בשעתו, כאשר התלהטו הרוחות בנוגע לשירת נשים בצה"ל, היו קולות שטענו ש"אין היתרים בשעת כפייה". כלומר, כל עוד אף גורם חיצוני איננו מנסה לכפות את דעתו, אזי ניתן להתנהל תחת חילוקי דעות הלכתיים באשר לנוהג הרצוי. אך כאשר יש גורם חיצוני המנסה להתערב ולכפות את דעתו, אזי יש ליישר שורות ולהתנגד יחד לכפייה.
בשבועות האחרונים הנושא החם בקרב היהדות החרדית בארה"ב הוא נושא "מציצה בפה". מדינת ניו-יורק אישרה חקיקה לפיה על ההורים לחתום על כתב הסכמה ושהם מודעים לסכנות שבביצוע ההליך בטרם המוהל יבצע מציצה בפה (ראו כאן).
ועתה יש לשאול, האם מי שסבר ש"אין היתרים בשעת כפייה", יסבור כך גם היום? האם לדידם על כל יהודי ניו-יורק לעבור למציצה בפה?
בשבועות האחרונים הנושא החם בקרב היהדות החרדית בארה"ב הוא נושא "מציצה בפה". מדינת ניו-יורק אישרה חקיקה לפיה על ההורים לחתום על כתב הסכמה ושהם מודעים לסכנות שבביצוע ההליך בטרם המוהל יבצע מציצה בפה (ראו כאן).
ועתה יש לשאול, האם מי שסבר ש"אין היתרים בשעת כפייה", יסבור כך גם היום? האם לדידם על כל יהודי ניו-יורק לעבור למציצה בפה?
8 תגובות:
השוואה קצת לא במקומה, לאור העובדה שמדובר בשני קהלים שונים לגמרי. אבל לצורך העניין, אפשר למצוא לפחות שני הבדלים: קודם כל, אם שם נהגו אחוזים רבים מהאוכלוסייה לעשות מציצה בשפופרת וכדומה, וכי עליהם לזנוח את דרכם משום שעל דרך אחרת הכריזו איסור? (למרות שגם איסור לא באמת הכריזו, אלא רק הצריכו כתב הסכמה, כמו שציינת)
דבר שני, גם בעניין של שירת נשים, למעט קולות צדדיים לגמרי אף אחד לא טען שגישת ה"אין היתרים בשעת כפייה" לעניין זה היא שווה ממש לדין ערקתא דמסאנא, כלומר שיש כאן ממש ייהרג ואל יעבור, אלא העניין היה בתור מדיניות שצריך לאחוז בה.
קראתי היכן שהוא שחתימת ההורים על הסכמה יכולה לשמש כעילה לתביעה פלילית נגדם במידה ובנם יידבק במחלה כתוצאה מהמציצה. ראיתי זאת רק במקום אחד, ולא הצלחתי למוצאה כעת.
מישקה - לא הבנתי את דבריך בכלל.
א. אין הכי נמי
ב. אני חושב שיש הבדל בין שמיעת קול אישה שהיא ודאי איסור (אם כי, ניתן למצוא קולות בגרי 'הנאה הבאה לו וכו') ובין חיוב מציצה, שכל כולו בנוי על חשש סכנה שכיום לא ברור לנו.
האם באמת, מוהל שכיום לא מוצץ עובר איסור? תמוה בעיני לומר כן (ולא זכיתי להבין דברי הרב קוק זצ"ל שדברי הרופאים בענין הם רק בתורת ספק')
מישקה +1
רב צעיר - מה לא הבנת בתגובתו?
מישקה - גם ה"קולות הצדדיים לגמרי" לא סברו לגמרי כך. כשראש הישיבה שלי דחק באותו רב שאמר כך לכאורה, ושאל אותו האם חייל צריך לנהוג כך למעשה, אותו רב אמר לו "שיתקשר אלי קודם"...
הבדל נוסף חשוב בין שתי הסוגיות הוא שבעניין של מציצה בפה יש סכנה (פיזית!), מה שלא נכון לגבי שירת נשים.
אני חושב שהקשר הוא בשנאה האיומה שיוצאת מהציבור של רבני הלייט לציבור של רבני החרד"ל.
ואני מאוד לייט - אבל מה זה הרדידות הזאת?
עד היכן תגיע השנאה הזאת?
דוד,
נדמה לי שטעית בכתובת.
אינני מכיר בתוויות שהזכרת. ובודאי שאינני שונא אף קבוצה שלמה של אנשים.
חברים יקרים,
תסלחו לי אבל לדעתי החילוקים שלכם לא מחזיקים מים.
הסיבה להימנע ממציצה בפה הוא בגלל חשש די רחוק, והראיה שלאורך כל הדורות עשו מציצה בפה ואנחנו נמצאים כאן כדי לקשקש ברשת. לעומת זאת, שירת נשים בצה"ל זה מקרה של חולה לפנינו - אחדות העם והצבא.
זאת ועוד, הוראת הרבנות הצבאית להשאר בטקסים היא התואמת את האופן בו נהגו רבנים גדולים לא מהיום ולא מאתמול, ולכאורה מי שמבקש להורות משהו אחר הוא המשנה.
הוסף רשומת תגובה