השנה לקראת פורים עיינתי בספר שרכשתי לפני מספר שנים ושעד כה יצא לי רק לרפרף בו: מגילת אסתר עם פירושי עקידת יצחק ומחיר יין, בהוצאת מוסד הרב קוק. מדובר בספר המכיל למעשה שני ספרים נפרדים שרק מיעוט העמודים בשניהם הביאה את ההוצאה לאחדם לספר אחד. הספרים גם הודרו בידי אותו מהדיר: הרב יובל אבידור.
פירוש עקידת יצחק לרבי יצחק עראמה נכתב במבנה דומה לזה של פירושי האברבנאל על המקרא, דהיינו לפני כל חלק יש רשימה של שאלות ובמהלך פירושיו הוא מתרץ את השאלות והקושיות. הפירוש נכתב יחסית בלשון קשה והמהדיר עשה, עד כמה שאני ראיתי, עבודה טובה בחלוקה לקטעים, התאמת כותרות תוכניות ושני סוגי הערות על הפירוש.
[על פי המהדיר: בראשון ציונים ומקורות ובשני עיונים וביאורים. אני חייב להודות שלא תמיד ברור לי על פי איזה קריטריון הוא החליט לכתוב הערה מהסוג הראשון או מהסוג השני. כך נמצא כבר בתחילת הפירוש בהערה ס' מהסוג הראשון (ציונים ומקורות - לא הצלחתי למצוא היכן בטקסט קיים ההפניה להערה זו), המהדיר כותב "ואם אכן זה הפירוש אפשר לדעתי לבאר עפ"ז קושיא גדולה בפרשת פינחס וכו'". בהערות מהסוג השני (עיונים וביאורים) יש, אגב, הפניה בסגנון "ראה הערה ס'".]
ככלל, לאחר מלאכת העריכה וההדרה בהחלט אפשר לומר שהלומד יכול לרדת לסוף דעתו של בעל העקידה. ועל זאת יזכר לטוב המהדיר.
פירוש מחיר יין לרמ"א (רבי משה איסרליש, בעל המפה הידוע) הינו לדעתי ספר ייחודי בארון הספרים שלנו. הרמ"א מפרש את המגילה כולה כאלגוריה לאדם ויצריו. שפתו של הרמ"א היא בודאי קלה יותר מאשר שפתו של בעל העקדה, אך הקושי בדבריו זה ההתייחסות לפילוסופיה ימי-ביניימית, עם לא מעט הפניות לדברי הרמב"ם במורה. מהמעט שהצלחתי לעבור גם בספר זה המהדיר הצליח לעשות עבודה טובה הן בחלוקה לקטעים והוספת כותרות והן בפירוש קצר ותמציתי, יחד עם הפניות, בהערות.
אני לא יכול לסיים את הפוסט הזה בלי עקיצה לעבר הוצאת מוסד הרב קוק. שני הפירושים נדפסו בצירוף טקסט המגילה. כלומר, הספר שמכיל את שני הפירושים מכיל גם את מילות המגילה פעמיים. מה נפלא אם כן שבשני המקומות הדפיסו את המגילה רק על פי הכתיב - ללא שום התייחסות לכך שיש מילים שיש להם קרי וכתיב. הנה לכם שתי דוגמאות:
פירוש עקידת יצחק לרבי יצחק עראמה נכתב במבנה דומה לזה של פירושי האברבנאל על המקרא, דהיינו לפני כל חלק יש רשימה של שאלות ובמהלך פירושיו הוא מתרץ את השאלות והקושיות. הפירוש נכתב יחסית בלשון קשה והמהדיר עשה, עד כמה שאני ראיתי, עבודה טובה בחלוקה לקטעים, התאמת כותרות תוכניות ושני סוגי הערות על הפירוש.
[על פי המהדיר: בראשון ציונים ומקורות ובשני עיונים וביאורים. אני חייב להודות שלא תמיד ברור לי על פי איזה קריטריון הוא החליט לכתוב הערה מהסוג הראשון או מהסוג השני. כך נמצא כבר בתחילת הפירוש בהערה ס' מהסוג הראשון (ציונים ומקורות - לא הצלחתי למצוא היכן בטקסט קיים ההפניה להערה זו), המהדיר כותב "ואם אכן זה הפירוש אפשר לדעתי לבאר עפ"ז קושיא גדולה בפרשת פינחס וכו'". בהערות מהסוג השני (עיונים וביאורים) יש, אגב, הפניה בסגנון "ראה הערה ס'".]
ככלל, לאחר מלאכת העריכה וההדרה בהחלט אפשר לומר שהלומד יכול לרדת לסוף דעתו של בעל העקידה. ועל זאת יזכר לטוב המהדיר.
פירוש מחיר יין לרמ"א (רבי משה איסרליש, בעל המפה הידוע) הינו לדעתי ספר ייחודי בארון הספרים שלנו. הרמ"א מפרש את המגילה כולה כאלגוריה לאדם ויצריו. שפתו של הרמ"א היא בודאי קלה יותר מאשר שפתו של בעל העקדה, אך הקושי בדבריו זה ההתייחסות לפילוסופיה ימי-ביניימית, עם לא מעט הפניות לדברי הרמב"ם במורה. מהמעט שהצלחתי לעבור גם בספר זה המהדיר הצליח לעשות עבודה טובה הן בחלוקה לקטעים והוספת כותרות והן בפירוש קצר ותמציתי, יחד עם הפניות, בהערות.
אני לא יכול לסיים את הפוסט הזה בלי עקיצה לעבר הוצאת מוסד הרב קוק. שני הפירושים נדפסו בצירוף טקסט המגילה. כלומר, הספר שמכיל את שני הפירושים מכיל גם את מילות המגילה פעמיים. מה נפלא אם כן שבשני המקומות הדפיסו את המגילה רק על פי הכתיב - ללא שום התייחסות לכך שיש מילים שיש להם קרי וכתיב. הנה לכם שתי דוגמאות:
5 תגובות:
'שני הפירושים' ולא 'שתי' כמו שכתוב פעם אחת.
איני מכיר אישית אתהרב המהדיר, אך הוא עשה עבודה לא טובה בכלל בעקידת יצחק (לא עיינתי במחיר יין). וניכר שאינו מכיר את סגנונו ולשונו של רבינו בעל העקידה, וחבל .כי במקום לתקן - קלקל. ייאמר לזכותו שהכותרות טובות ,כמו גם ההפניות לתירוצים מכל קושיא .
הייתי שמח לקבל דאך ליצירת קשר עמו.
אשמח אם תוכל לשלוח לי למייל כמה דוגמאות של חוסר הבנה של המהדיר של העקידת יצחק.
מהי כתובת המייל שלך?
Ravtzair@gmail.com
הוסף רשומת תגובה