאפשר לתת לך יותר קרדיט ולא להסביר את המובן מאליו.
אבל ליתר הבהרה אעתיק מה שכתבתי בדיון שהתפתח אצל הרב בזק:
אני מסכים שהבעת את עמדתך המתנגדת לתמיכה ברב אליהו בצורה מכובדת ומכבדת. אני בוודאי לא חושב שזה מעשה אסור. אין חולק על זכותך להביע עמדה כנגד הרב אליהו.
אבל – יש ויש חולקים על הזכות להביע עמדה כנגד הרב סתיו!!
צא וראה איזה לינץ' עשו בח"כים שכל חטאם היה שלא הצביעו בעד חוק שטרן. הם לא הכפישו את הרב סתיו, לא דברו נגדו, ולא הצביעו בעד מועמד אחר. סך הכל לא הצביעו בעד חוק שיכול –אולי – היה לשפר את סיכוייו.
התחושה אז הייתה – ועודנה – בדיוק זו שאתה גם מתנגד לה עכשיו: כאילו על כולם להסכים על מועמדותו שלך הרב סתיו.
גם אתה יצאת אז נגד הח"כים האלו – אמנם במתינות, כדרכך – אבל יש רבנים שתקפו אותם במילים חריפות, ואילו היום מתבטאים נגד המועמדות של הרב אליהו.
את המוסר הכפול הזה אני לא מסוגל להבין.
אלי - למה אתה מניח שהתגובה להתנגדות לחוק שטרן קשורה בהכרח לרב סתיו?
נכון שהחוק היה מועיל לו, אבל אתה לא חושב שבאופן מהותי נכון לשנות את הרכב הגוף הבוחר כך שייצג יותר את העם - בדגש על החצי הנשי שבו?
(בחוק שטרן היו בעיות אחרות כמו חלק מהשינויים בקריטריונים לתפקיד ובהגדרת רשימת היישובים שרבניהם ברשימה, אבל עדיין, ברור ששינוי כלשהו נדרש במצב הנוכחי)
מעבר לזה, שים לב שכבר יש כמה וכמה התקפות של הרב אברהם יוסף. הן פשוט םחות קולניות כי הוא לא המתמודד הרשמי מצד הציבור שלנו
מישקה,
הרב אברהם יוסף שירת שנים ברבנות הצבאית. על סמך מה קבעת שהוא לא ציוני?
הרב בני,
תומר פרסיקו עדיין לא דוקטור.
כידוע לכל בר בי רב יש מספר מסויים של חרדים ששירתו ומשרתים בצבא (ברבנות הצבאית יש להם אחוז נכבד), אז מה?
חזקה על מי ששירת בצבא שהוא ציוני, ואם אתה טוען אחרת עליך הראיה. זה שמישהו חרדי לא אומר שהוא לא ציוני.
קשה לקבל את תגובותיהם של הרב בני לאו והרב בזק בקשר ליחסו של הרב לערביי ישראל.שניהם אינם מתמודדים עם אוכלוסיה ערבית בשכונותיהם,והם מדברים מתוך מגדל השן האליטיסטי.הערבים הם אזרחי ישראל-אך איש לא ניסה להכיל עליהם את השוויון בנטל-כך שכל הדיבורים סביב שיוויון זכויותיהם יש בהם משום צביעות באופן כללי,ומצד הרבנים הנזכרים זה נראה ניסיון שטחי להתאים לדעת הקהל הדוברת סיסמאות שיוויון ריקות.מעמדם של ערביי ישראל ושאלת "לא תחונם" בהחלט מחייבים התיחסות יותר רצינית ומורכבת גם משוללי התמיכה ברב אליהו. כמו כן תמוהה בעיני הביקורת על יחסו לרבנים אחרים.גם הרב סתוו נשמע מתבטא בחריפות כנגד החרדל"ים,וודאי שהרב בני לאו לא חסך שבטו מרבני הר המור.
שרה,
לגבי דבריך האחרונים, אני מניח שמעולם לא קראת את הדברים שכתב הרב אליהו על הרב שרלו, אחרת לא ברור לי איך את יכולה להשוות דברים של הרב סתיו או הרב לאו לדברים של הרב אליהו.
את מוזמנת לקרוא: http://m.news1.co.il/ArticlePage.aspx?docid=76953&subjectid=1
ולומר שהרב בזק אינו מתמודד עם ערבים בשכונתו זו אמירה קצת מוזרה.
רב צעיר, הכוונה היתה מן הסתם התמודדות במישור האזרחי ולא במישור הבטחוני. תקן אותי אם אני טועה אבל אף ערבי לא גר ברחוב או בשכונה או ביישוב בו חי הרב בזק והוא פוגש אותם בעיקר בכביש או באתר הבניה.
אגב, רב צעיר, אין לי שום ספק שדעתו של הרב בני לאו על הרב שמואל אליהו חריפה לפחות באותה מידה כמו דעתו של הלה על הרב שרלו, וההבדל ביניהם הוא לכל היותר שהראשון לא אומר את זה ברבים בחריפות כזו. לפחות בינתיים, כי על הרב ליאור כבר יצא לרב בני לאו לפתוח את הפה (במהלך הסערה סביב ספר "תורת המלך"), ואיך לומר, הרב שמואל אליהו לפחות השאיר לרב שרלו את התואר "הרב"...
הנה דברים שנאמני תו"ע שלחו לחברי הבית היהודי. יש לנו מחלוקות רבות עם רבנים חרד"לים, אך אינני יכול לקחת מהם את קיום ערך "אהבת ישראל" המלווה אותם בכל שעה, בדיבורם ובהליכותיהם. הם יקפידו על ביקורת עניינית ועל תרבות מחלוקת ראויה ומכבדת.
לא כן הרב אליהו. אני מאמין בתשובה- אבל חלק מן התהליך הוא על ידי שיעשה מעשה שמוכיח שינוי. ההתבטאויות שלו כלפי "נאמני תו"ע", "קולך" ועוד, הרבה יותר מפחידות אותי ממה שאמר ביחס לערבים.
הנה הפנייה:
הנדון: מועמדותו של הרב שמואל אליהו לתפקיד הרב הראשי לישראל
בימים האחרונים עולה מפרסומים בתקשורת שהרב שמואל אליהו פועל ע"מ לגבש סביבו תמיכה הכוללת גם חברי כנסת בני הציונות הדתית.
אנו סבורים כי דמותו של הרב הראשי צריכה להיות כזו שכל זרמי הציבור יכולים להזדהות עמה ולשמוע ממנה. אנו מעדיפים את מועמדותו של רב שלא נוטה לשלול ולפסול דרך הלכתית אחרת (גם אם איננו מסכים איתה), אלא פועל לחיזוק הקשרים בין חלקי העם, למען הרבות שלום, אהבת התורה וקידוש השם.
אנו מעדיפים את מועמדותו של רב שמוכן לשמוע את מגוון הקולות התורניים בתוך בית המדרש, במקום זה אשר יקים בתי מדרש שבהם יוכל להישמע קול תורני אחד בלבד.
רבים הם הרבנים אשר מתאימים להגדרות אלו. כבעלי עמדה ודרך אנו חלוקים על רבנים רבים בדעותיהם, אך הם מכבדים את הציבור והציבור מכבד אותם. גם כשהתפיסות חלוקות, יש אחווה וכבוד הדדי.
לעומת זאת, הרב שמואל אליהו קנה את פרסומו הנרחב, בין היתר, בשל התבטאויות הפוסלות ומכפישות אחרים.
נוסף על כך, הרב שמואל אליהו מביע בתחומים רבים עמדות הסותרות באופן מהותי את ערכי הציונות הדתית. כך למשל, לדעתו, אין אידיאל של "תורה ועבודה", אלא תורה בלבד והעבודה אינה אלא בדיעבד .
האם מי שכופר בדרכה של הציונות הדתית, דרך התורה והעבודה, ראוי לייצג אותה בתור רב ראשי?!
בחירתו לתפקיד הרב הראשי לישראל תרחיק את הרבנות ממעמדה הראוי. הדבר יֵרצה קבוצות אוכלוסייה מסויימות אך יגרור התנגדות אדירה מצד אלו שנפסלו על ידו בעבר ומצד הציבור הרחב בישראל.
נודה כי גם אותנו הכפיש הרב באומרו כי אנו וארגונים דתיים נוספים איתם אנו פועלים, "אינם גופים של דתיים" וכינה אותנו בצורה מעוותת ושיקרית כ"בובות על חוטים" של ארגוני שמאל.
הרב אליהו שפסל רבים אחרים במהלך חייו, פסל בכך את עצמו וראוי כי יקודמו מועמדים ראויים ורבים אחרים על דעותיהם השונות, אשר אהבת ישראל הינה ערך מרכזי בדרכם.
רבני הקו נימקו את דבריהם.
הם הביאו את דברי הרב סתיו על גיור.
בעולם קטן הביאו את הנתונים הלא מדויקים (לטענתם) על נישואי קפריסין.
על היציאה נגד הרבנות בקמפיין מתוקשר, ועתיר כסף.
יש כאלה שהתנגדו בשאלה - מאיפה הכסף, למי הרב סתיו מחויב כספית על זה שתמך בו (חשד גופים רפורמיים, בייחוד שהרב סתיו לא חשף את מקורותיו).
הרבה רבנים מתנגדים בגלל שסירב להסיר את מועמדותו בשביל הרב אריאל לפי בקשת הרב דרוקמן, והלוביסטים של צוהר פעלו בכנסת להכשיל את החוק.
אי אפשר להתעלם מכל הטענות הללו ולומר הם סתם.
ראוי, וכדי לקבל פעם אחת ולתמיד התייחסות עניינית לדברים, בלי המטנרה של פסילת תלמיד חכם
הוסף רשומת תגובה