הראשל"צ הרב יצחק נסים על בת-מצוה

היום בפורום הרבנים המתוקשב פרסם אחד הרבנים את המכתב הבא שכתב הראשון-לציון הרב יצחק נסים בדבר חגיגת בת-מצוה (עוד בנושא זה ראו כאן). יש לציין שהמכתב נשלח לקהילה בארה"ב שכנראה היתה קונסרבטיבית, כך שלא ברור עד כמה ניתן להסיק ממנה למציאות כאן בארץ:

הכתוב במכתב הוא כדלהלן [בסוגריים מרובעים- נסיון לנחש מהכתוב שאיננו ברור]:

ב"ה ירושלים י"ט באדר ב' תשי"ט

לכבוד

רבאי מקס לנדמן יצ"ו

טמפל "בית אל"

פלורידא

ר.נ.,

אני מצטער שמחמת טרדותי המרובות לא יכולתי להשיב עד עתה למכתבך מיום ד' באדר א' ש"ז.

הבעיה הכלולה במכתבך אינה פשוטה, ואין למצוא פתרון אחיד בכל מקום.

שאלתני אודות האפשרות לערוך בית הכנסת טכסי בת מצווה לבנות שהגיעו לגיל זה, [כפי שכתבו] הגאונים לגבי בר-מצווה, וציינת [שמוטב לקרב את הבנות] ואימותיהן לבית הכנסת, במקום שתצאנה בשבתות למסעדות, לערוך קניות בחנויות, לשחק קלפים, לעשן ולאכול טריפה.

הנה, אם הפעולות השליליות הנ"ל הן תוצאה ישירה של חוסר התקרבות לבית-הכנסת יש לנקוט בצעדים הדרושים במסגרת ההלכה ע"מ להביאן אל הדרך הישרה.

אני מתיר לך לערוך בבית הכנסת טכס בת-מצווה, שבו יברכו בשעת הקריאה בתורה את בת-המצווה ויציינו את המאורע הזה, ולאחר קריאת התורה לאפשר לה לשאת דרשה מסורתית.

נראה לי שזה מספיק בהחלט כדי שמאורע זה יטביע את חותמו בקרב המתפללים וביחוד בקרב המשפחה, ויש להימנע מלהעלותה לקרוא בתורה ולהפטיר.

אני מקווה שתעשה הכל כדי לשמור על כללים אלה ובמיוחד לקרב את בני הקהילה לתורה ולמסורת.

                                                                                                                                          בכבוד רב,

                                                                                                                                                  

                                                                                                                                        יצחק ניסים

דגשים לבר-מצווה, מאת: חיים ולדומירסקי

דגשים להורי בר המצווה

• הורים יקרים, הדילמה הגדולה ביותר כפי שכבר הבנתם, היא איפה לחגוג את שבת בר המצוה – בקרב הקהילה החמה או במלון. כמובן שהאלטרנטיבה המועדפת כמעט על כל ההורים תהיה לחגוג בקרב הקהילה, וזאת מכמה סיבות –
  

  1.       אין כמו לחגוג עם הקהילה המלווה אתכם לאורך כל הדרך.
  

  2.       בית הכנסת שלכם הוא המקום הטבעי ביותר לעליית הבן לתורה.
  

  3.       זה עולה 30 אלף שקל פחות.
  

אך כידוע עקב האכילס בכל הסיפור הוא איך מארחים את כל המשפחה והחברים לשבת שלמה - בד"כ אין מלון במרחק הליכה מבית הכנסת (וגם אם כן ראה סעיף 3 לעיל). בקיצור, חברי הורי בר מצווה יקרים : כשמקבלים מייל בגרופ הקהילתי המספר שמשפחת ולדמן רוצה לחגוג בשבת הבאה את בר המצווה של בנם בבית הכנסת – מי שלא ממש חבר שלא יתייחס, מי שחבר די טוב שיישאר להשתתף בשמחה ומי שחבר ממש טוב שיתחפף וישאיר את הדירה.
אם בכל אופן החלטתם ללכת על אופציית השבת בבית המלון, לא תוכלו להימלט מלהזמין גם כמה מחברי חתן בר המצווה למלון, בכל זאת יש לו איזה קשר קלוש לאירוע. ללא ספק – להזמין חבורת ילדים בני 13 מלאי אנרגיה לשבת במלון בלי הורים וללא השגחת מבוגר זה בהחלט מעשה אמיץ. לא הרבה יודעים זאת, אבל תכנית המגירה של האצ"ל למלון המלך דוד היתה לעשות שם שבת בר מצווה.

• ישנה גם אופציה שלישית – במקום מלון או שבת, אפשר לעשות משהו כיפי עם כל המשפחה והאורחים. נניח – נפגשים במצדה לפנות ערב (אפשר גם להביא קורדיוניסט), לנים תחת כיפת השמים, בחמש בבוקר עולים בשביל הנחש עם הזריחה ומסיימים במסלול של 30 ק"מ. חשוב רק להצטייד בכל הציוד, בהרבה מים ובמראה גדולה. למה מראה ? זה עוזר לבדוק שאף אחד לא שם לכם בסוף האירוע מטען מתחת לרכב.
  
• נוהג שפשט במחוזותינו קובע כי על המשפחה של בר המצוה לשאת בכל התפקידים הציבוריים בבית הכנסת בשבת בר המצוה – חזן ערבית, חזן שחרית, אנעים זמירות וכו'. המנהג בד"כ מביך שניים - האח שכלל לא רוצה להתחזן והקהל שצריך לסבול זיופים למשך כל התפילה אך לא יכול להביע את מחאתו שכן כך יפגע בשמחת המצווה. מעתה – תפקידים יחולקו לפי כישורים ולא על סמך קירבה משפחתית.
  

דגש חשוב לאורחים

אורחים יקרים, זו אכן מתנה יפה ורבת משמעות לקנות לבר המצווה סט משנה ברורה / מהר'"ל / סט משניות. עשיתם לילד את היום, הוא מפנטז על זה כבר שנים. אני בטוח שגם כשאתם הייתם בני 13 הדבר שהכי היה בא לכם לקבל זה משנה ברורה או קופסא מכסף לאתרוג.

דגשים לחתן בר המצווה

קריאה בתורה

• חתן יקר, אני מניח שההנחיה עליה חזרו באזניך המבוגרים שוב ושוב היא "לקרוא לאט וברור". בינינו– אל תקשיב להם! מתי שמעת את העולה לתורה שאינו בר מצוה מברך – "ב-רו-או-ך א-ת-א-א-ה ה' א-לו-או-ק-אי-נו..." וכו' אז למה דוקא הבר מצוה צריך לקרוא ל-א-ט וברור? מבוגרים לא אוהבים שקוראים בתורה חצי שעה, זה כמו לנסוע אחרי למד. קרא ברור וזהו.
  
• אל תקרא טוב מדי! אם תקרא טוב מדי יסנג'רו אותך לקרוא באופן קבוע בבית הכנסת.
  

נאום בר המצווה

• תקשיב חבר, אולי אתה לא יודע אבל כל המבוגרים שסביבך סובלים מבעיית קשב וריכוז חמורה (הם שייכים לדור שלפני הריטלין), ברגע שעברת את שתי הדקות הראשונות אף מבוגר כבר לא עוקב אחרי הפלפולים שלך... גם אלה שמהנהנים לעברך כאילו הם עוקבים סתם משחקים אותה. על החברים שלך אין מה לדבר, הדבר היחיד שמעניין אותם זה עם איזה שיר להפריע לך. אני לא בא לומר שעליך לקצר, להיפך! זה הזמן להכניס את ר' שמעון שקאפ ואת קצות החושן. כולם יבחינו בהתלהבות בלמדנות שלך אבל לא יתפסו אותך בשום טעות.
  
• זה בסדר. כולם יודעים שאבא שלך כתב לך את הנאום.
  
• חוץ ממני. לי היה משפט באמצע הנאום  "עד כאן אבא שלי כתב לי, מכאן כתבתי לבד". למותר לציין שגם את המשפט הזה אבי כתב וגם את ההמשך.
  

דגשים לזריקת הסוכריות

רבותיי, צחוק צחוק, אבל ההוראות הבאות נכתבו בדם. אז כנסו לח' הוראות בטיחות ותתחילו לרשום -

1.       תקלות מבצעיות רבות מקורן בחוסר ההבנה מצד עזרת הנשים בתזמון האש, יש האוהבות לזרוק את הסוכריות לפני העליה לתורה, יש הנוהגות אחרי, ויש הזורקות לאחר ההפטרה. גבירותיי - יידוי הסוכריות יתבצע רק בהינתן פקודה ע"י גבאי מוסמך (להלן מפקד המטווח) ולא לפני כן !

2.       חלוקת גזרות תתקיים בעזרת הנשים לפני הזריקה. אין טעם לפוצץ את אותם מתפללים שוב ושוב.

3.       הסוכריות ייזרקו ע"פ עיקרון ניהול אש נכון, או כפי שמכנים – "בטפטופים", אין טעם לגמור את כל הסוכריות במכת האש הראשונה.

4.       היידוי יתבצע בסוכריות תקניות בלבד. חל איסור חמור להכין אסופת סוכריות שתפוצץ את נברשת בית הכנסת. אחד מהקוראים שביקש להישאר בעילום שם סיפר כי בבר המצווה שלו אמו לא רצתה שאצל בנה יזרקו סוכריות טופי מעפנות, ע"כ היא הכינה שקיקים דקורטיביים המכילים סוכריות, שקדים, עדשים ועוד שאר רסיסים. אחד מחברי אותו קורא אנונימי שיגר את הפצמ"ר היישר לעינו של הבר מצווה והייתי צריך לקרוא את כל ההפטרה בעין אחת.

5.       הסוכריות ייזרקו באופן קשתי ולא בטיווח ישיר על חתן הבר מצווה. (ראה סעיף 4)

6.       חל איסור חמור להשתמש בסוכריה ליידוי חוזר –קרי, ברגע שנפלה הסוכריה על ריצפת בית הכנסת נאסר על חברי החתן להרים אותה ולפוצץ בה את החתן.

7.       כשנשמעות קריאות "חדל" חובה על כל הנשים לנצור את האש.

8.       אורח אחד פצוע וכל הבר מצווה הזו לא שווה לנו.

9.       בעת זריקת הסוכריות כל תיקי הטלית מולאמים באופן אוטומטי לטובת שמירת רווחי הילדים.

10.    איסור חמור חל על חתן הבר מצוה להתחבא מתחת לבמה בעת זריקת הסוכריות. תעמוד, תחטוף אותה כמו גבר.

 
 

ולסיום משהו בנימה אישית. בשבילי החלק הכי מרגש של כל אירוע בר המצווה מתמצה במשפט אחד שאומר האב לבנו– "ברוך שפטרני מעונשו של זה". כמה יופי. כמה חמלה. "עד עכשיו חטפתי על הראש בגלל השטויות שלך now you're on your own son. תתמודד. ושיהיה במזל טוב!"

 
 

לטורים נוספים ולחומרי ארכיון מסווגים - www.haim.tk

מתפרסם ב"עולם קטן".

תוכנית בת מצווה

מתוך חוברת הוקרה לרגל 20 שנה למת"ן (מכון תורני לנשים):

מועד היות הנערה היהודית בת 12, בת מצווה, מציין את מעברה מילדות לבגרות. זמן זה הוא המתאים לבירור ולחיזוק זהותה היהודית כאישה וכחלק מהקהילה. לשם כך פיתחה אושרה קורן, בוגרת מת"ן, את תוכנית בת המצווה של מת"ן לבנות ולאמהות: "האשה היהודיה לדורותיה".

...

במסגרת התוכנית לומדות בנות המצווה ואמהותיהן על נשים יהודיות בהיסטוריה, מנתחות את קווי האופי של נשים אלו ואת הערכים על פיהן חיו ופעלו. הסקירה מתחילה בנשים המתוארות בתנ"ך כרבקה, מרים ואסתר, וממשיכה עד לתקופה המודרנית, בהתבוננות בדמויות משמעותיות בתולדות הציונות, כחנה סנש וגולדה מאיר ובדמויות מעוררות השראה כנחמה ליבוביץ'.

מתוך "ההר הטוב הזה", הרבנית פועה שטיינר, עמ' 249-250:

בבית רצה אבא (=הרב שלמה מן-ההר) להעניק משקל רב יותר לעובדה שנעשינו בנות מצוה. בשלב זה של החיים הוא רצה שנחוש הבדל משמעותי בין "המצווה ועושה" ל"שאינו מצווה ועושה". תמיד חינך אותנו לקראת התפקיד העיקרי של הבת: להיות בבוא העת עקרת הבית - זו שכל ענייני הבית מופקדים בידיה. אחד התפקידים החשובים בבית הוא שמירה על השולחן הטהור. כאשר כל אחת מאתנו הגיעה לגיל בת-מצווה, דאג שהיא תקיים את המצוות הקשורות לכשרות המאכלים.

...

כאשר אמא רצתה לבשל אורז, היה מושיב דווקא את בת-המצווה על יד השלחן ומטיל עליה לברור את האורז... הוא היה מבהיר לבת, שכובד האחריות, שכולנו נאכל אוכל כשר ונקי מרמשים, מוטל עליה. היה עליה לברור את האורז שליש פעמים, רק אז הקטניות נחשבו בחזקת נקיות וכשרות לבישול.

...

הדבר שהיה כרך בלימוד תיאורטי רב ובהתנסות חוזרת ונשנית, היה הכשרת העוף... אבא טרח מאד ללמדנו את הכללים ואת המקרים בהם יש לשאול "שאלה". בהגיעה למצוות נדרשה כל אחת מאתנו לבצע בעצמה את כל התהליך של הכשרת העוף מתחילתו ועד סופו. בהדרכתו של אבא ותחת השגחתו, עשינו את כל זה פעמים אחדות עד שהיה בטוח, שנעשה זאת כהלכה.

מתוך חוברת הוקרה לרגל 20 שנה למת"ן (מכון תורני לנשים):

תגובת בת שהשתתפה בתוכנית ברעננה: "למדתי שהדת היהודית היא יותר מאשר לצום ביום כיפור."

מתוך "ההר הטוב הזה", עמ' 249:

באותם ימים, כאשר אנו הגענו לגיל "בת מצווה", לא הקדישו בבית הספר תשומת לב כה רבה לנושא... השינוי המשמעותי בחייה של בת המצווה התבטא בזה שידעה, שמעתה החיוב לצום ביום כיפור חל עליה מדאורייתא.