הרבה כבר נאמר ונכתב על תוצאות הבחירות לרבנות הראשית, ובכל זאת אוסיף קצת משלי.
ההפסד:
א. הרב סתיו הפסיד ברגע שהבית היהודי החליטו לא להרחיב את הגוף הבוחר. או במילים אחרות, להתנגד לחוק שטרן. היה ועדיין יש עמדה מוסרית בהתנגדות לחוק שטרן. הבית היהודי (כנראה בגלל לחץ מבחוץ, רבנים ורה"מ) קיבל החלטה לנסות ולנצח בדרך הקשה. ההפסד של הרב סתיו זה המחיר על ההחלטה הזו. לא לגמרי ברור לי שזו היתה החלטה שגויה, על אף המחיר הכבד.
ב. בנט נחשב למפסיד מהבחירות הללו. זאת, כאשר לבנט ממש לא אכפת מי הרב הראשי. מבחינתו גם אם זהבה גלאון היתה נבחרת לתפקיד, זה לא היה מזיז במיוחד. מנגד, עמד אריה דרעי שהרגיש שכל הקריירה שלו תלוי בבחירת המועמד שלו. אני לא חושב שזו הפתעה גדולה מי מביניהם הצליח. ואמנם, יש משהו פגום בכך שבנט הכריז בתקופת הבחירות שהוא יפעל למען השינוי ברה"ר, כשלמעשה לא ממש אכפת לו מהנושא. על זה מגיע לו שהוא ייחשב למפסיד. אגב, הסיבה שאין רב ראשי לירושלים זה גם כנראה בגלל שלניר ברקת לא אכפת כהוא זה אם יש או אין רב ראשי לירושלים.
ג. הציונות הדתית כולה צריכה לערוך חשבון נפש על תוצאות הבחירות, גם אלו שהתנגדו נחרצות לבחירתו של הרב סתיו. אני לא חושב שיש כיום רב ציוני דתי שהיה יכול לגבור על הרב לאו. הרב לאו זכה גם בגלל הדיל עם הש"ס, אבל גם בזכות הקשרים שלו עם העולם החילוני והדתי. קשרים שאינם רק מן הפה ולחוץ, אלא ידידות ארוכת שנים, מאור פנים ואכפתיות אמיתית. כמה רבנים יש בציונות הדתית שיכולים להתחרות בזה?
ד. הרב יעקב שפירא, הציוני-דתי הכי חרדי שאפשר למצוא לא הצליח לקבל אפילו בדל של תמיכה מהעולם החרדי או מהעולם הספרדי. איך תומכיו מסבירים את זה?
הרב הספרדי:
א. לקו הגמר הגיעו שלושה מתמודדים: הרב יצחק יוסף, הרב שמואל אליהו והרב ציון בוארון. בעיני, הראוי ביותר גם זכה בסופו של דבר. מי שספריו נמצאים בכל בית כנסת ספרדי בארץ (ואולי בעולם), ואף בחלק מבתי הכנסת האשכנזים, מגיע לו להיות הרב הראשי. זאת ועוד, שדרך הפסיקה של אביו נחשבת כיום לדרך ראויה לחיקוי, והוא ממשיך דרכו של אביו. כאן צריך לשבח את דרעי שהבין שלא מספיק שהמועמד של ש"ס יהיה הבן של הרב עובדיה יוסף, צריך שהוא יהיה בן שגם ראוי לתפקיד.
ב. אני לא יודע כמעט כלום על הרב ציון בוארון. אני יודע שהוא עמד לימין הרב עמאר בכל השנים האחרונות. אך התמודדות על תפקיד הרה"ר רק כדי לנקום בש"ס איננה נראית לי סיבה מספיק טובה כדי לרצות לראות אותו בתפקיד.
ג. אני התנגדתי לבחירתו של הרב שמואל אליהו, בגלל שהוא היה מעורב בכל מחלוקת ציבורית בתוך הציונות הדתית בשנים האחרונות. בעיני, הוא לא איש של שלום ושל אחדות. זאת, בנוסף לעמדות חוזרות ונשנות שלו שמבטלות כל דעה אחרת כאילו שהיא אינה הלכה. ביממה האחרונה התחלתי לשמוע קולות על כך שהרב שמואל אליהו השתנה קצת במהלך המירוץ לרה"ר והוא היום מבין שאם הוא רוצה מעמד רם בציבור הציוני דתי עליו להכיל גם קולות שונים משלו. אני מקווה שזה אכן נכון לטובתו ולטובת כלל הציבור.
ד. אני לא מבין מדוע שמנה וסלתה של הציונות הדתית תמכה במועמדות הרב אליהו על פני מועמדותו של הרב רצון ערוסי. מדוע ראו ברב אליהו יותר ראוי מהרב ערוסי למשרה הרמה? עפ"י איזה מדדים נקבעה התמיכה הזאת?
ה. הרב שמואל אליהו איננו הרב הספרדי היחיד בציונות הדתית. כדאי לזכור זאת גם לעתיד.
ו. ועם כל זה שהרב יצחק יוסף ראוי לתפקיד, בכלל לא ברור לי איך הוא יוכל לייעל את מערך הכשרות של הרבנות הראשית, כאשר למעשה ייעול מערך הכשרות של הרבנות יפגע בבד"צ בית-יוסף המשפחתי? האם הוא ינסה להפריט את מערך הכשרות, כפי שהציע הרב סתיו?
הרב לאו:
א. כמי שמכיר את הרב לאו מזה כשמונה שנים, אני שמח בשמחתו ומאחל לו ולכל עם ישראל הרבה הצלחה בתפקיד.
ב. כתושב מודיעין אני מצטער על עזיבתו של הרב לאו את תפקיד רב העיר. יתרה מזאת, אני דואג להרבה בתי כנסיות בעיר שאין להם רב, והיו פונים לרב לאו בשאלות הלכתיות שהיו עולות מפעם לפעם. קהילות אלו יצטרכו עתה למלא את החלל. מי יודע, אולי זה יוביל לעוד קהילות שימנו רב קהילה?
ג. האם הרב לאו הוא ציוני דתי? לא. האם הרב לאו הוא חרדי? כן ולא. ילדיו מתחנכים במוסדות חרדיים ודברי התורה שלו הם חרדיים באופן מובהק. אבל גם הוא וגם ילדיו (עד כמה שידוע לי) למדו בישיבות תיכוניות חרדיות, ולא בישיבות קטנות וכד'. לרב לאו ולמשפחתו מאד טוב במודיעין, ואינני חושב שהם היו מרגישים בנח לחיות בתוך קהילה חרדית סגורה.
ד. האם הרב לאו הוא ישראלי? כן. ללא ספק, הרב לאו מעורה במה שקורה ברחוב הישראלי ובחברה הישראלית על כל גווניה. מהבחינה הזאת, הוא לא שונה באופן מובהק מהרב סתיו. גם ביחס שלו למדינת ישראל הוא לא בעל השקפה חרדית טיפוסית, אלא השקפה ישראלית-ציונית.
ה. מאד חרה לי שהרב לאו הצליח להיבחר ללא שהרגיש צורך להתראיין לאף כלי תקשורת רציני. למעשה, אף אחד לא יודע לומר מה מתכנן הרב לאו כרב ראשי.
ו. כאמור, אינני יודע לומר אם הרב לאו יוכל וירצה להוביל שינויים ברבנות הראשית. משפחת לאו לא רואה ברבנות וברבנות הראשית רק מקום עבודה, הם רואים ברבנות שליחות וברה"ר המוסד הרבני הבכיר של מדינת ישראל. אני מקווה שהוא מבין שאם הרבנות תמשיך באותו מסלול בו היא נמצאת אז סופה לאבדון. הרב סתיו הניח אוסף של פתרונות על שלחן החברה הישראלית. אני מקווה שהרב לאו ישכיל להשתמש בעבודה שעשה עבורו הרב סתיו.
ז. מבין הדברים שהרב לאו כן הזכיר זה את "מודל מודיעין". קרי, במודיעין הוא הצליח וצריך רק להעתיק את ההצלחה למישור הארצי. צריך להדגיש שבהרבה בחינות מודיעין היא יוצאת דופן. במודיעין אין מועצה דתית, כל שירותי הדת היו תחת ידיו של רב העיר (כך גם בשהם, אגב). במישור הארצי יש הרבה מאד ביורוקרטיה, איך בדיוק אפשר להחיל את "מודל מודיעין" במישור הארצי?
אני אישית חושב ששני הרבנים שנבחרו ראויים לתפקיד. התקשורת ורוב הציבור הישראלי לא נותנים להם, לצערי, אפילו מאה ימי חסד. אני מוכן לתת את ימי החסד ולבחון על פי המעשים. בעת הזאת מה שנצרך לענ"ד זה לא ייצוגיות אלא הרבה עבודה קשה. אני מאחל לשניהם הרבה הצלחה לטובת כולנו.
ההפסד:
א. הרב סתיו הפסיד ברגע שהבית היהודי החליטו לא להרחיב את הגוף הבוחר. או במילים אחרות, להתנגד לחוק שטרן. היה ועדיין יש עמדה מוסרית בהתנגדות לחוק שטרן. הבית היהודי (כנראה בגלל לחץ מבחוץ, רבנים ורה"מ) קיבל החלטה לנסות ולנצח בדרך הקשה. ההפסד של הרב סתיו זה המחיר על ההחלטה הזו. לא לגמרי ברור לי שזו היתה החלטה שגויה, על אף המחיר הכבד.
ב. בנט נחשב למפסיד מהבחירות הללו. זאת, כאשר לבנט ממש לא אכפת מי הרב הראשי. מבחינתו גם אם זהבה גלאון היתה נבחרת לתפקיד, זה לא היה מזיז במיוחד. מנגד, עמד אריה דרעי שהרגיש שכל הקריירה שלו תלוי בבחירת המועמד שלו. אני לא חושב שזו הפתעה גדולה מי מביניהם הצליח. ואמנם, יש משהו פגום בכך שבנט הכריז בתקופת הבחירות שהוא יפעל למען השינוי ברה"ר, כשלמעשה לא ממש אכפת לו מהנושא. על זה מגיע לו שהוא ייחשב למפסיד. אגב, הסיבה שאין רב ראשי לירושלים זה גם כנראה בגלל שלניר ברקת לא אכפת כהוא זה אם יש או אין רב ראשי לירושלים.
ג. הציונות הדתית כולה צריכה לערוך חשבון נפש על תוצאות הבחירות, גם אלו שהתנגדו נחרצות לבחירתו של הרב סתיו. אני לא חושב שיש כיום רב ציוני דתי שהיה יכול לגבור על הרב לאו. הרב לאו זכה גם בגלל הדיל עם הש"ס, אבל גם בזכות הקשרים שלו עם העולם החילוני והדתי. קשרים שאינם רק מן הפה ולחוץ, אלא ידידות ארוכת שנים, מאור פנים ואכפתיות אמיתית. כמה רבנים יש בציונות הדתית שיכולים להתחרות בזה?
ד. הרב יעקב שפירא, הציוני-דתי הכי חרדי שאפשר למצוא לא הצליח לקבל אפילו בדל של תמיכה מהעולם החרדי או מהעולם הספרדי. איך תומכיו מסבירים את זה?
הרב הספרדי:
א. לקו הגמר הגיעו שלושה מתמודדים: הרב יצחק יוסף, הרב שמואל אליהו והרב ציון בוארון. בעיני, הראוי ביותר גם זכה בסופו של דבר. מי שספריו נמצאים בכל בית כנסת ספרדי בארץ (ואולי בעולם), ואף בחלק מבתי הכנסת האשכנזים, מגיע לו להיות הרב הראשי. זאת ועוד, שדרך הפסיקה של אביו נחשבת כיום לדרך ראויה לחיקוי, והוא ממשיך דרכו של אביו. כאן צריך לשבח את דרעי שהבין שלא מספיק שהמועמד של ש"ס יהיה הבן של הרב עובדיה יוסף, צריך שהוא יהיה בן שגם ראוי לתפקיד.
ב. אני לא יודע כמעט כלום על הרב ציון בוארון. אני יודע שהוא עמד לימין הרב עמאר בכל השנים האחרונות. אך התמודדות על תפקיד הרה"ר רק כדי לנקום בש"ס איננה נראית לי סיבה מספיק טובה כדי לרצות לראות אותו בתפקיד.
ג. אני התנגדתי לבחירתו של הרב שמואל אליהו, בגלל שהוא היה מעורב בכל מחלוקת ציבורית בתוך הציונות הדתית בשנים האחרונות. בעיני, הוא לא איש של שלום ושל אחדות. זאת, בנוסף לעמדות חוזרות ונשנות שלו שמבטלות כל דעה אחרת כאילו שהיא אינה הלכה. ביממה האחרונה התחלתי לשמוע קולות על כך שהרב שמואל אליהו השתנה קצת במהלך המירוץ לרה"ר והוא היום מבין שאם הוא רוצה מעמד רם בציבור הציוני דתי עליו להכיל גם קולות שונים משלו. אני מקווה שזה אכן נכון לטובתו ולטובת כלל הציבור.
ד. אני לא מבין מדוע שמנה וסלתה של הציונות הדתית תמכה במועמדות הרב אליהו על פני מועמדותו של הרב רצון ערוסי. מדוע ראו ברב אליהו יותר ראוי מהרב ערוסי למשרה הרמה? עפ"י איזה מדדים נקבעה התמיכה הזאת?
ה. הרב שמואל אליהו איננו הרב הספרדי היחיד בציונות הדתית. כדאי לזכור זאת גם לעתיד.
ו. ועם כל זה שהרב יצחק יוסף ראוי לתפקיד, בכלל לא ברור לי איך הוא יוכל לייעל את מערך הכשרות של הרבנות הראשית, כאשר למעשה ייעול מערך הכשרות של הרבנות יפגע בבד"צ בית-יוסף המשפחתי? האם הוא ינסה להפריט את מערך הכשרות, כפי שהציע הרב סתיו?
הרב לאו:
א. כמי שמכיר את הרב לאו מזה כשמונה שנים, אני שמח בשמחתו ומאחל לו ולכל עם ישראל הרבה הצלחה בתפקיד.
ב. כתושב מודיעין אני מצטער על עזיבתו של הרב לאו את תפקיד רב העיר. יתרה מזאת, אני דואג להרבה בתי כנסיות בעיר שאין להם רב, והיו פונים לרב לאו בשאלות הלכתיות שהיו עולות מפעם לפעם. קהילות אלו יצטרכו עתה למלא את החלל. מי יודע, אולי זה יוביל לעוד קהילות שימנו רב קהילה?
ג. האם הרב לאו הוא ציוני דתי? לא. האם הרב לאו הוא חרדי? כן ולא. ילדיו מתחנכים במוסדות חרדיים ודברי התורה שלו הם חרדיים באופן מובהק. אבל גם הוא וגם ילדיו (עד כמה שידוע לי) למדו בישיבות תיכוניות חרדיות, ולא בישיבות קטנות וכד'. לרב לאו ולמשפחתו מאד טוב במודיעין, ואינני חושב שהם היו מרגישים בנח לחיות בתוך קהילה חרדית סגורה.
ד. האם הרב לאו הוא ישראלי? כן. ללא ספק, הרב לאו מעורה במה שקורה ברחוב הישראלי ובחברה הישראלית על כל גווניה. מהבחינה הזאת, הוא לא שונה באופן מובהק מהרב סתיו. גם ביחס שלו למדינת ישראל הוא לא בעל השקפה חרדית טיפוסית, אלא השקפה ישראלית-ציונית.
ה. מאד חרה לי שהרב לאו הצליח להיבחר ללא שהרגיש צורך להתראיין לאף כלי תקשורת רציני. למעשה, אף אחד לא יודע לומר מה מתכנן הרב לאו כרב ראשי.
ו. כאמור, אינני יודע לומר אם הרב לאו יוכל וירצה להוביל שינויים ברבנות הראשית. משפחת לאו לא רואה ברבנות וברבנות הראשית רק מקום עבודה, הם רואים ברבנות שליחות וברה"ר המוסד הרבני הבכיר של מדינת ישראל. אני מקווה שהוא מבין שאם הרבנות תמשיך באותו מסלול בו היא נמצאת אז סופה לאבדון. הרב סתיו הניח אוסף של פתרונות על שלחן החברה הישראלית. אני מקווה שהרב לאו ישכיל להשתמש בעבודה שעשה עבורו הרב סתיו.
ז. מבין הדברים שהרב לאו כן הזכיר זה את "מודל מודיעין". קרי, במודיעין הוא הצליח וצריך רק להעתיק את ההצלחה למישור הארצי. צריך להדגיש שבהרבה בחינות מודיעין היא יוצאת דופן. במודיעין אין מועצה דתית, כל שירותי הדת היו תחת ידיו של רב העיר (כך גם בשהם, אגב). במישור הארצי יש הרבה מאד ביורוקרטיה, איך בדיוק אפשר להחיל את "מודל מודיעין" במישור הארצי?
אני אישית חושב ששני הרבנים שנבחרו ראויים לתפקיד. התקשורת ורוב הציבור הישראלי לא נותנים להם, לצערי, אפילו מאה ימי חסד. אני מוכן לתת את ימי החסד ולבחון על פי המעשים. בעת הזאת מה שנצרך לענ"ד זה לא ייצוגיות אלא הרבה עבודה קשה. אני מאחל לשניהם הרבה הצלחה לטובת כולנו.
23 תגובות:
"אני לא חושב שיש כיום רב ציוני דתי שהיה יכול לגבור על הרב לאו. הרב לאו זכה גם בגלל הדיל עם הש"ס, אבל גם בזכות הקשרים שלו" - תרשה לי לתקן אותך: בגלל הקשרים של אבא שלו . ולא רק קשרים מן הסוג שהתכוונת אליו. עיין ערך מה שכתבת בעצמך על מי שהצליח להיבחר בלי שניהל בעצם כמעט שום קמפיין. לפני הקלעים.
איך מסבירים את היעדר התמיכה החרדית ברב שפירא? כנראה: בדיל הרבנים לאו-יוסף. דרך אגב איך בדיוק התבטאה התמיכה של העולם החרדי בדוד לאו? (מעבר לקיום הדיל הנ"ל) כתבות צבע ב"יתד נאמן?....
לגבי הרב יצחק יוסף, היות שהתפקיד האחרון בערך של רב ראשי לישראל הוא לכתוב ספרי הלכה, קשה בינתיים לדעת עד כמה הוא מתאים לתפקידו החדש. או אולי אתה מכיר איזה שמץ של פעילות ציבורית בקורות חייו?
הרב רצון ערוסי משום מה לא נחשב מספיק כפועל במסגרת הציונות הדתית. אולי בגלל זיהויו המובהק מדי עם ה"עדה התימנית" (כקהילה מאורגנת) והיעדר עיסוק שלו בעניינים כמו יהודה ושומרון, מוסדות חינוך ושאר הסמלים האלה.
מן הצד אני מניח שאפשר להגיד באותה מידה על הרב יצחק דוד גרוסמן ממגדל העמק שהוא ישראלי וכן הלאה.
איך בדיוק מתבטאת בפועל הטענה שמשפחת לאו "רואה ברבנות הראשית המוסד הרבני הבכיר של רבני ישראל"?
התנצלות - נשמט מהדברים שלי למעלה פעם אחת "הרב" לפני הרב דוד לאו.
רק הערה: הרב שמואל אליהו לא ראוי בעיניך, כי היה מעורב במחלוקות, אינו איש של שלום ונוטה לבטל דעות הלכתיות השונות מהשקפתו? אז משפחת יוסף.
ועוד דבר: השאלה לגבי הרב יוסף ונושא הכשרות היא שאלת תם? הרי די ברור שהרב הזקן הריץ את בנו כדי לשמור על עסקי הבית..
נדב,
זה בדיוק שהרב יצחק יוסף איננו "משפחת יוסף". בניגוד לחלק מאחיו, הוא התעסק בלימוד ובהוראת תורה והתרחק מהפוליטיקה ומהעסק המשפחתי.
אני חושב שיש משהו לא ישר לומר שאבא רוצה לראות את הבן שלו בתפקיד נחשב רק בשביל העסק המשפחתי.
מישקה,
אני יכול להעיד על הקשרים בתוך מודיעין, לראש העיר, לח"כ יריב לוין ולעוד כמה אנשים משפיעים. הקשרים של האבא בודאי עזרו, וכנראה שהוא לא היה מצליח בלעדיהם, אך גם לו לא חסרים קשרים עמוקים ואמיתיים.
הערתי על ראיית הרבנות הראשית כמוסד הרבני הבכיר בא להפריך את הטענות שהכל זה בשביל ג'ובים. וכן, להדגיש שזה שונה מהגישה החרדית המקובלת. אני מקווה שזה יתבטא בפועל...
כיצד הרב חושב שיפעל הרב לאו בשנת השמיטה הקרובה מבחינת היתר מכירה?
ולאיזה אוטוריטה רבנית כפוף הרב לאו ?
2 התשובות לשאלות הללו אמורות להטריד כל מי שרוצה רבנות ראשית שאינה חרדית.
אין שום סיכוי, אבל שום סיכוי, שהרבנות הראשית תימנע מלהפעיל את היתר המכירה בשנה הקרובה. והמוטיבציה של הרב לאו לבטל את ההיתר הזה היא ללא ספק קטנה יותר מאשר זו של הרב מצגר, שכפי השמועה זכה לתמיכה חרדית (ובעצם נבחר) אך ורק בגלל העניין הזה.
מה שיקרה הוא לכל היותר שהרב לאו, כדי שלא למשוך אש, יעדיף שלא להציג עצמו כמעורב הרבה בזה אלא להשאיר את זה לרב יצחק יוסף. וגם הוא ימנה לזה מן הסתם איזה רב שיטפל בכל הצדדים כך שגם לו המעורבות תהיה רק עקיפה ברמת הסמכות.
זה הכל.
התלבטתי רבות אם להגיב, על הבעיות הרבות והסתירות הפנימיות בדבריך, שעל חלקן כבר הצביעו המגיבים הקודמים. הסיבה העיקרית היא שכעת ישנם רבנים ראשיים, ואינני רואה סיבה לבחוש בדברים הבעייתיים, אלא אדרבה, כעת יש להגביר את כל מה שחיובי ע"מ לאפשר לרבנות למלא את יעודה.
רק על דבר אחד אינני יכול לחשות, והוא הוצאת השם הרע לרב אליהו. לומר עליו שהוא "היה מעורב בכל מחלוקת ציבורית בתוך הציונות הדתית בשנים האחרונות. בעיני, הוא לא איש של שלום ושל אחדות." זה לא רק סילוף, אלא ממש חתירה נגדו. אבהיר זאת בשני המובנים: סור מרע ועשה טוב. מבחינת סור מרע, לומר עליו שהוא היה מעורב "בכל" המחלוקות זה קצת יומרני, אפילו לאדם נמרץ ופעיל כרב אליהו. זה פשוט בלתי אפשרי. מעבר לכך - זה גם לא נכון. לצערנו, ישנן מחלוקות רבות שאינן קשורות אליו בשום צורה שהיא...
בבחינת "עשה טוב" - כואב לי לשמוע עליו שהוא לא איש של אחדות. אפשר להתוכח על דרכו ההלכתית, אפשר לבקר את דרכו הציבורית, אבל איך אפשר להתעלם ממאמציו לאחדות? מאמציו לאחדות בין דתיים לחילוניים (בכל תפקידיו). מאמציו לאחדות בין דתיים לחרדיים. ובראש ובראשונה - מאמציו לאחדות בתוך הדתיים הלאומיים! בהקשר זה נציין את מעורבותו המכרעת בשני דברים משמעותיים מאוד שקרו בשנים האחרונות: כנס הרבנים הדתיים הלאומיים ביום ירושלים, שהרב אליהו פעל רבות עבורו מאחורי הקלעים, ואיך אפשר לשכוח את אשר אירע לפני חודשים ספורים בלבד: האיחוד בין המפד"ל ותקומה, שהרב אליהו היה מאדריכליו ודוחפיו.
בקיצור, יתכן שאינך מסכים עם חלק מדרכי הויכוח של הרב אליהו (אציין רק שגם אני הקטן לא תמיד מסכים עם דרכיו הנ"ל), אך אין לתת לכך לסמא את עינינו מכל הדברים המשמעותיים שיש בו, שכן כל הפוסל וכו'.
העובדה שלא מוענקים לרבנים הראשיים מאה ימי חסד אמורה להדליק נורה אדומה. הרב סתיו היה מקבל אותם, ואף יותר מהם. נדמה לי שהקשרים הנפוטיסטים והדיליים ברורים לציבור, ואם יש משהו שיצא לו מהאף זה קומבינות של רבנים. בנוסף, ברור לכל שלא מדובר באנשי מעשה, אלא בדמויות יצוגיות בעיקרן, כל אחת מהכיוון שלה. בקיצור, הרבנות תמשיך במסלול שקיעתה.
(ושכחת לכתוב שהרב אליהו אינו סתם מעורב במחלוקות, אלא אדם אלים, וגזעני, ומחלל שם שמיים.)
אני מסכים עם מישקה שאין שום סיכוי שלא יהיה היתר מכירה. הרב יצחק יוסף גם ידוע כתומך בהיתר המכירה, כפי שעשה אביו.
בימי הרב לאו (האב) הרב בקשי דורון טיפל בהיתר המכירה והועלה על מוקד ע"י גורמים חרדים. לצערי, לא היתה תחושה שהרב לאו עומד לצידו. אני מקווה שאצל הרב לאו (הבן) הדברים יתנהלו אחרת.
במודיעין בשמיטה האחרונה מכרו בכל הסופרים היתר מכירה, אך הרב לאו קבע שמסעדות לא יגישו פרות וירקות מהיתר מכירה. אינני יודע אם וכיצד הוא יוכל להנהיג דבר כזה ברמה הארצית.
אגב, לרבנים הנוכחיים יהיו שתי שמיטות בקדנציה שלהם. דבר די נדיר.
אינני יודע מי האוטוריטה הרבנית אליה כפוף הרב דוד לאו. כשליפה מהשרוול הייתי אומר שזה אבא שלו.
תתן אמת,
לדבריך, זה עוד יותר קשה. אם כך הוא פעל לשלום ואחדות, ובכל זאת נוצר הרושם שהוא "רב עם כולם", הדברים יותר חמורים ממה שחשבתי.
רק להזכירך שהרב אליהו גם היה מאדריכלי הפיצול בבחירות הקודמות.
ואגב, לקרוא לכל הזדמנות לחילונים לחזור בתשובה, זה לא לפעול לאחדות.
תומר,
אני מסכים עם מה שכתבת על הנפוטיזם והתחושות הרעות שזה משאיר בציבור. אני רק מוסיף שגם אם נסכים ששני הרבנים הראשיים לא היו מגיעים לאן שהגיעו ללא אביהם, בכל זאת המועמדים ראויים לתפקיד. הרב עובדיה יוסף והרב לאו יכלו להריץ גם בנים אחרים, שלא היו ראויים לתפקיד.
האם יהיו דמויות ייצוגיות או שינסו להיות אנשי מעשה? זו השאלה הגדולה, שאין לי תשובה עליה. אני מקווה ששניהם יבינו שאם לא יתחילו לעשות לא יהיה רבנות ראשית.
עכשו, שאנחנו נמצאים לאחר הבחירות. ששני רבנים ניבחרו לרבנים ראשיים, ממש ממש לא צריכה להיות מעניינת הסיבה או הסיבות למה נבחרו אלו ולא ניבחרו אלו. חשבון נפש בכל הקשור לפוליטיקה לא שווה את הזמן שמקדישים לשם כך.בחירות לכל מוסד שהוא ברוב המיקרים הוא מוצר פוליטי נטו. ובפוליטיקה כמו בפוליטיקה הכל מאוס,מביך,בתחתית של התחתית.
שמתם לב: לא אמרו: הרב סתיו הפסיד. הרב לאו ניצח. אמרו: החרדים היכו את הציונות הדתית!!!! פוליטיקה, כבר אמרנו?
במקום לשקם ולהשתקם אנחנו מוציאים אנרגיות רק כדי לשקם שוב ושוב את האגו שלנו.
אנחנו חייבים לצאת לחופשה. לרענן ולהתרענן ובע"ה לקוות לטוב. כי זה לא בידינו(אלו המגיבים)
שבת שלום
לא אמרתי שהרב אליהו לא היה מעורב במחלוקות, או שהסגנון שלו מלוטש ו"פוליטקלי קורקט". זו הוצאת דברי מהקשרם.
קשה לי מאוד עם השחרת דמותו כאילו אין בה מתום.
לא הבנתי את דבריך לגבי זה שאם כך זה הרבה יותר חמור. מדוע? מה יותר חמור? אינני מבין כ"כ.
היות וקישור פוליטי טוב היה בין הגורמים המסייעים לבחירת הרבנים הראשיים החדשים, אפשר לצפות להתנהלות 'פוליטית' במהלך הכהונה = תחקירים עיתונאיים, חקירות, מעורבות היועץ המשפטי לממשלה, משפטים פליליים ועוד.
ספק אם שני הרבנים הנבחרים יצליחו להשלים את מלוא תקופת כהונתם.
הרה"ר לא יכולה להמנע מהפעלת היתר המכירה (זה שקול לכיבוי השאלטר המיתולוגי ע"י עובדי חברת החשמל: ביום שהם יעשו את זה יפורק הוועד ויחוקקו חוקים דראקוניים נגד התאגדות עובדים בשרותים חיוניים, והם יודעים זאת ולכן זה לא קרה ולא יקרה). אבל היא יכולה לבחור אם היא מנסה לעודד אותו או לצמצם אותו. שאלה מעניינת היא עד כמה בכלל הרבנות הראשית מכתיבה מדיניות, בהתחשב בזה שכל רב מקומי יכול לצפצף עליה; לא ראיתי שהרב סתיו נשאל על הנקודה הזו בראיונות שנתן.
דומני שהשאלה לגבי העדר התמיכה ברב שפירא לא רלבנטית, במחילה. הרב שפירא לא ניסה לרוץ במטרה להבחר, וממילא גם לא ניסה למשוך קולות חרדיים. ממילא גם לא היה כל סכוי לכך, שכן החרדים האשכנזים לא יצביעו לשום מועמד ציוני-דתי, גם חרד"לי למהדרין, והספרדים לא יצביעו למועמד כזה אלא במסגרת עסקה עם ש"ס. הרב שפירא רץ כדי למנוע מהרב סתיו להבחר, ואכן הצליח בכך. לא ניתנו הקולות שלו לרב סתיו הוא היה נבחר.
עוד נקודה לגבי הרב שפירא היא שמשמח לראות שבן של רב ראשי לשעבר יכול לרוץ גם כסתם מועמד - בלי שמפלגה תגבה אותו, בלי לקבל קולות רבים מתוקף השם והקשרים. זו נקודה לזכות רב אברום שלא ניסה לגדל שושלת מלוכה (ובעצמו לא חשק במלוכה) אלא פשוט לחנך את הבן שלו שיגדל להיות תלמיד חכם.
טחינת קמח טחון
לגבי הרב הספרדי אותיות ד'-ה' העניין פשוט:
ד. הרב שמואל אליהו הוא הרב הלאומי הספרדי היחיד שיש לו אלפי מעריצים פעילים (ספרדים ואשכנזים כאחד) המשוכנעים שהוא גדול הדור.
ה. ראה ד'.
לגבי מי שכתב שהוא "מאחד" בכך שתקומה התחברה לבית היהודי: בעצם בגלל הרב שמואל אליהו היו פריימריז שבהם הזמינו את כל הציונות הדתית כדי לבחור את *חצי* מהנציגים שלהם, כאשר החצי השני יהיו אנשים המקובלים על הרב שמואל אליהו וחבריו, כי הם סרבו להשתתף בפריימיז.
זה לא ישר אבל זה בהחלט מבריק!
אני די מסכים עם רוב הדברים. כמה הערות:
א. אני לא מבין למה אתה אומר שלבנט לא איכפת מי יהיה הרב הראשי. זו נראית לי הוצאת לעז לא מבוססת. אני קורא כאן הרבה, ואני שמח שיש פה גם ביקורת פוליטית כלפי אנשים. פעם ראשונה שהביקורת נראית לי בלתי מנומקת לחלוטין.
אני, אגב, לא איזה חסיד של בנט, אבל לא רואה שום סיבה לא להאמין בכנות שלו ביחס לבחירת הרב הראשי.
ב.
לגבי הרב לאו: אני לא משוה חלילה מבחינת הניקיון האישי ליונה מצגר. עם זאת, ברמה האידאולוגית גם מצגר לא היה "קיצוני" או "חרדי" לפני שהוא מונה לתפקיד.
ג.
בלא מעט מובנים, המבחן החשוב איננו היתר מכירה או נושא הגיור, אלא הועדה למינוי דיינים. מצגר תמך תמיד במועמדים החרדים, והתנגד לכל מועמד דתי ציוני. מעניין שאף פעם לא מדברים על זה. מעניין איך הרב לאו יתנהג (אני לא יודע איך הרב לאו האבא התנהג).
קצת רקע: כתוצאה מהתבוסה בסבב לפני עשור על הרבנים הראשיים, נוצר רוב חרדי של שישה נגד ארבעה בועדה. בגלל שיושב ראש הועדה, שר המשפטים, נטה למזרוחניקים, וראש הועדה שולט בלו"ז ויש לו כח רב, נוצר מצב בו שבבתי דין אזוריים בדר"כ שליש עד רבע מהמינויים היו חובשי כיפה סרוגה, אבל בבית הדין הרבני העליון היה וטו מוחלט על מינויים כאלה. לבסוף הסכימו החרדים למנות מועמד ציוני (הרב איגרא) לבית הדין הרבני העליון, ובלבד שהם יקבעו את זהותו (בערך כמו שעד המינויים הלעומתיים של סולברג והנדל, נשיא בית המשפט העליון, קבע את זהותו של המועמד הדתי).
כיום הרכב הועדה שונה בגלל החוק, וייתכן שהמזרוחניקים לא צריכים טובות מהחרדים, ובכל זאת מעניין איך הרב לאו יתנהג בסוגיא.
ד.
בקיצור: אני מסכים עם דברים שאתה, הרב נבון והרב בני לאו אמרתם לגבי הרב דוד לאו, שהוא לא קיצוני. הבעיה היא שגם הרב מצגר (ואני מתעלם מהבעיות המוסריות, ולא משוה חלילה)לא היה "חרדי וקיצוני" כשהוא נבחר.
המבחן האמיתי יהיה בועדה למינוי דיינים.
ה.
אם לפני שלושה עשורים, הציונות הדתית היתה בוחרת ברב חיים דוד הלוי ולא ברב שמואל אליהו, הרבה דברים יותר טובים ויותר נכונים היו מתרחשים. גם אני מצר שאין דמות רבנית מזרחית בולטת בציונות הדתית למעט הרב שמואל אליהו. אני גם לא לגמרי מבין למה זה כך.
לשואל היקר מי יגלה את עיניו של הרב קוק ובכן הוא לא זקוק למגלה כי יש לו רוח הקודש והד"ר ס. שרלו אינה בטוחה עם הוא נביא או לא, והעיקר בסםרו לנבוכי הדור בוא ימצא את הנורא שמביא את הדתיים הלאומיים לחורבן
דרך אגב " שוויון בנטל " הוא שוויון ביבין בנט לפיד בנטל
דב אבי שמואל
אלי,
לגבי א' - אינני יכול לומר שאני יודע כך בודאות, אך מה שכתבתי מבוסס על מידע מאד מהימן שהגיע אלי.
לגבי ההבדל בין הרב מצגר לרב לאו - אני לא בטוח שהרב לאו יהיה רב ראשי טוב. אני סך הכל אומר שמגיע לו צ'אנס. אני מודה שחשבתי שהרב מצגר יהיה יותר הוגן כלפי הציונות הדתית, ולו רק כדי להוכיח שהוא לא נמצא שם רק כדי למלא פקודות מגבוה. כמובן, שטעיתי בסופו של דבר.
אני מקווה שלא אתאכזב גם מהרב לאו.
קודם יישר כח על פסקת הסיום, אני חושב שהפרגון לרבנים הראשיים הנבחרים בהחלט במקום.
לגבי שאלה ד. על הרב האשכנזי-
1. כנראה המסה החרדית העיקרית מצביעה כגוש אחד על פי החלטת ההנהגה הרוחנית. במצב כזה, האפשרויות הם רק (טיפה בהקצנה)- 0% או 100%, ולא כל כך מפתיע שהתשובה תהיה בסוף 0%.
2. למי שחשש מהרב סתיו הייתה סיבה טובה להעדיף מבין המועמדים האחרים את המועמד שסיכוייו טובים יותר.
לשאלה ו' על הרב הספרדי - גם אם משפרים את הכשרות הרגילה של הרבנות, זה עוד לא אומר שהיא יכולה להתחרות ברמת הכשרות של המהדרין, (בין במסגרת מהדרין רבנות ובין במסגרת בד"ץ ראוי לשמו), ישנם הידורי כשרות שיש להם מקום, אבל אי אפשר להעמיס את עלותם על הציבור הרחב.
לעומת זאת, כשרות המהדרין של הרבנות היא מתחרה טבעית יותר של הבד"צים. אבל בכל אופן מותר לקוות ששיקולים עניינים ינחו את הרב הראשי בנושא, ולא שיקולים זרים.
למישהו,
מסכים לרוב דבריך, חוץ מהסוף. בודאי שאם מקבלים את החלוקה בין כשרות רבנות רגילה למהדרין, אז הכשרות הרגילה לא אמורה להחליף את הבד"צים. אבל, במצב תקין הכשרות מהדרין של הרבנות אמורה לייתר לחלוטין את הבד"צים. אני לא יודע איך רב ראשי אמור לדאוג שאכן כך יהיה כשהוא יודע שכל שיפור של המערכת שהוא אמון עליה תביא לפגיעה במערכת שהמשפחה שלו ואלו שדאגו שייבחר מתפרנסים ממנה. זה ניגוד אינטרסים מובהק. וגם אם זה אפשרי טכנית להתעלות מעל השיקולים הללו, זה עדיין לא נראה טוב.
מאמר מאד מאכזב.
לקרא לרב שמואל אליהו איש מדון היא הוצאת שם רע. גם אם אינך מסכים לדעותיו. חשוב שרב ישמיע את דעותיו ולא יהיה פרווה. ובכלל האם השקפת הרב סתיו/שרלו ודומיהם בנושאי הגיור ,למשל, אינה "מעוררת מחלוקת" ?
(מאד מזכיר את התקשורת שבעיניה יש פעילי "שלום" לעומת מחרחרי המלחמה הקיצוניים ההזויים.)
בקיצור, התאכזבתי קשות.
ואולי בשל היותך בעל "בלוג" אתה כבר גס בכח המילים אך לא כל מה שאתה חושב ראוי להיכתב.
אנא, ראה זאת כביקורת בונה ולא כהתנצחות/ השמצה.
שנה טובה.
הוסף רשומת תגובה