"הננו ועלינו" - חטא המעפילים כהבעה של אמונה

אדמו"ר הזקן, תניא פרק כט:

וכמו שמצינו דבר זה מפורש בתורה גבי מרגלים, שמתחלה אמרו "כי חזק הוא ממנו", "אל תקרי ממנו כו'", שלא האמינו ביכולת ה', ואחר-כך חזרו ואמרו "הננו ועלינו וגו'", ומאין חזרה ובאה להם האמונה ביכולת ה'? הרי לא הראה להם משה רבנו ע"ה שום אות ומופת על זה, בנתיים רק שאמר להם איך שקצף ה' עליהם ונשבע שלא להביאם אל הארץ, ומה הועיל זה להם אם לא היו מאמינים ביכולת ה' ח"ו לכבוש שלושים ואחד מלכים? ומפני זה לא רצו כלל ליכנס לארץ! אלא, ודאי מפני שישראל עצמן הם מאמינים בני מאמינים, רק שהסטרא-אחרא המלובשת בגופם הגביה עצמה על אור קדושת נפשם האלהית בגסות רוחה וגבהותה בחוצפה בלי טעם ודעת; ולכן, מיד שקצף ה' עליהם והרעים בקול רעש ורוגז "עד מתי לעדה הרעה הזאת וגו' במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת וגו'", וכששמעו דברים קשים אלו נכנע ונשבר לבם בקרבם, כדכתיב "ויתאבלו העם מאד", וממילא נפלה הסטרא-אחרא מממשלתה וגבהותה וגסות רוחה, וישראל עצמן הם מאמינים.

חתם-סופר (מובא בספר הפרשיות של הרב אליהו כי-טוב, פרשת שלח):

לפי שעיקר חטאם במה שלא בטחו בה' לעלות אף כי באמת עז העם, לכן חפצו עתה לשוב ולעלות במקום אשר אמר ה' אף כי עז העם ועמלק יושב שם, מלי פחד ומורא. ומה שצוה ה' "לא תעלו" הוא על דרך "שובו בנים שובבים חוף מאחר" להקשות עליו התשובה, ואילו היה שב היה מתקבל, כמו שכתב בשל"ה. וקיימא לן "כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה, חוץ מצא".

ר' צדוק הכהן מלובלין, צדקת הצדיק מו:

על זה אמרו הקדמונים מאמר חז"ל (פסחים פו ע"ב) "כל מה שיאמר לך בעל הבית - עשה, חוץ מ'צא' ". ולא לחינם כתבה תורה עניין המעפילים בפרשת שלח, אשר כבר האמינו בדברי משה, ולמה לא שמעו לו בזה שאמר להם 'אל תעלו' וגו'? אלא שהם חשבו שזה בכלל "חוץ מ'צא' "!... ועל זה העפילו לעלות אף נגד רצון השם יתברך, כמו שאמרו ז"ל (סנהדרין קה ע"א) "חוצפתא - מלכותא בלא תגא"... והם לא הצליחו בזה, מפני שאכלוה פגה, וכמו שאמרו ז"ל (סוטה מט ע"ב) "בעקבתא דמשיחא - חוצפא יסגא" - שאז הוא העת לזה... ולכך אמר להם משה "והיא לא תצלח", נראה שעצה היא, אלא שלא תצלח, ודייק "והיא", שבכל מקום דרשו רז"ל 'היא - ולא אחרת', שיש זמן אחר שמצליח, והוא זמננו זה שהוא עקבי משיחא.

ראו גם חלקו השני של שיעורו של הרב אלחנן סמט בנושא - קישור.