ציוצים על הספר "לבקש תפלה" מאת: פרופ' דוד הנשקה - ח"ח

חלקים קודמים:

- חלק א
- חלק ב
- חלק ג
- חלק ד
- חלק ה
- חלק ו
- חלק ז

כד. אחרי הפסקה וקצת דילוג בסיכום נמשיך בנקודות מתוך הספר לבקש תפלה של פרופ' הנשקה. 

תובנה חשובה להמשך מחלק שדילגנו: 

תפילת הציבור הראשונה שנוסדה בשלהי בית שני היתה דווקא תפילות מוסף, והיא כללה רק תפילה של שליח הציבור, ללא תפילת יחיד.

רק בשלב מאוחר יותר נוסדו תפילות ציבור נוספות, כנגד התמידין וכנגד זמני היום (אבות תיקנום). לאחר התבססות תפילות הציבור (כנגד תלמידים), בדור יבנה נוסדו גם תפילות היחיד המסודרות (אבות תיקנום).
המשנה בראש השנה פרק ד משנה ה מתארת את סדר תפילת מוסף:






התפילה מתחילה בג' ברכות של שבח, לאחריהם הברכות המיוחדות של היום ומסיימות בברכות הסיכום: עבודה, הודאה וברכת כהנים. מהי אותה "ברכת כהנים" המוזכרת במשנה?


יש שהבינו כי זו היא ברכת "שים שלום", אך מדוע היא מכונה "ברכת כהנים"? בנוסף, מה מקומה של ברכת "שים שלום" בסוף התפילה, לכאורה ברכות של בקשות היו צריכות להימצא לפני ברכת העבודה? נראה שהכוונה במשנה היא לברכת כהנים ממש. אך אם כן, לאן נעלמה ברכת השלום?


בשלהי בית שני כשהתחילו למסד את תפילות הציבור סביב תפילת מוסף, תפילת שליח הציבור היתה מסתיימת עם ברכת ההודאה, כשלאחריה הכהנים מברכים את הקהל. התפילה התחילה בברכת אבות, עם כריעה בתחילתה ובסופה, והסתיימה בברכת הודאה ובה כריעה בתחילה ובסוף.


בנוסף, חכמים תיקנו שהציבור מצטרף לש"צ לברכה המסיימת, באמירת "מודים דרבנן". ובסיומה, כאמור, הכהנים מברכים את הקהל, ובזה מסתיימת התפילה. אלא, שכשהתחילו למסד גם תפילות שאין בהם ברכת כהנים, כתפילת מנחה או בהיעדר כהנים, הוסיפו את ברכת השלום במקום ברכת הכהנים שאינה נאמרת.


לאחר מכן, כשנוסד נוסח קבוע לתפילת היחיד, נשארה אותה ברכת השלום. ואז, לאחר שנתווספה לתפילות היחיד ולתפילות הציבור האחרות, התחילו לאמרה גם לתפילת הציבור בשעה שיש כהנים וברכת כהנים.