נשות הכותל והקצאת מקום לרפורמים בכותל

אני מודה שמעולם לא התעניינתי בקבוצה הנקראת "נשות הכותל", גם אחרי שקראתי את הכותרת שבו דווח על איום לעצור אותן בשל אמירת קדיש, לא ממש התעניינתי. אבל אחרי שקראתי כי יו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, הציע לחלק מחדש את רחבת הכותל, ואחרי שגם רב הכותל הביע את הסכמתו להקצות שליש מהרחבה החדשה לתנועה הרפורמית, התחלתי מעט להתעדכן. 

עד כמה שידוע לי, נשות הכותל מקיימות את פעילותן מזה שנים ארוכות. אני לא בטוח מדוע בשנה האחרונה, או יותר נכון, בחדשים האחרונים, העניין פתאום קיבל הד תקשורתי כזה גדול: האם זה בגלל שהיום קל יותר להפיץ מסרים לתקשורת מאשר פעם, או שמא זה בגלל התגובות הלא-פרופורציונליות של רב הכותל והמשטרה? אינני יודע להכריע.

כך או כך אני יוצא מנקודת הנחה שלגורמי השטח יש יד ורגל בהפעלת לחץ על שני הצדדים (נשות הכותל והמשטרה) להגביר את תקיפותם בנושא. אני מתכוון לכל הנשמות הטובות שבאים "להגן על קדושת הכותל" וכד' ולא שמים לב בכלל שהם רק מאכילים את אמצעי התקשורת המבקשים לצייר את נשות הכותל כחבורה של נשים נרדפות.
את זה אני כותב גם אחרי ששמעתי בשבוע האחרון על קבוצה של בנות ממוסד דתי שהגיע לתפילת שחרית בכותל וכשהבנות התחילו לשיר, בצידי עזרת הנשים, הרחק מהמחיצה, ניגשו אליהן כל מיני נשמות טובות להעיר להן שכך לא מתנהגים בכותל.

אך כאמור, מה שהוביל אותי מעט להתעניין בנושא היתה הצעתו של נתן שרנסקי להרחיב את רחבת הכותל המערבי ולחלק אותו באופן שווה לשלושה חלקים: גברים, נשים ומעורב.

בואו נניח לרגע שיש באמת בעיה חמורה בכך שבעזרת הנשים תתארגנה נשים לקריאה בתורה, או שברחבה העליונה יתקיים מניין רפורמי או שוויוני. כשאני כותב "בעיה חמורה", כוונתי היא שהדבר פוגע בקדושת המקום. אחרי שהנחנו הנחה זו, הבה ונשאל: מה עדיף - שתתקיים הקריאה לנשים בעזרת הנשים והמניין הרפורמי ברחבה העליונה, או שיוכשר שטח מיוחד לשם כך?

הנה דבריו הידועים של ר' יצחק עראמה בעל ה"עקידת יצחק" בפרשת וירא:

ואני דנתי על זה פעמים רבות לפניהם ולפני גדוליהם, והסברתי להם שהחטא הגדול אשר יעבור עליו איש איש מבית ישראל בסתר, ושלא לדעת הרבנים, וברשות בית דין, חטאת יחיד הוא, והוא שבעוונו ימות על ידי בית דין של מעלה או מטה, וכל ישראל נקיים, כמו שהיה עוון פילגש בגבעה, אם היו בית דין שלהם מוסרין האנשים הרשעים ההם לבדם ביד ישראל.
אמנם החטא הקטן כשיסכימו עליו דעת הרבים, והדעת נתנה בבתי דיניהם שלא למחות בו, הנה הוא זימה ועוון פלילי, וחטאת הקהל כולו, ולא ניתן למחילה, אם לא בפורענות הקהל, כמו שהיה בבני בנימין על השתתפם בעוון. והוא היה עוון סדום, כמו שביררנו, שהם ובתי דינין שלהם הסכימו שלא להחזיק יד עני ואביון.

לדבריו, הבעיה הקשה יותר היא מיסוד של עבירה, הגם שתהיה עבירה קלה יחסית. זאת, לעומת מצב שבו ישנם יחידים העוברים על עבירה חמורה יותר. בעובר העבירה החמורה יותר מחויבים שלטונות החוק לטפל, אך אין בזה עוון על כל הקהל.


לסיום, השנה בחול המועד פסח, לראשונה מזה מספר שנים, הגעתי עם משפחתי לכותל באמצע היום. אני הופתעתי מאד לטובה לראות את המספר הרב של משפחות לא-דתיות שהגיעו לפקוד את המקום. היה ממש מקסים.