תביר אינו פסיק

רק לפני כמה ימים שמתי לב שבחומש תורת חיים של מוסד הרב קוק פיסקו את תרגום אונקלוס. על פניו זה מצוין, אלא שבחרו בשיטה מוזרה מאד לפסק.
לאחר כל מילה עם תביר הם הוסיפו בתרגום פסיק. אבל לאחר מילה עם טפחא הם לא עשו זאת. כך יוצא שכשיש מילה עם תביר ולאחריו מילה עם טפחא, בתרגום במהדורה זו תהיה פסיק לאחר תרגום המילה עם התביר.
שיטת פיסוק זו יוצרת טעויות במובנה הפשוט של הפסוק.
כך לדוגמא מהקריאה של הבוקר, ראש חודש (לחץ על התמונה להגדלה):

את הפסוק (במדבר כח פסוק יד):

וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

 צריך לפסק על פי הטעמים כך:

וְנִסְכֵּיהֶם:
חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר,
וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל,
וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ,
יָיִן.
זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

אך בתרגום המובא בתמונה בחרו לפסק כך:

וְנִסְכֵּיהֶם,
חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל,
וּרְבִיעִת הַהִין,
לַכֶּבֶשׂ יָיִן,
זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

באופן זה משמעות הפסוק השתנה - המילה "יין" כבר אינו נסוב על כלל הנסכים, אלא רק על הכבש (וכלל לא ברור מדוע יש הפסק פסיק בין ה"רביעית ההין" ל"לכבש").

ממה שראיתי מרפרוף בכמה מקומות, צורת פיסוק זה היא עקבית לכל אורך חומשי תורת-חיים.