מזה שבועות רבים עמל חברי הרב חיים נבון עם עוד רבנים נמרצים על הקמת הארגון הרבני "בית הלל". לקראת כנס היסוד של הארגון שיתקיים בשבוע הבא, אתמול פורסם עובדת קיומו באתרים הדתיים ונחשף עמוד הפייסבוק של הארגון (
מוזמנים לעשות לייק).
עפ"י הגדרת מקימי הארגון:
"בית הלל" הוא חוג של רבנים ותלמידות חכמים, שבא להשמיע קול צלול בשאלות תורניות. אנו מאמינים שקולה האותנטי של תורת ישראל תומך בדמוקרטיה, בשיתוף נשים בהנהגה, ביחס של כבוד כלפי נוכרים ובפתיחות מבוקרת כלפי העולם. בחרנו להיות ארגון הרבנים האורתודוקסי הראשון בעולם שפותח את שורותיו בפני נשים תלמידות חכמים ומרביצות תורה.
גם לי הציעו להצטרף לארגון הזה, ובינתיים אישרתי את השתתפותי בכנס היסוד.
[להלן המודעה אודות כנס היסוד. אם יתאפשר לי ויהיה במקום חיבור לרשת, אשתדל לצייץ במהלך הכנס]
בשורות הבאות אני מבקש קצת לחשוף את מחשבותי ולבטי בקשר להקמת גוף זה:
- בעיני, הגורם להקמתו של "בית הלל" זה עיתון בשבע ומכתב הרבנים אודות מכירת/השכרת בתים לערבים בא"י. בזמנו, כשפורסם מכתב הרבנים, ארגון רבני צהר הוציא הודעה לעיתונות המגנה את המכתב וחותמיו. לאחר מכן התברר שבין החותמים יש רבנים בכירים הנמנים בין רבני צהר. דבר זה גרם לקולות הקוראים להחלפת הנהגת צהר, קולות אלו קיבלו הד חזק בעיתון בשבע. בעקבות המקרה הגיעו להבנות בתוך צהר שהארגון איננו מפרסם הודעות כארגון בעניינים שאינם בתחום מתן שירותי הדת. כך תמצאו שבמהלך החגיגה התקשורתית בעניין תג-מחיר והדרת נשים, כמעט ולא נשמע קולו של ארגון צהר, אלא רק של רבנים פרטיים מתוך צהר, כדוגמת הרב סתו וכד'. הדממת קולו של צהר, גרם לכך שרבנים מתוך הארגון חפשו גג מתחתיו יוכלו להתאגד ולהשמיע את קולם.
[כל זה כתבתי כמבט פרטי שלי, ולא מתוך שמיעת דברי מקימי הארגון.]
- ההבדל הגדול בין צהר לבין בית-הלל הוא שצהר רכש את מעמדו הציבורי בחסד רב לאחר שנים של עמל והתנדבות של מאות רבנים בקרב הציבור הלא-דתי בארץ. בית הלל, לעומתו, הוא ארגון שמבקש לרכוש מעמד ציבורי באמצעות הקול שהוא משמיע. אינני יודע לומר בודאות אם קולם של ראשי צהר נשמעים בציבור בגלל שדבריהם נשמעים או בגלל שהם עומדים בראש צהר. לכן גם אינני יכול לחזות האם בית-הלל יצליח להשמיע את קולו אך ורק ע"י דיבוריו. כך או כך, בעיני, צריך שיהיה לבית-הלל פן מעשי ולא רק דיבורי. ללא פן מעשי שידבר לציבורים רחבים הן בציבור הכללי והן בתוך הציבור הדתי, המשמעות המספרית של כמות הרבנים בארגון יורדת פלאים. גם ככה הרב חיים נבון והרב אמנון בזק ואחרים מפרסמים את דעותיהם בתקשורת. זה שהם יוכלו לומר שיש עוד מאתיים רבנים די אנונימיים מאחוריהם, לדעתי, לא ישנה הרבה.
- זאת ועוד, בהסתכלות על הציבור הדתי פנימה, הדבר האחרון שאנחנו צריכים כעת זה נסיון לצבוע קבוצות ולדחוף אנשים להביע עמדה היכן הם עומדים. במילים אחרות, אם רוב פעלו של בית הלל יהיה בהשמעת קולו, לא קשה לנחש כנגד איזה צד בציבור הדתי זה יהיה. השמעת הקול היא חשובה, אך גם מניעת קרע בציבור זה חשוב, וזה צריך להיות נגד עיניהם של ראשי הארגון ודובריו תמיד. אם הפעילות תתמקד גם בפן מעשי ולא רק בפן דיבורי, לדעתי הדיבור עשוי להיות פחות ארסי ואולי אף קצת יותר חברי. בנימה מעט אישית אני יכול לספר שכחבר בפורום הרבנים המתוקשב זה כעשרה חדשים, מדהים לראות כיצד דו השיח בין רבנים מבתי מדרש שונים איננו יוצר הסכמה אך כן גורם לקהיית הארס והתיעוב (כן, אני חושב שסביב נושאים מסוימים היה תיעוב) בין הרבנים. ההתפלגות ויצירת מסגרת ל"רבנים שחושבים נכון" יש בו בכדי להגדיל את הקיטוב בציבור הדתי, ואחזור שוב, שמניעת קרע בציבור הדתי צריך להיות נגד עיניהם של ראשי הארגון ודובריו תמיד.
- לזה יש להוסיף שהשמעת דעה שהיא מורכבת זה דבר קשה בעולם התקשורתי שלנו. הרבה יותר קל להשמיע דעה שטחית ורדודה. אחד מהאתגרים העומדים בפני בית-הלל הוא לא רק להשמיע קול עם דעות אחרות מאלו הנשמעות כיום מפי רבנים, אלא להצליח להשמיע קול שהוא מורכב.
- אחרון חביב. אני מפחד מתסמונת קדימה. מפלגת קדימה הצליחה למשוך לתוכה את הפוליטיקאים הכי רקובים וחסרי האידאולוגיה מכל סיעות כנסת ישראל. לאחר מכן, כבר לא משנה מה עשו חברי הסיעה הזאת, בעיני, הם היו לא רצויים בקרב השיח הציבורי בישראל. [דבר דומה קרה עם מקבלי תקציבים מהקרן לישראל חדשה, שמכיון שהקרן תומכת בארגונים של שונאי ישראל, כל הארגונים שנתמכים על ידיהם צריכים להוכיח שהם לא אנטישמים].
די ברור לי שכל מי שיהיה קשור לארגון הזה לא יוכל להתמנות כדיין או אפילו כרב שכונה מטעם המדינה, כל עוד יחסי הכוחות הפוליטיים נשארים כפי שהם היום. עם הידיעה העצובה הזאת אצליח לחיות בשלום. אני מפחד יותר מהפיכת השיח הפנים-דתי לרמה שטחית אפילו יותר מזו הקיימת היום. האם אנחנו עומדים בפתח תקופה שבה יהיה מספיק לומר "עזוב אותו, הוא מבית-הלל", בכדי להמנע מהצורך להפריך דעה חולקת? אני מקוה שלא נגיע לשם.
