‏הצגת רשומות עם תוויות תותים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תותים. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 3 בפברואר 2017

בדיקת תותים

לאחרונה הארגונים העוסקים בהלכות תולעים, כדוגמת כושרות, פרסמו שיש נגיעות גדולה מבעבר בתות-שדה.



שיטת הבדיקה של כושרות היא לשטוף, להשרות, ולהבריש את התותים ואז לסנן את המים ולבדוק מה ירד מהתותים. לדבריהם, במים נמצאו כמויות גדולות של חרקים גם אחרי שטיפה שניה.
יש להדגיש, שהחולשה של שיטת הבדיקה הזאת היא שהבדיקה אינה מוכיחה שהתותים נקיים, אלא רק בודקת אם היה עליהם לכלוך/חרקים שיורדים בעזרת שטיפה/השריה/שפשוף. לכן, ייתכן שיש חרקים שלא יורדים בשיטות הללו והינם עדיין על גבי התותים.

לאור תוצאות הבדיקות שלהם, ערכתי בדיקת תותים משלי.

קניתי חבילת תותים בסופר:


חתכתי את ראשי ארבעה תותים:

השריתי את התותים במים:



שפשפתי את התותים במברשת:


אח"כ סיננתי את המים בנפה של קמח (תודה לאשתי שלא התרגשה מהבלאגן שעשיתי במטבח בערב שבת):


והנה התוצאות לפניכם:




זה תמונה דרך זכוכית מגדלת (לא מוצלחת במיוחד):

התבוננתי ארוכות בכל השאריות שנשארו במסננת. לא מצאתי שום דבר שנראה כמו חרק. בצר לי, הוצאתי את זכוכית המגדלת שברשותי והסתכלתי גם באמצעותו. גורנישט.

כפי שכתבתי, בדיקה זו אינה מוכיחה שהתותים אינם נגועים, אלא רק שמה שירד מהתותים אינם חרקים (לפחות לפי טביעת העין שלי). לכן, הסתכלתי בתותים שוב בעיניים ובדקתי שאין עליהם חרקים. משלא ראיתי שום חרק, אכלתי את התותים לתיאבון.

אינני יודע כיצד להסביר את הפער העצום בין מה שעיני ראו ורואות לבין מה שכושרות וארגונים אחרים מפרסמים. לאור תוצאות הבדיקה שלי, התבוננתי בעוד מספר תותים מהחבילה שנראו במבט ראשון מעט פחות איכותיים. על אחד מהם מצאתי משהו שייתכן והיה חרק, לא יכלתי לקבוע בודאות גם כשהשתמשתי בזכוכית מגדלת. אך גם אם אותו עצם כהה שמצאתי היה חרק, אינני חושב שהוא אסור הלכתית, ואינני יודע לומר אם הוא היה יורד בשטיפה פשוטה במים.

מסקנתי היא שאין סיבה לא להמשיך לצרוך תותים: לחתוך את הראשים, לשטוף ולהתבונן בעין שהתות נקי, ואז לברך ולאכול.

עדכון:
נספח: תוצאות הבדיקות של כושרות:

יום ראשון, 3 באפריל 2016

תולעים וסטרילי - האם תותים נגועים יותר מחסה?

בגליון אמונת עתיך האחרון (גליון 111) הופיע המחקר הבא שפרסם הרב יהודה הלוי עמיחי ממכון התורה והארץ:



מסקנתו, כפי שמופיעה בסוף בטור הנ"ל היא שיש להשרות את התותים שלוש פעמים במי סבון או בסטרילי, ובפחות מכך יש חשש לאכילת שרצים יחד עם התותים.

בספר "אכול בשמחה" (ראו כאן וכאן) של הרב משה ביגל מוזכר מחקר שערך המחבר יחד עם האגרונום שמעון ביטון. הנה עיקרי הדברים:
במחקר נבדקו סוגי ירקות העלים במהלך רוב חודשי השנה ונבחנה היעילות של תהליכי הניקוי שלהם. לשם כך נאספו מראש ירקות שהיו נגועים מאד בחרקים שונים.
במחקר התברר שכל החרקים שטופלו על ידי השרייה בתכשיר שנקרא "סטרילי טבע" למשך 5 דקות ואחר כך נשטפו במים, נמצאו נקיים לחלוטין מכל סוגי החרקים - מלבד סוג אחד של חרק [המצוי רק בעלי סלרי ובזילקום].
לכן את רוב ירקות העלים ניתן פשוט להשרות במי תמיסת "סטרילי" ולשטוף אחר כך. 
דבריו ברורים ביותר: חסה, כוסברה, שמיר ואחרים ניתנים לניקוי ע"י השרייה פעם אחד למשך חמש דקות בסטרילי.

מה יוצא מהשוואת שני המחקרים הללו?
על פניו ישנן שתי אפשרויות: או שתותים נגועים בכמות עצומה של חרקים, הרבה יותר מחסה וכד', או שהחרקים הנמצאים על התותים עמידים יותר מאלו הנמצאים על החסה.

אבל, האם באמת סביר לומר שתותים נגועים יותר מאשר ירקות עלים? [כדאי לחזור ולהעיר כאן שהרבה ניסו למצוא חרקים על גבי התותים ולא עלתה בידם, מה שאין כן בחסה.]
זה כמובן דבר שקשה מאד לאומרו.

אם נרצה להסביר את העולה משני המחקרים באופן שונה, ישנן מספר אפשרויות להסבר:
א. מה שהרב ביגל מגדיר כנקי עדיין מוגדר אצל הרב יהודה עמיחי כנגוע - ראו בטבלה לעיל כיצד בכל הטורים לאחר שטיפה אחת יש מעט מאד נגיעות, ולאחר שתי שטיפות בחלק לא מבוטל מהטורים כבר הנגיעות הגיע לאפס. ואעפ"כ הרב עמיחי דורש שלוש השריות, והוא כלל לא דן באפשרות שאולי יש אפשרות אחרת להסתכל על הנתונים.
ב. ייתכן והחרקים אותם מונה הרב עמיחי, כלל אינם נחשבים לחרקים האסורים עפ"י ההלכה מכיוון שייתכן והם אינם נראים לעין האדם הממוצע. גם בנוגע לנקודה זו, הרב עמיחי לא טרח להציג בפני הקוראים מה המשמעות לא מציאת כניסה או פסוק וכד', ומדוע ברור לו שהם אסורים עפ"י ההלכה.

נסיים את דברינו כאן עם דברים שפרסם לאחרונה הג"ר אשר וייס בנוגע לנקודת נראות החרקים (קישור):
הנה כתבתם בשם אחד הרבנים דגם תולעים זעירים מאד שניכרים רק למיטיבי ראות ואדם בינוני אינו מבחין בהם כלל אסורים, דעד כאן לא כתבו האחרונים להקל אלא ביצורים מיקרוסקופיים שאינם נראים כלל לשום אדם, דכל כה"ג אמרו לא ניתנה תורה למלאכי השרת, אבל כל שמישהו בקצה העולם רואה תולעים שוב אין לומר לא ניתנה תורה למלאכי השרת ואסור. ומשו"כ פסק דפירות שדרכן להתליע צריך לבודקן ע"י מומחה שראייתו חזקה ואין כל אדם יכול לסמוך על בדיקתו.
אך באמת זו טעות גמורה ואין כל מקום לחומרא זו, דבכל התורה כולה אזלינן בתר אדם בינוני, ולעולם אין אדם צריך לחשוש שמא חרש אילם וסומא הוא ואחרים רואים ושומעים טוב ממנו, אלא אם אדם בינוני הוא סומך על חושיו בכל דבר


יום שבת, 22 בינואר 2011

פירות משולחנו של הג"ר עובדיה יוסף

התמונה הבאה פורסמה באתר "בחדרי חרדים" (קישור) כסיקור סדר ט"ו בשבט בביתו של הג"ר עובדיה יוסף:









הוספתי לתמונה שלושה ריבועים אדומים.

הריבוע העליון זה תאנים טריות. שני הריבועים האחרים הם... תותים!



אז עבור הפעם הבאה שתשמעו מישהו אומר שראוי לבן-תורה להמנע מלאכול תאנים ותותים - אני ממליץ שתשמרו את התמונה הזאת במקום נגיש במחשב.

יום ראשון, 24 במאי 2009

כשרות התות - עוד על דעת הג"ר שלמה עמאר

לפני שכולם יתחילו לשלוח לי מיילים על עניין התותים מחדש, הנה מה שפורסם באתר מחלקה ראשונה:

הרב הראשי לישראל, שלמה עמאר, מבהיר כי בניגוד לפרסומים בעיתונות מעולם לא התיר אכילת תותים, וכי העיתונאי ששמע את השיחה לא הבין את הדברים כראוי.
בראיון חג השבועות למוסף "עונג שבת", שיתפרסם בגיליון הקרוב של השבועון "יום ליום", הסביר כי אמר כי אם היו בתותים רק תולעים שאינן נראות בעין בלתי מזוינת, היה מקום להקל באכילתם, אולם בתותים יש תולעים הנראות לעין, ולכן אסור לאוכלם.
"לא עלה על דעתי, חלילה, לחלוק על האיסור שבאכילת תולעים הנראים!", אמר הראשון לציון בנחרצות, "זו הטעיה שאינה אמת". בניגוד לנכתב באותה ידיעה ולפיה "העביר הרב הראשי שיעור בנושא ההיתר לאכילת תותים", מספר הרב כי שיעורו כלל לא התמקד בתותים. "בשיעור עסקתי בתוכנה של תשובה הלכתית אותה כתבתי לאחרונה. באותה תשובה לא דיברתי כלל על התותים. עסקתי רק בדינן של תולעים שאינן נראות! כתבתי כדעתם של רבים מגדולי ההלכה בדורנו ובראשם מרן מאור ישראל (הרב עובדיה יוסף, ע.י.) שאין בהן איסור, ובעיון ההלכה חידשתי שיתרה מכך - הן אינן נחשבות כלל בדין תולעת!".
לדברי הרב עמאר, בין הדוגמאות שעלו בשגרת הלשון של הדברים הייתה גם זו של התותים, שאם יש בהם תולעים שכאלו לא הן האוסרות את התותים, אולם לא הייתה התמקדות בהן כ"חידוש" או אפילו "פסק" מחודש. "על-פי מה שהתברר על-ידי המומחים, שעוסקים בחלק הטכני של ההתבוננות בתולעים, הרי שכיוון שבתותים המציאות היא שיש גם תולעים שכן נראות לעין רגילה בהתבוננות טבעית, בלי מכשירים, לכן יש להיזהר בהן מאוד כדין כל אכילת תולעים שנאסרה בתורה, ואם אין אפשרות לנקות מהן את התות בוודאי שאין לאוכלו", דברי הרב עמאר.

יום ראשון, 17 במאי 2009

כשרות התות - דעת הג"ר שלמה עמאר

לא יכלתי לבקש יותר.
בסוף שבוע שעבר, הודיע הראשון לציון, הג"ר שלמה עמאר, שהוא איננו רואה בעיה באכילת תותים ושאין מקום לחשוש לתולעים על התותים. עפ"י הידיעה שהתפרסמה השבת במקור ראשון (ושהיום התפרסמה בכל אתרי האינטרנט):
הרב עמאר קבע שדי להשרות את התותים במים, לשטוף והסיר את החלק העליון כדי לאכול את הפרי.
הנימוק שהובא הוא:
התורה אסרה על אכילת שקצים ורמשים שנראים בעין בלתי מזויינת ולא אסרה על חרקים שנראים רק במיקרוסקופ.

האתר כיפה (קישור) ביקש את תגובתו של הרב יהודה עמיחי לדברי הראשון לציון, ולדבריו:
הרב עמאר לא קיבל את הנתונים המלאים באשר למצבם של התותים והחרקים המצויים בהם, ועל-כן האיסור על אכילת התותים כפרי שלם נותר בהינו.

אני רואה צורך להוסיף, שאני ער לכך שהרב יהודה עמיחי נחשב לבקי גדול מאד בנושא זה, ובהחלט ייתכן שבעוד שנה או שנתיים כולנו נודה שהוא צדק. עם זאת, אני חושב שצריך להיות ברור לכל אחד שזה לא נכון לפרסם איסור לרבים מבלי לפרסם גם תיאור ופירוט מדוייק של ממצאים יחד עם משא ומתן הלכתי בפני העולם הרבני בפרט ובפני הציבור בכלל. לכן, אני שמח מהידיעה אודות דברי הרב עמאר, לא רק בשל ההיתר אלא יותר בשל האמירה האומרת שמי שרוצה לאסור צריך להוכיח לכל העולם שהוא צודק ושבאמת יש טעם לאסור.

עוד בנושא כשרות התותים:
- כשרות תות שדה - מחפש מעט שפיות...
- התות והשפיות - תגובה מאת: הרב יהודה עמיחי
- התות והשפיות - תגובה לתגובה

יום שבת, 25 באפריל 2009

התות והשפיות - תגובה לתגובה

ראשית, להווי ידוע שכפי שפורסם כבר עשרות פעמים מעל במה זו: דברים המתפרסמים בבלוג זה הינם להלכה ולא למעשה.

כעת ניגש לעניין. מספר הערות שלי על דבריו של הרב יהודה הלוי עמיחי בעניין כשרות תותי השדה.

א. אינני יודע מה ביקש הרב עמיחי להראות מהקישור שהביא לעלון של הרב לאנדאו בני ברק. בעלון זה (שהתפרסם לקראת ט"ו בשבט התשס"ט - שיא עונת התותים) כתוב שמותר לאכול תותים שעברו בדיקה מדגמית. אני הכרתי את העלון הזה בטרם כתבתי את הרשימה בנושא התותים והתלבטתי אם להביא אותו לחיזוק לדבריי. בודאי שאינני רואה כיצד זה מחזק את דבריו של הרב עמיחי.

ב. מכון התורה והארץ פרסמו את עניין התותים לפחות בשלוש במות ברשת. בהתחלה כפי שכתב הרב עמיחי רק בבמות קטנות יחסית. לאחרונה הם התראיינו בנושא גם לאחד מאתרי האינטרנט הפופולאריים ביותר בארץ. כל זאת, מבלי שפורסם כל מחקר מקיף בנושא ומבלי להסביר דברים מינימליים לציבור כדוגמת מה נשתנה בחמש השנים האחרונות וכד'. את כל זה כתב הרב עמיחי בתגובתו וחוץ מהניסוח אין אף תוספת שלי.
אני אמנם רב צעיר, אך לעולם לא יעלה בדעתי, לדוגמא, להוציא הודעה לקהילה שלי, שמהשבת הבאה אנו נשנה את אחד המנהגים בקהילתנו, מבלי לתת אפילו הסבר מינימלי. לרוב אני מקבל ביקורת בנפש חפיצה (וזה גם אחת המטרות המוצהרות של הבלוג הזה - קבלת ביקורת), אך הפעם לדעתי על אנשי המכון לבדוק את עצמם היטב לפני שהם מפנים את הביקורת אלי.

ג. לצערי, הרב עמיחי לא התייחס כלל לפער שיש לכאורה בין הגורמים המקצועיים הטוענים שניתן לראות את התולעים בעיניים לבין הציבור שמעולם לא חזה בתולעים אלו. אני חושב שזה חידוש גדול להגיד שיש חרקים הנראים לעין ולכן הם אסורים, אך הציבור לא יוכל לראותם בעיניו ולבדוק בעצמו את הימצאותם. [לענ"ד אין להשוות את העניין כלל לירקות עלים. כל אחד שגדל בבית שצרכו ירקות עלים לפני עידן חסלט יודע שעקרת הבית הממוצעת היתה מוצאת חרקים על כמעט כל סוגי ירקות העלים (ומי שצורך כמויות גדולות של ירקות חסלט יודע שגם שם לפעמים ניתן למצוא אי אלו יצורים). מה שאין כן בתותים שאינני מכיר אף עקרת בית שמצאה באופן תדיר, או אפילו באופן נדיר, חרקים]. ככלל, מוזר בעיני לטעון שיש כיום על התותים נקודות חומות הנראות לעין שלא היו בעבר, ושרק מעטים מאד בציבור (הדתי והלא-דתי, היהודי והלא יהודי) הבחין בכך.

על עניין "לימוד הזכות" שהזכיר הרב עמיחי, אתייחס במועד אחר.

לסיכום העניין הזה, מבחינתי, אני ממליץ לקוראים לעיין גם בדיון מרתק שפורסם ב"המעיין" טבת ה'תשס"ז - קישור (פורסם כתגובה למאמר הזה מגליון תשרי ה'תשס"ז). זכור הרב "מענה לשון" לטוב, שהפנה אותי למאמרים אלו.

יום שישי, 24 באפריל 2009

התות והשפיות - תגובה מאת: הרב יהודה עמיחי

אחד מעובדי מכון התורה והארץ ביקש מהרב יהודה עמיחי להגיב לדברים שכתבתי כאן בעניין תולעים בתותי השדה. להלן תגובתו כפי שהועברה אלי. תגובה קצרה שלי לדבריו תתפרסם בעז"ה ביום ראשון בערב.

שלום וברכת ד'
קיבלתי את דברך בעניין המאמר של "הרב הצעיר". אינני יודע מיהו הרב הצעיר, ומהם דעותיו ומחשבותיו. אולם זאת ידעתי שהציניות וחוסר היושר מככבים בדברים, האמירה כאילו מכון התורה והארץ כעת פירסם על התותים שהם אסורים, הם למיטב שגגה, שהרי כבר בניסן תשס"ח (למעלה משנה) בתשובה לשאלה באתר ישיבה (קישור) מופיע כתשובה לשאלה שאין לאכול תותים. לאחר מכן במשך השנה יש עוד תשובות בעניין איסור אכילת התותים. כך שלומר שרק כעת מכון התורה והארץ פרסם לאסור זה במקרה הטוב שגגה ובמקרה הרע ציניות חצופה ולשון הרע.
מאז שהתגלה נושא החרקים בתות השדה (לפני כשנה וחצי) כל גופי הכשרות פרסמו לאסור אכילת תותים, ואפילו הורידו הכשרים ממוצרים מסוימים שהכילו תות שדה. כולל הרב לאנדאו בני ברק וכן העדה החרדית, שארית ישראל, חב"ד, הרב וויא שליט"א, ואפילו הרבנות הראשית לישראל הביאה הודעה זו בשם העדה החרדית.
מכון התורה והארץ לא פירסם את הדבר ולא הפיץ, לא בחוברות "אמונת עתיך" ולא בספרים וכנסים, אומנם כאשר נשאלנו ענינו שלצערנו אין לאכול תותים אלא בדרכים מסוימות (קילוף, חיתוך, ריסוק וכדו') דבר שמוריד מאד את הטעם וההנאה מאכילת התות.
מכון התורה והארץ רואה את עצמו כגוף שבא לעזור לחקלאים ולצרכנים לשמור את מצוות התלויות בארץ. ותפקידו למצוא פתרונות מעשיים ויישומיים. לפני כשנה וחצי כשהתגלה עניין החרקים בתות שדה החלו לעבוד על נסיון לפתור את הבעיה על הדרך ההלכתית הטובה ביותר, ואנשי המחקר והחקלאים החלו לעלות רעיונות כיצד להתמודד אם השאלה החדשה. במשך השנה נעשו נסיונות רבים, והושקעה מחשבה הלכתית וחקלאית כיצד להתגבר על התופעה החדשה.
לשאלת כתב yent שפנה בתחילת מאי, הובהר לו שמכון התורה והארץ אוסר לאכול את התותים הללו, וכמו כן כבר צויין כבר אז בכתבה שיש נסיון לפתרון של הבעיה - קישור.

ב"ה לאחר זמן מה התגלה הפתרון כיעיל, וב"ה מכון התורה והארץ זכה שוב להביא לציבור הרחב אפשרות לאכול תותי שדה כשרים למהדרין.
לגבי השאלה ההלכתית אינני חושב שאינטרנט הוא מקום לברורים הלכתיים. בכל אופן אין חולק וגם מכון התורה והארץ מסכים עם דברי הראשונים והאחרון וכפי שכנסם הראשון לציון הגרע"י שליט"א שחרק שלא רואים בעין אין לאסור, אולם מה נעשה שהחרקים המדוברים נראים בעין כאשר הם עוברים ממקום למקום, אמנם כשהם מוסתרים, אפשר לראות אותם כנקודה חומה, אולם לא להבחין בהם כבעלי חיים בעלי רגלים וידים, אולם בשעה שהם זזים ממקום למקום אפשר לראות אותם, (כאותה כנימה, המכוסה ולא זזה, ורק בתנועה היא ניכרת), ועל כן דינם כדבר שנראה לעין ואין להתיר אותם באכילה. אפשר אולי ללמד זכות על מי שאכל, כדרכו של בעל ערוך השלחן המלמד זכות על כל אחד מישראל, אולם ברור שאם אפשר להגיע למצב שלא צריך ללמד זכות אלא אפשר לאכול לכתחילה ולמהדרין הרי שעדיף טפי. ובכך אפשר לראות את דרכו של מכון התורה והארץ, שרוצה להביא את עם ישראל למצב של לכתחילה ולא ללמד זכות.
השאיפה להתעלות היא הדרך הנכונה ולא להעלים עין ממה שאנו יודעים.
על כן לדעתי צריך להודות לכל מי שעסק ועוסק בשאיפה להתקדמות ולהטהרות ולהביא לעם ישראל מפירות הארץ הקדושה והטהורה.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ

יום שלישי, 21 באפריל 2009

כשרות תות שדה - מחפש מעט שפיות...

לפני שבועיים, ימים אחדים לפני חג הפסח פרסמו מספר גופים שאסור לאכול תותים. לא ראיתי שום דיון הלכתי כלשהוא בנושא מפורסם לאחרונה, אך מכון התורה והארץ העבירו הודעות בנושא לאתר YNET והרב שמואל אליהו הגיב גם כן בנושא - הנה הקישור לידיעה בYNET יהדות.
היום פורסם באותו אתר (קישור) ידיעה האומרת שמכון התורה והארץ נותנת הכשר לתותים שגדלו באופן מיוחד שאין בו תולעים.

מעבר לציניות שבדבר שהגוף שפרסם את האיסור בתזמון מעט מוזר (בימים האחרונים של העונה) מפרסם מיד לאחר מכן שיש לקנות רק מחברה מסחרית מסויימת, הייתי מצפה למעט תוכן הלכתי - על מה מבוססת ההודעה האוסרת? האם לדעת מכון התורה והארץ יש להסיר את תעודות הכשרות ממסעדות המגישות תות שדה?

למי שלא מכיר את הנושא, הנה שתי מקורות שכדאי להכיר (ההדגשות שלי):
א. תשובת הג"ר משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן ב):
שמעתי איזה אנשים אמרו בשמי איזו סברה בעניין התולעים הקטנים שנודע שנמצאים בהרבה ממיני הירקות. והנה ידוע שלא אמרתי בזה שום הכרעה. ולהיפך דעתי נוטה יותר להקל, וכמו שהזכרת בשאלה, שאתה ובני הרה"ג מוהר"ר שלו' ראובן שליט"א כתבתם לי, שאפשר שדבר שלא נראה למעשה להדיא לעינים אינו אסור, ולכל הפחות אינו בחשיבות בריה שלא תיבטל בתערובת כדאיתא בשו"ע יו"ד סי' ק', וזה נוסף ללימוד הזכות שמוזכר בערוך השולחן סימן ק' סעיפים י"ג - י"ח, או שאפשר לסמוך על דעת הסוברים שבריה בטלה בקרוב לאלף, או שבריה שאינה קיימת לעולם בעין בפני עצמה והיא נדבקת בתערובת וא"א להפרידה משם - בטלה, או משום שרבנן לא גזרו שבריה לא תיבטל בדבר מאוס שנפשו של אדם קצה בו.
וגם כמו שאמרתי לך ולעוד הרבה אנשים שבכלל יש חשיבות גדולה בהלכה למנהג העולם ולהיכא עמא דבר, ואסור להוציא לעז על דורות הקדמונים שלא הקפידו בדברים אלה משום שלא ידעו מהם. ועל כן אמרתי שבלי לעיין היטב בדבר, שזה זה קשה לי כעת, אי אפשר להכריע לחומרא ולפרסם שיש איסור בדבר, וכל שכן שאין רצוני שיזכירו שמי כאחד מהאוסרים.


ב. תשובת הג"ר עובדיה יוסף (שו"ת יחווה דעת חלק ו סימן מז):
האם יש איסור בתולעים הנמצאים במים או בפירות גם כשאינם נראים לעין כלל, אלא רק על ידי מיקרוסקופ?
תשובה: הדבר ברור שכל מה שאסרה תורה בדברים התלויים בבדיקה על ידי ראיה, אינם אלא על ידי ראיה טבעית, כי האדם יראה לעינים, ולמראה עיניו ישפוט, אבל לא על ידי ראיה במיקרוסקופ וזכוכית מגדלת. ולכן תולעים שאינם נראים לעין כלל, אין בהם שום איסור, אע"פ שנראים הם ע"י זכוכית מגדלת ומיקרוסקופ...

בסיכום: תולעים הנמצאים במים ובפירות שאינם נראים לעין כלל, אלא רק על ידי מיקרוסקופ, אין בהם שום איסור כלל, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים.

גם הג"ר שלמה זלמן אוירבך מסכים לעיקרון שדבר שאינו נראה לעין אינו בכלל איסור תולעים, והוא גם מוסיף (שו"ת מנחת שלמה תנינא (ב - ג) סימן סג):
גם לא מסתבר שהראשונים כמלאכים ח"ו נכשלו בזה, כי לא ברור כל מה שאומרים שזה נתחדש רק בזמננו מפני הריסוס והזיבול הכימי

אם יש ביד מי מהקוראים מאמר הלכתי המסביר את הודעתיהם של מכון התורה והארץ, אשמח לקבל ולפרסם.