יום שישי, 3 בפברואר 2017

בדיקת תותים

לאחרונה הארגונים העוסקים בהלכות תולעים, כדוגמת כושרות, פרסמו שיש נגיעות גדולה מבעבר בתות-שדה.



שיטת הבדיקה של כושרות היא לשטוף, להשרות, ולהבריש את התותים ואז לסנן את המים ולבדוק מה ירד מהתותים. לדבריהם, במים נמצאו כמויות גדולות של חרקים גם אחרי שטיפה שניה.
יש להדגיש, שהחולשה של שיטת הבדיקה הזאת היא שהבדיקה אינה מוכיחה שהתותים נקיים, אלא רק בודקת אם היה עליהם לכלוך/חרקים שיורדים בעזרת שטיפה/השריה/שפשוף. לכן, ייתכן שיש חרקים שלא יורדים בשיטות הללו והינם עדיין על גבי התותים.

לאור תוצאות הבדיקות שלהם, ערכתי בדיקת תותים משלי.

קניתי חבילת תותים בסופר:


חתכתי את ראשי ארבעה תותים:

השריתי את התותים במים:



שפשפתי את התותים במברשת:


אח"כ סיננתי את המים בנפה של קמח (תודה לאשתי שלא התרגשה מהבלאגן שעשיתי במטבח בערב שבת):


והנה התוצאות לפניכם:




זה תמונה דרך זכוכית מגדלת (לא מוצלחת במיוחד):

התבוננתי ארוכות בכל השאריות שנשארו במסננת. לא מצאתי שום דבר שנראה כמו חרק. בצר לי, הוצאתי את זכוכית המגדלת שברשותי והסתכלתי גם באמצעותו. גורנישט.

כפי שכתבתי, בדיקה זו אינה מוכיחה שהתותים אינם נגועים, אלא רק שמה שירד מהתותים אינם חרקים (לפחות לפי טביעת העין שלי). לכן, הסתכלתי בתותים שוב בעיניים ובדקתי שאין עליהם חרקים. משלא ראיתי שום חרק, אכלתי את התותים לתיאבון.

אינני יודע כיצד להסביר את הפער העצום בין מה שעיני ראו ורואות לבין מה שכושרות וארגונים אחרים מפרסמים. לאור תוצאות הבדיקה שלי, התבוננתי בעוד מספר תותים מהחבילה שנראו במבט ראשון מעט פחות איכותיים. על אחד מהם מצאתי משהו שייתכן והיה חרק, לא יכלתי לקבוע בודאות גם כשהשתמשתי בזכוכית מגדלת. אך גם אם אותו עצם כהה שמצאתי היה חרק, אינני חושב שהוא אסור הלכתית, ואינני יודע לומר אם הוא היה יורד בשטיפה פשוטה במים.

מסקנתי היא שאין סיבה לא להמשיך לצרוך תותים: לחתוך את הראשים, לשטוף ולהתבונן בעין שהתות נקי, ואז לברך ולאכול.

עדכון:
נספח: תוצאות הבדיקות של כושרות:

48 תגובות:

Unknown אמר/ה...

למה לחתוך את הראש של התות?

RavTzair אמר/ה...

כי קשה לנקות/לבדוק מתחת לעלים.

ח אמר/ה...

להוריד את העלים, לשטוף ולהסתכל. זה לא מספיק?

אנונימי אמר/ה...

טביעת עין(ולא תביעות)

דוד אמר/ה...

לא נעים לי להגיד לך אבל זה ניתוח קצת רדוד.
כמי שמכיר בדיקות ממכון התורה והארץ
א. גם לשיטתך לפסוק הלכה ע"פ 4 תותים זה מגוחך
ב. בודקים במסננת של 120 מש ולא 50-70 בנפת קמח.
ג. עיין בדברי החתם סופר שכותב שצריך להיות בקיא איך נראה חרק. מה שנראה שאינך בקיא בנושא כלל.
ד. אני בטוח שאם משהו היה אומר לך על הרכב שמועה על הרכב שאתה רוצה לקנות שיש בעיה במנוע. מן הסתם היית פונה אליו לשמוע ובודק את הטענה. כשמדובר באיסורי תורה כנראה שקשה לך לפנות לגופים העוסקים בתחום.
ה. לדעתך כל המכונים שקרנים?

RavTzair אמר/ה...

תודה

RavTzair אמר/ה...

מבחינתי מספיק

RavTzair אמר/ה...

אין כאן שום ניתוח. בודאי שהוא רדוד, זה רשימה על שטיפת תותים!
אחרי כל מה שכתבת, האם לדעתך אסור היה לי לאכול את 4 התותים הללו? בבקשה נמק.

יצחק דביר אמר/ה...

היכן מצאת דברי חתם סופר כאלו? אשמח להפניה

sy אמר/ה...

חרק הנראה בעין רגילה על משטח לבן אך לא מזוהה בעין רגילה (אלא ע"י מומחה או זכוכית מגדלת), יש לך מקור שלא להתייחס אליו כחרק?
גם אני מכיר את בדיקות מכון התורה והארץ היחס שם לחרק כזה הוא כחרק לכל דבר.

אתה בדקת 4 תותים ולא מצאת אך בחבילה (מקס' כ20 תותים) כבר מצאת משהו שיש לך ספק אם הוא חרק, על בסיס מה אתה טוען שיש הבדל כ"כ משמעותי?

gadh אמר/ה...

קנית ביו תות, זה מסביר את התוצאות

דוד אמר/ה...

האם כבוד הרב הצעיר ראה פעם איך נראה טריפסים או אקריות שקופות או אדומות? או עש הטבק?

טוביה שלמה בר אילן אמר/ה...

השאלה המסקרנת היא, כמה תותים צריכים לבדוק כך שנהיה בטוחים שאין בתותים תולעים (בהנחה שהשכיחות שווה בכל התותים
(מאחורי שאלה זו מסתתרת שאלה הלכתית סבוכה - מה הכוונה 'בטוחים'? איזה אחוז ודאות נדרש? החברותא שלי ואני עבדנו קצת על השאלות האלו ואנחנו מקוים לכתוב מאמר בנושא... )

נתנאל אמר/ה...

בדיקת תותים ובכלל ירקות צריכה להעשות באופן שיתאים לעקרת בית ממוצעת, לא סביר לדרוש דוקטורט בנושא. נפות או 'מדגם תותים' אלו דרישות הזויות וחסרות כל מסורת.

ככלל חרקים אינם חיים בסימבוזיה עם ירקות, והיכן שיש חרק יש בדרך כלל ריקבון, ומה שלא בולט בהסתכלות בלתי-אמצעית קצרה כנראה שאינו חרק שאסרה התורה (שהקטן ביותר אליו יש התייחסות היא הנמלה).

sy אמר/ה...

דוד, זחל עש טבק הוא הבעיה, הבוגר לא בעייתי מבחינת הצמדות לירק או נראות (כמו זבוב מאוד קטן ולבן),
ארבעת החרקים שדוד ציין נראים בעין רגילה גם לא של מומחה (לאחר שהמומחה יצביע עליהם ויהיו על משטח נקי), לזיהוים נדרש מומחה.

sy אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
sy אמר/ה...

נתנאל, כדאי שתלמד את הנושא של מה קורה במציאות קצת יותר,
לגבי שיטתך ההלכתית, אין לי מושג, אשמח אם תביא מקורות.

לגבי האמירה לגבי חרקים, זה פשוט לא נכון.
טריפסים חיים יפה מאוד בירק ללא טיפת ריקבון הם ניזונים מהירק, לא מרקב, אותו דבר כנימות, אקריות אדומות ועוד ועוד,
מה שאמרת רלוונטי בעיקר לרימות מסוגים שונים, אך גם שם ניתן למצוא בירק שלעין נראה יפה וללא ריקבון.

טוביה שלמה בר אילן אמר/ה...

נתנאל,
בוודאי שבדיקת תותים ביתית לא אמורה לדרוש 'דוקטורט'. יש שאלה בסיסית - האם מצויות תולעים בתותים. אם כן - אזי כל בעלת בית צריכה להבריש את התותים במברשת וכדו'. אם לא - אז אין צורך לבדוק כלל. המחקר המדעי-הלכתי נועד לענות על השאלה, כיצד אנו מודדים את השכיחות של תולעים בתותים. כנראה ש4 תותים או 40 תותים אקראיים לא אמורים להכריע את השאלה. השאלה כמה כן

RavTzair אמר/ה...

דוד,
אשמח לתשובה לשאלתי ולשאלת הרב יצחק דביר.
לשאלתך השיב sy למטה.

RavTzair אמר/ה...

לפי הנתונים שכושרות פרסמו אין הבדל משמעותי בין החברות.

RavTzair אמר/ה...

מסכים לחלוטין.

דוד אמר/ה...

אם כבודו יודע איך נראה החרקים שציינתי לעיל, וכבודו היה בודק ברשת של 120 מש, יש מצב שה - 4 האלו היו נקיים,
מה שבטוח שההוראה שלך לציבור ע"ב בדיקת 4 תותים היא הזוייה, אפילו אם בדקת ברשת 120 מש ואפילו אם כבודו מכיר את החרקים.
לרב יצחק - החתם סופר שו"ת אורח חיים סימן קלב
האם הרב יצחק מסכים אם הפרסום ההזוי לעיל?

טוביה שלמה בר אילן אמר/ה...

ר' דוד

האם כונתך לדברים האלו של החתם סופר שם?
שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן קלב
ואודות מצות מרור בפסח, אמת נכון הדבר מ"ש החכם צבי [סי' קי"ט] והכי נהגו כל רבותי זצ"ל ואנו נוהגים אחריהם, אך רגיל אני לדרוש בשבת הגדול מי שאין לו אנשים מיוחדים מסוימים בעלי יראה הבודקים ומנקים אותם מרחש תולעים קטנים הנמצאים מאוד מאוד בימי פסח ואינם ניכרים לחלושי ראות

RavTzair אמר/ה...

זו לא שאלה מסובכת:
האם לדעתך היה מותר או אסור לי לאכול את ארבעת התותים? מדוע כן או מדוע לא?
אוסיף עוד שאלה, האם לדעתך, על בסיס בדיקת ארבעת התותים, היה מותר לאכול את יתר החבילה בשאיפה רגילה והסתכלות בעין? גם כאן אשמח לנימוק.

טוביה שלמה בר אילן אמר/ה...

ועוד שתי שאלות ברשותך

האם יש אפשרות שבדיקה יסודית (ללא מכשירים) של התות לא תניב שום תוצאות ואילו שטיפה וסינון בנפה כנ"ל תגלינה חרקים?

במידה והתשובה לשאלה הראשונה חיובית - האם מבואר בפוסקים שצריך לחפש אחרי תולעים בצורה זו?

יישר כח

RavTzair אמר/ה...

הנחתי היא שהרב יצחק דביר איננו מסכים עם הפרסום הזה.

אנונימי אמר/ה...

לכל המומחי חרקים למיניהם,
ראשית וודאי שעל פי ההלכה התותים היו מותרים לו באכילה לכתחילה!!!!
מי שסובר אחרת לא למד הלכה ואם למד לא שנה ואם שנה פשוט לא הבין,,,
לעניין החרקים המצויים בתות שדה אם בכלל, וכך בשאר הדברים, ברגע שהאדם עשה השתדלות של שטיפה ניקיון ובדק המוצר מותר לכתחילה!!! ואין אדם חייב לחפש אחר מומחה בסוף העולם, או אחר אמצעים מיוחדים אלא יכול בהחלט לסמוך על חושיו, וגם אם חלילה היה משהו שלא ראה לא עבר שום איסור חלילה!תורה לא נתנה למלאכי השרת, ועל חרק כזה אין שום איסור אם היה בפרט אחרי בדיקה ראויה.

עיינו בתשובות הגרא וייס במנחת אשר חלק א

יצחק דביר אמר/ה...

אנונימי, שמחתי לשמוע שיש לך בעלותצ העל התורה והתבונה הטהורה. האם אפשר להיות תלמיד שלך?
למה אתה קורא אמצעים מיוחדים - למברשת, רשת או לתות?

יצחק דביר אמר/ה...

הרב צעיר
בשו"ת הרשב"א יצא נגד אלו הבודקים מעט מדבר שהוחזק כנגוע ועל ידי כך קובעים את דינו.
אנו מצריכים בדיקה בכל דבר שהוא מיעוט המצוי, ועל כן אף אם נניח שכבודו מזהה חרקים היטב - לא ניתן לקבוע כלום על פי כמות כזו קטנה.
בשביל לקבוע הלכה צריך לעשות עבודה מקיפה של חברות רבות ממקומות שונים ואופני איחסון שונים.
באם תעשה כך ותקבל תוצאות אחרות מכושרות יהיה מקום לדון בתוצאותיך

טוביה שלמה בר אילן אמר/ה...

הרב דביר

מי אמר שתותים 'הוחזקו בנגיעות' או שיש בהם 'מיעוט המצוי'? על פי איזה בדיקות זה נקבע? נדמה לי שעד לפני כמה שנים היה ברור שתותים הוחזקו כנקיים. האם קרה משהו שמכאן ועד עולם תותים יוגדרו כ'מיעוט המצוי'?

יצחק דביר אמר/ה...

התותים הוחזקו בנגיעות בכל מעבדות החרקים שבדקו אותם בשנים האחרונות והן רבות.
הם לא יוגדרו כך עד עולם אלא עד אלא עד שתעשה בדיקה מקיפה שתוכיח שהנגיעות פחתה.
כמות מיעוט המצוי לרוב הדעות היא 10%, במילים אחרות - 90% אינם נגועים ואעפ"כ חובה לבדוק. לכן בדיקה של ארבעה תותים אינה אומרת כלום, משום שייתכן מאוד שהם מ90% הנקיים.

טוביה שלמה בר אילן אמר/ה...

הרב דביר -תודה

מה ביחס לשאלתי הקודמת: האם יש אפשרות שבדיקה יסודית (ללא מכשירים) של התות לא תניב שום תוצאות ואילו שטיפה וסינון בנפה כנ"ל תגלינה חרקים? בסרטון של כשרות מראים המצאות נגיעות על ידי לחיצה במקל חד על התות. אני מבין מכך שללא הלחיצה אין הכרח למצוא את החרקים בעין ללא מכשירים?

במידה והתשובה לשאלה הראשונה חיובית - האם מבואר בפוסקים שצריך לחפש אחרי תולעים בצורה זו?

sy אמר/ה...

רב צעיר, על איזו שאלה של דוד התכוונת שעניתי?

RavTzair אמר/ה...

אינני מבין מדוע קבעת שזה מיעוט המצוי. בנתונים אותם פרסמת לא נמצאה אפילו חבילה אחת נקייה! ובכל החבילות ללא יוצא מן הכלל נמצאו עשרות חרקים! זה לא מיעוט המצוי.
אגב, את טענתך על הסטטיסטיקה אפשר לטעון גם אם 95٪ נגועים. תמיד אפשר לומר שגם אם בדקתי עשרות חבילות וכולן נמצאו נקיות הרי הן כנראה מה5٪ הנקיים.
ואגב, מעולם לא כתבתי שלא צריך לבדוק.

RavTzair אמר/ה...

מ20:23

sy אמר/ה...

אז לא הבנתי איך מה שאמרתי עונה,
בלי להכיר את החרק לא סביר שהיית מזהה את רובם אפילו אם היה לך ברשת, כן אם מישהו היה מצביע היית רואה את הנקודה שהיא החרק.
וארבעתם יכולים בחלק מהגדלים שהם מגיעים לעבור נפת קמח סטנדרטית.

יצחק דביר אמר/ה...

הרב צעיר
ראשית לא פירסמתי דבר, הייתי שליח
שנית - לא כתבתי שזה רק מיעוט המצוי, אלא אפילו אם הנגיעות היתה קטנה בהרבה ורק במיעוט המצוי היה צריך לאסור, ולכן בדיקה מועטה אינה מערערת מאומה על חובת הבדיקה. אם כבודו אינו מערער על חובת הבדיקה אלא על אמינות הבדיקות של כושרות - גם כאן כמדומני שצריך לעשות בדיקות מקיפות יותר בשביל לומר שאנשים הוזים. אגב, ממצאי הבדיקות של כושרות מתייחסים לחבילות של תותים, לא מצאתי שם ראיה לכך שלא נמצאו ארבעה תותים נקיים.
הטענה על הסטטיסטיקה אינה שלי, אלא של הרשב"א (א, רעד) "אע"פ שבדק קצתן אין בדיקת הקצת מטהרת חברותיה, כי באמת אין הרחש מצוי ברוב ומכל מקום הוי מיעוט המצוי, וכל שמצוי אין סומכין על בדיקת הקצת וןלא אפילו על בדיקת הרוב...".
ודבריך האחרונים - בסיום דבריך כתבת: "מסקנתי היא שאין סיבה לא להמשיך לצרוך תותים: לחתוך את הראשים, לשטוף ולהתבונן בעין שהתות נקי, ואז לברך ולאכול". כלומר מבדיקתך הסקת שאין על התותים סוגי חרקים שאינם יורדים בשטיפה, או שאינם ניכרים על גבי התות. ולכן כתבתי שמבדיקה מועטה כל כך אי אפשר לקבוע ולהשליך על דין התותים.

יצחק דביר אמר/ה...

לשאלת הרב טוביה - בהחלט ישנם חרקים שקשה לזהות על התות עצמו ונזהה אותם על ידי סינון, אך בפוסקים בהחלט מובא שצריך לעשות תחבולות כדי לזהות את החרקים, למשל הרשב"א בדק את החרקים וזיהה אותם על ציפורנו, ישנם שכתבו לזהות את החרקים שבמים על ידי הנחת הצנצנת כנגד האור, כך גם מביא פאת השולחן לגבי בדיקת עלי חסה כנגד האור, ובהמשך לגבי הכמון מביא שהחרקים נופלים ממנו על ידי שפשוף.

דוד אמר/ה...

התשובה מאוד פשוטה - אם אתה יודע איך נראה טריפסים אקריות ושות. והיית בודק ברשת 120 ולא מצאת כלום וודאי שאפשר לאכול.. השאלה היא האם אתה יודע איך נראים החרקים? אשמח לתשובתך

טוביה שלמה בר אילן אמר/ה...

הרב דביר, אין הנדון דומה לראיה. בדיקה מול האור או על ידי שפשוף היא מידת כל אדם ואילו נפה של 120 מש הרי היא אמצעי של מעבדה. ומה עשו לפני שהמציאו נפה כזו? נוסף לכך, אם באת למידה זו הרי שמא צריך לסנן בנפה עוד יותר צפופה ולגלות חרקים עוד יותר קטנים וכן הלאה. אגב, זה קשור גם לשאלתו של ר' דוד. החתם סופר דבר על 'חלשי ראות', וברור שצריך ראיה של אדם מן הישוב. אבל מנין שצריך בקיאות בחרקים? ומה יעשו אנשי מקום שאינם בקיאים?

באותו דרך, לפי דברי כבודו, יש לפקפק בניפוי קמח בבית - אם נפה של 120 מש היא המדד הרי שעל כל אדם לנפות קמח בנפה זו.

בעיני דומים הדברים למה שכתב בעל ה'משנה הלכות' שאין לחייב לבדוק ספר תורה על ידי מחשב משום שאין זו מידת כל אדם, וכדרך שכתב שם נאמר כאן - והלא שמא תמצאנה המעבדות דרך מעמיקה יותר וימצאו תולעים בדברים נוספים ואין לדבר סוף.

כמובן שהכל נכתב בדרך לימוד ואין להסיק מסקנה הלכה למעשה מדברינו


וסרצוג משה אמר/ה...

שאלה אשה שבאה עם סיר לקבל "מים שלנו" אין לה מברשות ונפות ואינה יודעת הלכה נא להנחות אותה איך לאכול תותים ושאר ירקות--זה המבחן לדעתי.

נתנאל אמר/ה...

מעולם לא מצינו שאדם קצר-רואי אסור באכילת ירקות שונים עד שיבדקו על ידי אחרים, או שאסור לאכול פירות וירקות בתנאי חשכה, כאשר קשה להבחין בפרטים דקים (אם כי באופן פרטני וכחומרה, בספר על הרב שלמה מן ההר מסופר שבתקופת השבי הירדני, החמיר על עצמו שלא לאכול בחשכה מפאת ריבוי חרקים שהיו בסביבה).

מעבדות לבדיקת חרקים תכליתם למצוא חרקים, ברור שימצאו כמעט בכל מקום שיחפשו, בהתאם לאמצעים העומדים לרשותם. היות ומעבדות כאלו לא היו קיימות בעבר, פשוט שאין להם משמעות הלכתית עקב חוסר מסורת. לגבי שכיחות חרקים בירקות יש לשאול את העוסקים בהכנת מזון, האם הם נתקלים בחרקים בירקות במהלך עבודתם, או לא.

אברם העברי אמר/ה...

כאנתרופולוג חובב, הדיון הסוער כאן סביב ספק-חרקים בתותים מזכיר מייד את הרעיון המפורסם שהעלתה בזמנו מארי דאגלס לגבי הקשר בין הגדרת המושג "לכלוך" לבין הגדרת המושג "טמא" או "אסור באכילה".*
בקצרצרה, האדם מחפש סדר בעולם, ולכן טורח לקטלג כל ישות טבעית בה הוא נתקל לקטגוריות (למשל: חרק, עוף, חיה, בהמה וכו'). וכמו ש"לכלוך" הוא למעשה כל דבר שאינו במקומו המתאים (שערה במרק לעומת שערה במסרק, למשל), כך גם בהמה "טמאה" היא כזו שאינה משתבצת בקטגוריות המתאימות.
החרקים ("שרץ המים\העוף") בעייתיים יותר משאר החיות, כיוון שהם נוצרים בדרך פלאית ("מן העיפוש" בלשון חז"ל), הם גם זוחלים, גם מעופפים וגם שוחים - ולכן "אכל פוטיתא לוקה ארבע" וכו'.
הקיצוניות בחיפוש כנימות זעירות אינה אלא ביטוי לרצון האנושי להשיג סדר מושלם, מעין הרמוניה מוחלטת של הטבע - ומכאן שיש ללמד זכות על ארגון כושרות ומבדקיו הבלתי-אפשריים :)
בברכת "החיים שלנו תותים".

* ראו תמצות כאן:
http://textologia.net/?p=14576

טוביה שלמה בר אילן אמר/ה...

נתנאל
במקום שיש 'מיעוט המצוי' (כלומר, נגיעות של 10% לצורך הענין) הרי שאסור לאכול בלי בדיקה וזוהי תשובת הרשב"א שהוזכרה לעיל. סתם פירות וירקות אינן נגועים ולכן אין מה לחשוש.

אברם העברי
העובדה שמדובר ב'נטיה אנושית' לא סותרת את האפשרות שמדובר גם בצו אלוקי. אם על פי ההלכה יתברר שחובה על האדם לעשות מאמץ כזה, אז יתברר שלנו שהנטיה האנושית משקפת את הצו האלוקי (כדרך שאר מצוות 'שכליות').

לטובת הציבור אביא את תשובת הרשב"א במלואה:

שו"ת הרשב"א חלק א סימן רעד
שאלת עוד במה שכתבתי בשער הכשר האוכלין: עדשים ופולים וזתים הרחש מצוי בהן הרבה במחובר ולפיכך צריכין בדיקה. ונסתפק לך אם בדק קצת ולא מצא אם נחזיק אותן במין שאין הרחש מצוי בהן במחובר ושוב אין צריך לבדוק או צריך לבדוק כל אחת ואחת?
תשובה המינין הללו בלי ספק הרחש מצוי בהן ולפיכך אעפ"י שבדק קצתן אין בדיקת הקצת מטהרת חברותיה. כי באמת אין הרחש מצוי ברוב ומכל מקום הוי מיעוט המצוי. וכל שמצוי אין סומכין על בדיקת הקצת ולא על בדיקת הרוב. והמשל בזה בדיקת הריאה שהוא מיעוט המצוי ואין סומכין בדיקת המקצת על בדיקת המקצת ואפילו על הרוב.

נתנאל אמר/ה...

@טוביה, בשו"ת הרשב"א אין הגדרה מספרית של 'מיעוט המצוי', החיבור בין המושג המספרי 10% ל'מיעוט המצוי' הינו חסר ביסוס. 'מיעוט מצוי' הוא מיעוט מצוי, אין פה הגדרה מספרית-אובייקטיבית אלא מילולית-סובייקטיבית.

בכל מקרה, אם מכוני מחקר מצליחים למצוא חרקים אבל אנשי הבית שמכינים מאכלים לא - אזי אין פה שום מיעוט מצוי. הכשרות נמסרה לכל, ולא למומחים בעלי אמצעים מיוחדים, ועל כן הולכים לפי האדם הרגיל ולא לפי מכוני מחקר כאלו ואחרים.

אבי אמר/ה...

צריך להבחין בין שתי שאלות:
א. האם חרק שאדם סביר לא ימצא בבדיקה סבירה, רלוונטי לענייננו;
ב. האם מצויים על תותים חרקים שרמת מיעוט המצוי (לפחות).

לפני שאפשר יהיה לענות על שאלה ב' (ולאתגר, אולי, את התוצאות של "כושרות") - צריך כמובן להגיע למסקנה בשאלה א'. זו השאלה החשובה.

טל אמר/ה...

יש המון סרטונים ביוטיוב.
הבדיקה פשוטה על גבי התות אחרי שטיפה ושהייה
שהחרקים מתאוששים מהשטיפה רואים אותם יוצאים מהשקעים שבתות

RavTzair אמר/ה...

האם נסית את זה בעצמך?