תחנון בבר-מצוה

לא מזמן נדון במסגרת פורום הרבנים המתוקשב נושא אמירת תחנון כשיש חתן בר-מצוה. אני גם עוסק לאחרונה קצת במסגרת הקהילה בנושא בר ובת מצוה. די באקראי נזדמן לידי תשובה של הג"ר חיים דוד הלוי זצ"ל, בנושא "נפילת אפים כשיש בר מצוה בבית כנסת", מתוך: עשה לך רב ו סימן יב.
התשובה היא קצת יוצאת דופן.
בתחילת התשובה כותב הרב הלוי ובעצם מסביר מדוע הוא השמיט מספרו "מקור חיים השלם" את נושא אמירת (או ליתר דיוק אי אמירת) תחנון ביום שיש בר מצוה:

על כל פנים ברור שזה מנהג חדש שאין לו יסוד שכן לא נמצא בדברי גדולי הפוסקים. 

לאחר מכן מביא הרב הלוי ציטוט מספר "שיח יצחק" להגר"י אלפייה, שכותב בין היתר כך:

והואיל ודין זה עוד לא נכתב בשום ספר ולא עלה על שולחן מלכים בספרים הקדושים אמרתי אנכי הדל באלפי לתת טעם לשבח בס"ד בין להנוהגין לומר וידוי בין להנוהגים שלא לאומרו, ממה שחנני ה' בעזרתו ולעבודתו יתברך שמו אמן.
ומכאן מאריך בעל ה"שיח יצחק" ללמד זכות לשני הצדדים!

את התשובה מסיים הרב הלוי כך:

ואחרי כל ההסברים והעדויות הנוגדות הנ"ל ראיתי ונתון אל לבי להתעלם כלל מפרט זה, מתוך הנחה שכל מה שהצבור יעשו יש להם יסוד. אם לא יפלו על פניהם הרי נפילת אפים רשות, ואם יפלו על פניהם יש להם על מה שיסמוכו. ואף להמליץ לא רציתי וכל צבור יעשה כמנהגו וכאשר יחפוץ. 

[עוד שתי הערות קשורות: אינני יודע מדוע ספרי הרב חיים דוד הלוי לא מתוספים לפרוייקט השו"ת וגם לא להיברובוקס. אני ממליץ מאד למוקירי זכרו לפעול להנגשת ספריו לציבור. עוד באותו עניין, בכלל יש מחסור אדיר בהיברובוקס של ספרי רבותנו הספרדים. גם כאן אני מפציר בכל מי שיש לו גישה לספריות ישנות שיעביר ספרים ישנים לסריקה ולהעלאה למאגר לבל יישכח תורת הקדמונים.]