הפסוקים המתארים את ברכת יעקב לאפרים ומנשה נושאים בחובם קושי גדול:
יב וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם, מֵעִם בִּרְכָּיו; וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו, אָרְצָה.
יב וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם, מֵעִם בִּרְכָּיו; וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו, אָרְצָה.
יג וַיִּקַּח יוֹסֵף, אֶת-שְׁנֵיהֶם--אֶת-אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל, וְאֶת-מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל; וַיַּגֵּשׁ, אֵלָיו.
יד וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת-יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם, וְהוּא הַצָּעִיר, וְאֶת-שְׂמֹאלוֹ, עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁה: שִׂכֵּל, אֶת-יָדָיו, כִּי מְנַשֶּׁה, הַבְּכוֹר.
טו וַיְבָרֶךְ אֶת-יוֹסֵף, וַיֹּאמַר: הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו, אַבְרָהָם וְיִצְחָק--הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי, מֵעוֹדִי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה.
טז הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
יז וַיַּרְא יוֹסֵף, כִּי-יָשִׁית אָבִיו יַד-יְמִינוֹ עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם--וַיֵּרַע בְּעֵינָיו; וַיִּתְמֹךְ יַד-אָבִיו, לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ-אֶפְרַיִם--עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁה.
יח וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו, לֹא-כֵן אָבִי: כִּי-זֶה הַבְּכֹר, שִׂים יְמִינְךָ עַל-רֹאשׁוֹ.
יט וַיְמָאֵן אָבִיו, וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי--גַּם-הוּא יִהְיֶה-לְּעָם, וְגַם-הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ, יִהְיֶה מְלֹא-הַגּוֹיִם.
מתי בדיוק מתרחש פסוק יז? מדוע הוא מחכה עד לאחרי הברכה עד שהוא מגיב? מדוע תופס יוסף רק את יד ימינו של אביו? גם מה שאומר יוסף לאביו אינו מדויק. במקום "זה הבכור שים ימינך על ראשו", היה צריך להיות "שים ימינך על ראש הבכור ואת שמאלך על ראש הצעיר".
הציור של הצייר רמברנדט (שהרב קוק זצ"ל אמר עליו דברים מופלאים - ראו כאן וכאן) את ברכת יעקב למנשה ואפרים, ייתן את התשובה לשאלות:
בציור רק יד ימינו של יעקב מושטת ויוסף אוחז ביד ימינו של אביו. יד שמאל של יעקב אינה נראית בגלוי. הדרך היחידה להסביר את הציור הזה הוא במידה ופסוקים י"ז-י"ט ארעו בין פסוק י"ג לפסוק י"ד. כלומר, המספר המקראי לא ראה להפסיק באמצע סיפור מתן הברכות בדין ודברים שבין יוסף ליעקב, לכן הוא המשיך בסיפור הברכות תוך שהוא מעיר בפסוק יד כיצד ניתנו הברכות. לאחר סיום הברכה, המספר חוזר להודיע לנו שבעת שיעקב שכל את ידיו, בעודו מושיט תחילה את יד ימין להניח על ראש אפרים תפס אותו יוסף ורצה להעביר את ידו לראש מנשה. או אז יעקב ענה לו: "ידעתי בני ידעתי".
שמעתי לפני כשנה מעמית לעבודה
מתי בדיוק מתרחש פסוק יז? מדוע הוא מחכה עד לאחרי הברכה עד שהוא מגיב? מדוע תופס יוסף רק את יד ימינו של אביו? גם מה שאומר יוסף לאביו אינו מדויק. במקום "זה הבכור שים ימינך על ראשו", היה צריך להיות "שים ימינך על ראש הבכור ואת שמאלך על ראש הצעיר".
הציור של הצייר רמברנדט (שהרב קוק זצ"ל אמר עליו דברים מופלאים - ראו כאן וכאן) את ברכת יעקב למנשה ואפרים, ייתן את התשובה לשאלות:
בציור רק יד ימינו של יעקב מושטת ויוסף אוחז ביד ימינו של אביו. יד שמאל של יעקב אינה נראית בגלוי. הדרך היחידה להסביר את הציור הזה הוא במידה ופסוקים י"ז-י"ט ארעו בין פסוק י"ג לפסוק י"ד. כלומר, המספר המקראי לא ראה להפסיק באמצע סיפור מתן הברכות בדין ודברים שבין יוסף ליעקב, לכן הוא המשיך בסיפור הברכות תוך שהוא מעיר בפסוק יד כיצד ניתנו הברכות. לאחר סיום הברכה, המספר חוזר להודיע לנו שבעת שיעקב שכל את ידיו, בעודו מושיט תחילה את יד ימין להניח על ראש אפרים תפס אותו יוסף ורצה להעביר את ידו לראש מנשה. או אז יעקב ענה לו: "ידעתי בני ידעתי".
שמעתי לפני כשנה מעמית לעבודה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה