לאחרונה הארגונים העוסקים בהלכות תולעים, כדוגמת כושרות, פרסמו שיש נגיעות גדולה מבעבר בתות-שדה.
שיטת הבדיקה של כושרות היא לשטוף, להשרות, ולהבריש את התותים ואז לסנן את המים ולבדוק מה ירד מהתותים. לדבריהם, במים נמצאו כמויות גדולות של חרקים גם אחרי שטיפה שניה.
יש להדגיש, שהחולשה של שיטת הבדיקה הזאת היא שהבדיקה אינה מוכיחה שהתותים נקיים, אלא רק בודקת אם היה עליהם לכלוך/חרקים שיורדים בעזרת שטיפה/השריה/שפשוף. לכן, ייתכן שיש חרקים שלא יורדים בשיטות הללו והינם עדיין על גבי התותים.
לאור תוצאות הבדיקות שלהם, ערכתי בדיקת תותים משלי.
קניתי חבילת תותים בסופר:
חתכתי את ראשי ארבעה תותים:
השריתי את התותים במים:
שפשפתי את התותים במברשת:
אח"כ סיננתי את המים בנפה של קמח (תודה לאשתי שלא התרגשה מהבלאגן שעשיתי במטבח בערב שבת):
והנה התוצאות לפניכם:
זה תמונה דרך זכוכית מגדלת (לא מוצלחת במיוחד):
התבוננתי ארוכות בכל השאריות שנשארו במסננת. לא מצאתי שום דבר שנראה כמו חרק. בצר לי, הוצאתי את זכוכית המגדלת שברשותי והסתכלתי גם באמצעותו. גורנישט.
כפי שכתבתי, בדיקה זו אינה מוכיחה שהתותים אינם נגועים, אלא רק שמה שירד מהתותים אינם חרקים (לפחות לפי טביעת העין שלי). לכן, הסתכלתי בתותים שוב בעיניים ובדקתי שאין עליהם חרקים. משלא ראיתי שום חרק, אכלתי את התותים לתיאבון.
אינני יודע כיצד להסביר את הפער העצום בין מה שעיני ראו ורואות לבין מה שכושרות וארגונים אחרים מפרסמים. לאור תוצאות הבדיקה שלי, התבוננתי בעוד מספר תותים מהחבילה שנראו במבט ראשון מעט פחות איכותיים. על אחד מהם מצאתי משהו שייתכן והיה חרק, לא יכלתי לקבוע בודאות גם כשהשתמשתי בזכוכית מגדלת. אך גם אם אותו עצם כהה שמצאתי היה חרק, אינני חושב שהוא אסור הלכתית, ואינני יודע לומר אם הוא היה יורד בשטיפה פשוטה במים.
מסקנתי היא שאין סיבה לא להמשיך לצרוך תותים: לחתוך את הראשים, לשטוף ולהתבונן בעין שהתות נקי, ואז לברך ולאכול.
עדכון:
נספח: תוצאות הבדיקות של כושרות:
שיטת הבדיקה של כושרות היא לשטוף, להשרות, ולהבריש את התותים ואז לסנן את המים ולבדוק מה ירד מהתותים. לדבריהם, במים נמצאו כמויות גדולות של חרקים גם אחרי שטיפה שניה.
יש להדגיש, שהחולשה של שיטת הבדיקה הזאת היא שהבדיקה אינה מוכיחה שהתותים נקיים, אלא רק בודקת אם היה עליהם לכלוך/חרקים שיורדים בעזרת שטיפה/השריה/שפשוף. לכן, ייתכן שיש חרקים שלא יורדים בשיטות הללו והינם עדיין על גבי התותים.
לאור תוצאות הבדיקות שלהם, ערכתי בדיקת תותים משלי.
קניתי חבילת תותים בסופר:
חתכתי את ראשי ארבעה תותים:
השריתי את התותים במים:
שפשפתי את התותים במברשת:
אח"כ סיננתי את המים בנפה של קמח (תודה לאשתי שלא התרגשה מהבלאגן שעשיתי במטבח בערב שבת):
והנה התוצאות לפניכם:
זה תמונה דרך זכוכית מגדלת (לא מוצלחת במיוחד):
התבוננתי ארוכות בכל השאריות שנשארו במסננת. לא מצאתי שום דבר שנראה כמו חרק. בצר לי, הוצאתי את זכוכית המגדלת שברשותי והסתכלתי גם באמצעותו. גורנישט.
כפי שכתבתי, בדיקה זו אינה מוכיחה שהתותים אינם נגועים, אלא רק שמה שירד מהתותים אינם חרקים (לפחות לפי טביעת העין שלי). לכן, הסתכלתי בתותים שוב בעיניים ובדקתי שאין עליהם חרקים. משלא ראיתי שום חרק, אכלתי את התותים לתיאבון.
אינני יודע כיצד להסביר את הפער העצום בין מה שעיני ראו ורואות לבין מה שכושרות וארגונים אחרים מפרסמים. לאור תוצאות הבדיקה שלי, התבוננתי בעוד מספר תותים מהחבילה שנראו במבט ראשון מעט פחות איכותיים. על אחד מהם מצאתי משהו שייתכן והיה חרק, לא יכלתי לקבוע בודאות גם כשהשתמשתי בזכוכית מגדלת. אך גם אם אותו עצם כהה שמצאתי היה חרק, אינני חושב שהוא אסור הלכתית, ואינני יודע לומר אם הוא היה יורד בשטיפה פשוטה במים.
מסקנתי היא שאין סיבה לא להמשיך לצרוך תותים: לחתוך את הראשים, לשטוף ולהתבונן בעין שהתות נקי, ואז לברך ולאכול.
עדכון:
נספח: תוצאות הבדיקות של כושרות:
