יום שני, 7 בינואר 2013

שתי אמירותיו של הרב עובדיה

לפני כשבועיים פורסמה בתקשורת אמירה של הג"ר עובדיה יוסף שקרא לאברכים לסגור את הגמרות ולצאת לגייס בוחרים למפלגת ש"ס. בתקשורת לווה הציטוט מהרב עובדיה בגיחוך ובתמיהה על כך שאיך ייתכן שאברכים שלא יכולים לעצור מלימודם לטובת שירות בצה"ל יכולים לעצור מלימודם לטובת פעילות פוליטית של מפלגת ש"ס.
טענה זו היא לדעתי מטופשת. היא משולה בעיני למי שיטען כלפי אדם ההולך לראיון עבודה כדי להתקבל לעבודה עם משכורת גבוהה, שאיך ייתכן שאותו אדם שלא מוכן להפסיד מעבודתו הקבועה לכל מיני צרכים מוכן להפסיד מעבודתו לטובת הליכה לראיון עבודה.
הטענה הבאה היא בעיני טענה חזקה הרבה יותר. אם אדם טוען שהאברכים הלומדים תורה תורמים לבטחון המדינה כמו חיילים, ובלימודם הם מגנים על עם ישראל, מדוע הלימוד אינו מחזק את תנועת ש"ס?! מדוע כדי לעזור לש"ס צריך לסגור את הגמרות ולא מספיק לימוד התורה, אך כדי להציל את ישראל מיד צר לא צריך לסגור את הגמרות ולהתגייס?
המסקנה היא כנראה שאותם דוברים האומרים כי האברכים מגנים על עם ישראל לא פחות מהחיילים, בעצמם לא מאמינים בכך (וכ"כ ר' נתן סליפקין).

השבוע פורסמה עוד אמירה של הרב עובדיה יוסף. על פי הידיעה הוא אמר כך:
נצטרך חס ושלום לעזוב את ארץ ישראל, לסוע לחוץ לארץ, בכדי שישחררו את בני הישיבות, אנחנו בצער גדול, לכן עכשיו הזמן שכל אחד ואחד יפתח את ליבו ללכת ולהצביע בשביל המפלגות שהם בשביל התורה
אינני מסוגל להבין את ההגיון הפנימי שבאמירה הזו.


12 תגובות:

שלמה אמר/ה...

אני מעדיף להאמין שהחצר מסננת את הרב ומוסרת לו פרטים כוזבים

יעקב אמר/ה...

רבצעיר עדין מאוד בביקורתו המרומזת על דברי הרב.

ולעניין הירידה מהארץ, נאמר שני דברים: א. אתם לא מאיימים עלינו. אדרבה, נראה אתכם. ב. ומה תעשו בחו"ל, תאלצו לעבוד?

חגי אמר/ה...

עד כמה שידוע לי הגישה של הרב עובדיה קצת יותר מורכבת.
הוא לא טוען שבחורי הישיבות מגינים על ישראל כמו חיילים צה"ל (או יותר), אלא שאם בחורי הישיבות יתגיסו לצה"ל התרומה שלהם תהיה זניחה, ולעמת זאת הנזק לעולם התורה יהיה גדול מאוד.


לדעתי בגישה די דומה מחזיקי ראשי ישיבות ציוניות, רק שהם יאמרו שיש צורך לתת כתף לבטחון המדינה בדמות שירות חלקי או מאוחר.

RavTzair אמר/ה...

חגי,
אתה כנראה צודק. נשאר רק לעבור על דבריהם של ח"כי ש"ס ולראות האם גם הם סוברים כפי שאתה כתבת, או שהם ציטטו את אותם המנטרות המקובלות בעולם הליטאי.
אין לי זמן לבדוק כעת, אך אני מוכן לנחש איזה מבין שתי האפשרויות הוא הנכון.

יאיר אמר/ה...

לא מבין מה הטענות.

תורה מגנא ומצלא זו גמרא, לא המצאה של הרב שך.
״מי גרם לרגלינו שיהו עומדות במלחמה״ אומרים חזל ״שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה״. לא גולני ולא שיריון. ישיבת מיר וישיבת הר המור. זו גמרא מפורשת ואין בה שום חידוש.
אבל ברור שאדם גם עובד לפרנסתו ואוכל ולא אומר תורה תביא לי כסף ואוכל. רק על הגנה הובטחנו מהבורא שהוא יגן בזכות התורה.
(אגב אני בחור ישיבה בישיבה דתית לאומית אומר הלל בדבקות, לומד הרב קוק, מאמין בראשית צמיחת גאולתנו וכו׳ אבל בעניין צבא מעולם מעולם מעולם לא הצלחתי להבין מדוע מי שלומד ותורם בלימודו צריך לתרום גם בחאקי. זה משול בעיניי לדרישה משריונר לעשות צבא גם בגולני. כל אחד ותרומתו. אני כבר בשיעור ח ועוד לא התגייסתי וכפי הנראה לא אראה מדים מעולם.)

לגבי הירידה מהארץ גם לא הבנתי מה הקושיא הרי זו התפיסה החרדית הקלאסית שתורה חשובה מהארץ וברור אם כך שכשיש התנגשות התורה גוברת!!

RavTzair אמר/ה...

ליאיר,
תקרא בבקשה את הדברים שכתב ר' נתן סליפקין בקישור ששמתי.

לגבי הירידה מהארץ, נניח כדבריך, ואחרי שירדו מהארץ - מה יהיה אז?

יאיר אמר/ה...

לרב

מצטער זה באנגלית ואני לא יודע אנגלית (ובבילון אין לי באייפון)

לגבי הירידה מהארץ בחול אין גיוס חובה..

טוביה אמר/ה...

ליאיר

א. לא מובן לי, מדוע הגנה מאויבים כן ופרנסה לא (ונדמה לי שיש מימרות בחז"ל שיש גם הבטחה ביחס לפרנסה). האם אתה מכיר מקור שמחלק בפירוש בין שני הדברים?

ב. אם אתה יושב ולומד, ורואה מישהו מבחוץ מאים בנשק על מישהו אחר, אתה ממשיך ללמוד בדבקות או מזעיק עזרה?

יאיר אמר/ה...

לטוביה

אני לא מבין מדוע אתה שואל את שאלותיך על החרדים הרי אלו קושיות על חזל.
חזל אמרו מי גרם לרגלינו וכו׳ חזל אמרו מגנא ומצלא והם עצמם עבדו לפרנסתם ופשוט שאם הם היו רואים מישהו בסכנה הם היו מפסיקים מלימודם כדי לעזור לו.

לגוף השאלה הרמבן הרי אומר שגם הטבע הוא נס אלא שהוא נס נסתר ויוצא שזה שצהל מנצח זה נס של הקבה אז אם הקבה אומר אם תעשו רצוני ותלמדו תורה אני אעשה לכם את אותו נס מה הבעיה בזה ולא מדובר כאן שלא יהיה צבא בכלל כי צריך השתדלות אלא מדובר שיש גם צבא פיזי אך כדי שתהיה לו סייעתא דשמיא הוא צריך לימודבתורה.
אני לא מבין למה אנשים דתיים מתקשים לקבל שאם כתוב ״אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי״ וכן התנה הקבה עם מעשה בראשית אם מקבלין ישראל את התורה מוטב ואם לא אני מחזיר את העולם לתוהו ובוהו וכו׳ שההצלחה במלחמות תלויה בלימוד? למה זה לא מובן???

מה אנחנו, חילונים? מאמינים רק במוחש? רק במדע ובהוכוחות לוגיות???

טוביה אמר/ה...

ליאיר

אלו לא קושיות על חז"ל אלא על ההבנה שלך בחז"ל.
נדמה לי שהחשמונאים נלחמו וגם ר' עקיבא נלחם

זה מובן מאד שההצלחה תלויה בלימוד, ואני מאמין בזה לגמרי. אבל לא הבנתי למה להפסיק בלימוד אם מישהו בסכנה, הרי ה' הבטיח שהלימוד מציל

שוב אני רואה, שגם אתה מודה שצריך צבא, אלא שצריך 'סייעתא דשמיא' ואם כן, זה בדיוק כמו פרנסה (שצריך השתדלות לפרנסה, אלא שזכות התורה מסייעת). ואם כן, אין בינינו ויכוח עקרוני, אלא השאלה המעשית היא, עד כמה להשקיע בלימוד ועד כמה להשקיע בהשתדלות.

והאמת שזו התשובה לרב צעיר, כיון שלסגור את הלימוד לחודש נחשב בעיני הרב עובדיה הי"ו להשקעה מועטת לעומת גיוס לכמה וכמה חודשים בצבא.

מצד שני, גם לצאת לעבוד זוהי השקעה גדולה ביותר, ולכן עדיין לא הבנתי, מדוע יש הצדקה לוותר על שעות ארוכות מדי יום לעסוק בפרנסה ואין הצדקה לוותר על שעות ארוכות על מנת לעסוק בבטחון



קודם כל, אני רואה שאתה נוס

RavTzair אמר/ה...

אני אתרגם את הפיסקא החשובה בדבריו של סליפקין:
"והא קא חזינן דלאו הכי הוא! מהטרגדיה בחברון תרפ"ט ועד לטבח במרכז הרב, זה די ברור שאפילו לומדי התורה עצמם אינם מוגנים מנזק, שלא לדבר על להגן על אחרים."

בהמשך הוא מצטט את הרב זוין במאמרו "לשאלת גיוס של בני הישיבות":
""רבנן לא צריכי נטירותא" (ב"ב, ז' ב')? רבש"ע, כלום מותר לסמוך על הנס במקום של סכנת נפשות ממש ולומד שאין רבנן צריכים שמירה? וחברון של תרפ"ט (לא תקום פעמים צרה) תוכיח, כלום לא נפלו לפני בני עולה צעירים קדושים וטהורים, כזוהר הרקיע מזהירים, מבחירי הישיבה וחכמיה? במטותא מינייכו רבנן, הקדושים ההם היו "צריכי נטירותא", או לא היו "צריכי נטירותא"? והרי הם הם אותם האויבים-הערבים שפרעו ורצחו אז והם הם אותם הפורעים ורוצחים עכשיו! ואם אמרו על "נטירותא" של בנין חומה וכיוצא, ובזמנים רגילים, במטרת שמירה מפני שונאים העלולים לבוא (ראה רש"י, ב"מ ק"ח א') מה זה עניין לזמן של סכנת נפשות ולחובה של מלחמת מצוה? הגיעו בעצמכם: הנה יצאה הוראה מ"משמר העם" להדביק את השמשות של כל החלונות בבד או נייר משוסםסכנת הפצצה. כלום יעלה על הדעת שתלמידי חכמים לא יעשו כזאת בטענה ש"רבנן לא צריכי נטירותא"? כלום היה אף מי שהוא מהעוסקים בתורה שהשתמטו ממילוי הוראה זו? ולמה עזבו תלמידי-החכמים, יחד עם שאר אחינו בני ישראל, את שכונות-הספר הנפגעות מיריות הצלפים ולא השתמשו בסגולה זו של "רבנן לא צריכי נטירותא"? וכי רק בשביל זה בלבד שבמקרים אלה אי-אפשר לסמוך על אחרים? וכי זוהי דעת התורה? ולמה אפוא להשתמש שלא בזמנה ושלא במקומה באמרה זו של "נטירותא", שכשהיא לעצמה, בזמנה הנכון ובמקומה המתאים, היא פנינה נחמדה."

RavTzair אמר/ה...

ובעניין הירידה מן הארץ, בחו"ל אין גיוס חובה, אך גם אין ממשלה יהודית שתממן לומדי תורה. האם אתה בטוח שבתנאים שיש בחו"ל יהיו יותר לומדי תורה, מאשר תחת חובת גיוס בארץ?
אני בטוח שלא.