כפי שבודאי הבחנתם, בשבוע האחרון כמעט ולא היה לי זמן לכתוב בבלוג. גם השבוע אינני מתכנן להקדיש זמן לכתיבה. לכן, בחרתי ברשימה זו לקבץ אי אלו דברים שהיו על שולחני בשבוע האחרון.
א. בימים ראשון ושני בשבוע שעבר נערכו ההתועדויות המרכזיות של תורת חב"ד לבני הישיבות. השתתפתי בהתועדות עם הגה"ח ר' יואל כהן ביום ראשון. היה נחמד מאד (וגם שמחתי לראות אי אלו מקוראי הבלוג). לא פחות מרשים היה יריד ספרי החסידות שנערך באותם יומיים בבנייני האומה. בשעה בה אני הגעתי לשם היה עומס גדול ואנשים קנו כמויות אדירות של ספרים. הקלטה של ההתועדויות נמצא באתר ישיבה (קישור). בעיני, אחד מהדברים הכי מרשימים בהתועדות בה אני השתתפתי הוא שהגיעו להתועדות רבנים מובילים בחב"ד, ואף ישבו בשלחן הכבוד. אך לא ציפו שייתנו להם לדבר. הם הגיעו כדי להשתתף ולכבד את המעמד, ותו לא.
ב. עוד באתר ישיבה - עלו ההקלטות של כנס דיני ממונות (קישור).
ג. בית המדרש ההלכתי של בית הלל הוציא שני פסקי הלכה בשבוע האחרון. הראשון בנושא אכילה אצל אדם שאינו שומר כשרות. השני בנושא יחסי גברים ונשים במקומות עבודה. מסיבה שאינה לגמרי ברורה לי דווקא הראשון עשה הרבה יותר "רעש" מאשר השני. אני יכול להבין שהראשון משפיע על היחסים בין דתיים לשאינם דתיים, ולכן לתקשורת החילונית יש עניין להבליט אותו, אך להבנתי, לפחות בתוך הציבור הדתי, הנושא השני אמור להיות הרבה יותר אקוטי ונוגע לכל אחד ואחת.
בעניין לחיצת יד לאשה, אני מבקש להזכיר סיפור מהרב הרשל שכטר (קישור - דקה 8). הוא מספר שפעם ניגש אליו רב אחד (כנראה חרדי) וסיפר לו שיש לו תמונה של סבא שלו (שהיה רב חשוב וידוע, תלמיד של ר' חיים מבריסק) לוחץ יד לאשה שאינה מבנות המשפחה, ושהדבר הוא פלא גדול בעיניו, שהרי החזו"א אמר שזה יהרג ואל יעבור. הרב שכטר אמר לו: אולי סבא שלך היה תלמיד חכם גדול וידע שהדבר מותר? הלה ענה לו: לא יכול להיות - יש חזו"א!
ד. המלצתי בעבר על מאמריו של הרב יהודה ברנדס המופיעים באתר "השפע". לרגל ימי החנוכה, שימו לב לשלושה שיעורים העוסקים בסוגיות חנוכה (קישור).
א. בימים ראשון ושני בשבוע שעבר נערכו ההתועדויות המרכזיות של תורת חב"ד לבני הישיבות. השתתפתי בהתועדות עם הגה"ח ר' יואל כהן ביום ראשון. היה נחמד מאד (וגם שמחתי לראות אי אלו מקוראי הבלוג). לא פחות מרשים היה יריד ספרי החסידות שנערך באותם יומיים בבנייני האומה. בשעה בה אני הגעתי לשם היה עומס גדול ואנשים קנו כמויות אדירות של ספרים. הקלטה של ההתועדויות נמצא באתר ישיבה (קישור). בעיני, אחד מהדברים הכי מרשימים בהתועדות בה אני השתתפתי הוא שהגיעו להתועדות רבנים מובילים בחב"ד, ואף ישבו בשלחן הכבוד. אך לא ציפו שייתנו להם לדבר. הם הגיעו כדי להשתתף ולכבד את המעמד, ותו לא.
ב. עוד באתר ישיבה - עלו ההקלטות של כנס דיני ממונות (קישור).
ג. בית המדרש ההלכתי של בית הלל הוציא שני פסקי הלכה בשבוע האחרון. הראשון בנושא אכילה אצל אדם שאינו שומר כשרות. השני בנושא יחסי גברים ונשים במקומות עבודה. מסיבה שאינה לגמרי ברורה לי דווקא הראשון עשה הרבה יותר "רעש" מאשר השני. אני יכול להבין שהראשון משפיע על היחסים בין דתיים לשאינם דתיים, ולכן לתקשורת החילונית יש עניין להבליט אותו, אך להבנתי, לפחות בתוך הציבור הדתי, הנושא השני אמור להיות הרבה יותר אקוטי ונוגע לכל אחד ואחת.
בעניין לחיצת יד לאשה, אני מבקש להזכיר סיפור מהרב הרשל שכטר (קישור - דקה 8). הוא מספר שפעם ניגש אליו רב אחד (כנראה חרדי) וסיפר לו שיש לו תמונה של סבא שלו (שהיה רב חשוב וידוע, תלמיד של ר' חיים מבריסק) לוחץ יד לאשה שאינה מבנות המשפחה, ושהדבר הוא פלא גדול בעיניו, שהרי החזו"א אמר שזה יהרג ואל יעבור. הרב שכטר אמר לו: אולי סבא שלך היה תלמיד חכם גדול וידע שהדבר מותר? הלה ענה לו: לא יכול להיות - יש חזו"א!
ד. המלצתי בעבר על מאמריו של הרב יהודה ברנדס המופיעים באתר "השפע". לרגל ימי החנוכה, שימו לב לשלושה שיעורים העוסקים בסוגיות חנוכה (קישור).
13 תגובות:
שמעתי שלא נתנו לנשים להכנס ליריד ספרי החסידות.
האשה היחידה שאני מכיר שניסתה להכנס הצליחה להכנס (אמנם, אחרי ויכוח קצר עם מישהו שניסה למנוע ממנה).
בתור ידידו של הרב חיים נבון, מדוע נעדר שמו מרשימת רבני בית הלל???
אתה מוזמן לשאול אותו.
מעדיף להגיב ללא שמי הפעם.
מצרף פוסט שפירסמתי באתר כיפה. כשמנפים את הציניות (מוצלחת או לא), נראה לי שנשארות טענות עניניות למדי.
הפוסט:
לאור צאתו של עלון פרשת השבוע הראשון של בית הלל, נאלצתי לכתוב מכתב זועם להנהגת הארגון. להלן המכתב:
לכבוד רבני ו"רבניות" בית הלל
הנידון: אני זועם
קראתי בעיון את עלון פרשת השבוע שלכם, והתמלאתי בזעם בלתי נשלט. להלן תורף טענותיי:
א. בעמוד האחרון של העלון מופיעה רשימת ארוכה של רבנים ורבניות המשתייכים לבית הלל. ליבי אינו גס ברצונן של בנות ישראל הטהורות והקדושות להיות רבניות, ואני לא מתעלם מהדיסוננס ההזוי והבלתי נסבל לפי אישה יכולה להיות רופאה ולפסוק בדיני נפשות, אך אינה יכולה לעשות סמיכה לרבנות, ולפסוק אם קודם צריך לשרוך את נעל שמאל או לגרוב את גרב ימין. עם זאת, לא כל הרוצה ליטול את השם יטול. תואר רב הוא תואר שלומדים אליו ונבחנים אליו. לא ברור מי הסמיך את רשימת ה"רבניות" שלכם. כמו שלא ייתכן שאדם יתהדר בתואר רופא ללא מבחן, כך לא ראוי שבנות ישראל, חכמניות וצדקניות ככל שיהיו, יתהדרו בתואר לא להן.
ב. הרב רונן נויבירט כותב בכותר מאמרו על היהדות השקולה ומאירת הפנים. כידוע לכם, כשמישהו אומר שהוא שקול, הוא לא מתכוון לומר שהוא שקול, אלא שאחרים אינם שקולים. משל למה הדבר דומה? לאהרון ברק שטבע (או ליתר דיוק עשה פופולריזציה, הביטוי היה בשימוש קודם) לביטוי הציבור הנאור. כשאהרון ברק אמר "הציבור הנאור" הוא לא התכוון לומר ש"כל העדה כולם קדושים", הוא אפילו לא ייתכן לומר שחלק מחברי העדה נאורים. כל מטרתו היתה להגיד על אחרים שהם אינם נאורים. בקיצור, מוטב לרבני בית הלל לעסוק בהפצת אור התורה, ולא לגזור קופון על חרדים וחרדלים.
ג. לגופם של דברים: בעלון מופיע פסק הלכה לפיו מותר לאכול אצל חילונים. כל השבוע טפטפו בבית הלל אצל התקשורת הכללית את הפסק הנאור שלהם, תוך שהם מציגים את כלל מאמיניהם כחבורת אידיוטים שמתעסקים בזוטות ובחומרות. בסוף כשקוראים את הפסק רואים שלא מיניה ולא מקצתיה: מותר לאכול אצל חילונים בתנאי שהאוכל נקנה בחוץ, הוגש בכלי חד פעמי, חומם בתבנית אלומינים, בתנאי שהירקות ללא חשש תולעים וכו. הפסק קצת מזכיר את הפסק שמותר לאכול גרעינים שחורים אם מוודאים אצל כל גרעין וגרעין שאין בו תולעים. אחרי שקוראים את הפסקים, יוצא כל החשק לאכול גרעינים ולאכול אצל חילונים.
בכבוד רב ובזעם בלתי נשלט
......
פלאי,
לגבי א - אז מה אתה מציע, לפתוח את בחינות ההסמכה לרבנות גם לנשים?
התואר "רבנית" היה נהוג בכלל ישראל תמיד וכוונתו היתה לא רק לאשת הרב בתור "אשתו של", אלא לאשת הרב בתור אשה חכמה שיודעת להדריך גם אחרים/ות. אני חושב שזה דבר פשוט שאינו צריך לראיה. אני לא לגמרי בטוח, אך עד כמה שידוע לי הקריטריון ל"רבנית" בבית הלל הוא מישהי שמלמדת תורה. אני חושב שזה קריטריון הגון ונכון.
לגבי ב - האם במאמרו של הרב רונן (לא קראתי, סליחה) היתה רק כותרת? האם הוא לא הסביר במהלך המאמר מה היתה כוונתו בכותרת? אם אכן כך, אולי צודקים דבריך. אך אם הוא כן הסביר את דבריו, אזי זה מאיר עליך באור לא ממש מחמיא.
לגבי ג - לא הבנתי מה הטענה העניינית כאן. בית הלל לא מספיק מקילים? ההתנהלות התקשורתית לא טובה? אי אפשר לסמוך על התקשורת? כל התשובות נכונות?
מותר האדם מן הבהמה שהוא אמור לשלוט בזעמו.
פלאי,
לפחות כאן לא שאלת למה רבני בית הלל כולם אשכנזים כפי שעשית באתר כיפה.
(אני משאיר לרב צעיר לענות על זה...)
ועוד הערה, גם על מדרשת הרובע התמלאת זעם קדוש? אצלם היו רבניות עוד לפני שהקימו את צהר, שלא לדבר על בית הלל.
ביחס לתגובת הרב:
א. אני ממש בעד מבחני הסמכה לרבנות לנשים.
ככלל, כתבתי על השימוש בתואר "רבנית", כי אני חושב שיש זילות מצערת של התואר רב (כל פוליטיקאי חרדי הוא רב, ובמקרה החמור הרבה יותר: כל מקובל בגרוש שניצל מינית הוא רב וכו). עם זאת, הקריטריון שהצגת (מלמדת תורה במדרשה), במסגרת הנסיבות, הוא הגיוני בהחלט.
ב. התגובה שקיבלתי היא ממש, עם כל הכבוד, היתממות. הביטוי "יהדות שקולה" (שמופיע פעמיים בעלון), הוא מאוד לעומתי ביחס לחרדים וחרדלים. עדיפים ביטויים כמו יהדות פתוחה, יהדות מודרנית וכו', שמציבים מולם סוגים חולקים אך לגיטימיים של יהדות (סגורה, שמרנית וכו). הייתי ממליץ לרב לפעול להוצאתם של ביטויים מתנשאים ופוגעניים מהלקסיקון של בית הלל.
ג. לא אהבתי את ההתנהלות התקשורתית לגבי הפסק. אני גם חושב שהפסק מכיל דבר והיפוכו, אבל אני מסכים שזה לא חשוב בראי של פעילות כוללת.
ועוד הערה: העדפתי לוותר פה בבלוג, שהוא רציני ותורני, על הסוגייה העדתית. יש המון דרכים להסביר את המונוליטיות העדתית של בית הלל, ובכלל את הדומיננטיות האשכנזית הן בתחום התורה והן בתחום הציונות במאות השנים האחרונות. עם זאת, אנשים לא מזדהים, ובצדק, עם גופים שהם לא מיוצגים בהם. אין ספק שעל בית הלל לנסות לגייס רבנים בני עדות המזרח לשורותיו.
פלאי,
מהכרותי המועטת עם הרב רונן נויברט, לדעתי אם תשלח לו הערה על הביטוי "יהדות שקולה" הוא עשוי לקבל את דבריך.
ביחס להתנהלות התקשורתית, גם בקרב בית-הלל הפנימו שיש מקום לשפר.
1. גם אני ראיתי ביריד ספרי חסידות מישהי מסתובבת בין הדוכנים...
2. בעבר העלית כאן חשש משמם של "בית הלל" ככזה שיגרור בלבול בינם לבין בית הלל המקוריים. הנה פגשנו בזה. מישהו שוחח עם אשתי במסדרונות עבודתה על 'הפסק המהפכני' שמתיר לאכול אצל חילוניים. היא (שדי מנותקת מתקשורת שוטפת) לא הבינה מאיפה הוא נפל עליה ומי זה בכלל בית הלל, אז הוא ענה לה: "בית הלל, נו, מהמשנה...".
בנושא האכילה אצל חילוני.
שוחחתי עם חילוני אחד שאמר לי:
למה? יש לכם משהו שאתם מאמינים בו, למה אתם מותרים עליו כ"כ בקלות?
שאלה טובה... ולי לא הייתה תשובה למרות שאני מזוהה עם בית הלל
אך לאחר שקראתי את הפסק הבנתי שמדובר שיח"צ בלבד ללא שום חידוש, את כל הנ"ל כל בייניש צעיר מכיר.
אנונימי,
בבקשה תבחר שם ותגיב אתו.
אם הבנתי את דבריך, אתה סבור שכל רב במגזר היה חותם על הפסק של בית הלל. לדעתי, דבריך אינם נכונים. בפסק עצמו מצויין לפחות רב אחד שכתב אחרת מהם.
תגובה נמחקה כי הגיב תחת השם "אנונימי".
הוסף רשומת תגובה