יום שלישי, 27 באוגוסט 2013

אילו היה תלוי בנו [תגובה ל: מורים יקרים, מה אתם רוצים?]

את הדברים הבאים כתב חבר המשמש כמורה, כתגובה לדבריי: מורים יקרים, מה אתם רוצים?

אני אנסה להיענות לאתגר של הרב הצעיר, ולומר כיצד היתה נראית שנת הלימודים אילו הדבר היה תלוי בי.

ראשית, לא הבנתי את דבריו ביחס לחודש אייר. גם בחודש אייר צריך ללמוד. הילדים צריכים ללמוד גם על יום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות לג בעומר ויום ירושלים. לא הבנתי כיצד אתה מציע לפתור את בעיית החופשים. אין חופשים חריגים לתלמידים בימים אלו, מלבד יום אחרי לג בעומר. כשהילדים הולכים לישון מאוחר בגלל המדורות, ממילא אין אפשרות ללמד ביום זה.

מצד שני, ביחס לחודש אלול וחגי תשרי, אין לי אלא להסכים. ברור שתלמידים צריכים ללמוד לפני החגים. מן הראוי ששנת הלימודים תתחיל בא' באלול, ולא יהיה חופש בין יום הכיפורים לסוכות.

לגבי סוף שנת הלימודים - אפשר לתכנן נכון את השבועיים האחרונים של שנת הלימודים כדי שהתלמידים ילמדו בה. לא כ"כ לימודים סדירים, אבל הרבה ענייני חינוך מתרכזים לשבועיים האלו. בנוסף, חלוקת התעודה היא לא כמו באוניברסיטה. היא חלק מהתהליך החינוכי של התלמיד, ולכן היא לא יכולה להיעשות בחופש.


האם צריך חופש גדול?

ראשית, מנקודת מבט חינוכית, החופש הוא מרכיב מאוד חשוב בהתפתחות של הילד. זה הזמן שבו הוא עצמאי, וללא מסגרת, ו'אין הדבר תלוי אלא בו'. אם הוא כל הזמן היה במסגרת, אז הוא לא לומד להיות עצמאי. כמובן, אפשר לקצר את החופש.

עם זאת, צריך לזכור שבימי הקיץ החמים, בקושי אפשר לגרום לתלמידים ללמוד. מצב המיזוג בבתי הספר לא מוצלח, וההפסקת חמות מאוד. התוצאה - יכולת הלמידה יורדת משמעותית. כך שכדאי מאוד לנצל את הזמן הזה כזמן חופש.

ובנוסף, בתי הספר זקוקים לחודש חופש לכל הפחות, כדי להכין את בית הספר לשנת לימודים חדשה.

לכן, חופש גדול באורך של חודש - חודש וחצי הוא מתבקש. בהחלט היה סביר להחליט שהחופש יתחיל ביז בתמוז ויסתיים בא' באלול, אם רק ההורים החילונים יהיו מסוגלים לעמוד בכך ששנת הלימודים תיפתח ותסתיים בתאריכים עבריים.


אפשר להחליף ימי חופש בסוף שנת הלימודים בימי חופש במהלך החורף, שאז קשה לילדים להיות בחוץ, והם יטפסו על הקירות. האם את זה רוצים ההורים? מן הסתם, התשובה שלילית. ההורים רוצים, שהמורים יעבדו יותר. אגב, אני רוצה שהעירייה תעבוד עד 20:00, כפי שאני עובד בתור מורה, והייתי רוצה שכל משרדי הממשלה יענו גם ב21:00, כפי שאני עונה לטלפונים בשאלות כאלו. אני רוצה לראות את ההורה שמפסיד יום עבודה כדי להיפגש איתי, בלי שאני מכריח אותו. מה שיותר סביר, זה שהוא יתקשר אלי בערב, ויפצה שיהיה לי זמן לדבר איתו.

אבל היום אנחנו לא עסוקים בהתבכיינות של מורים, אלא רק בשאלה מה היה אילו הדבר היה תלוי בנו.

ברור, שמה שההורים רוצים, זה שיהיו למורים פחות ימי חופש. מה ש(מרבית) ההורים רוצים, זה לא שבתי הספר ילמדו, אלא שבתי הספר יהיו בייביסיטר שלא בתשלום. הרי היה אפשר לפתור את הדבר בצורה פשוטה - ישלמו ההורים על עוד ימי לימודים, שבהם תתקיים קייטנה, לימוד באווירה חינוכית יותר, בהתאמה של התאריכים הלועזיים לתאריכים העבריים שהוצעו כאן. אבל מה שההורים רוצים זו קייטנה כזו, בחינם.

לכך כמובן, אין שום הצדקה. למורים יש תנאי העסקה, ואם רוצים לשנות אותם, צריך לשלם. מדוע לאנשים שעובדים בהייטק מגיע הרבה כסף? כי אלו הם תנאי השוק. גם תנאי העסקה של המורים הם תנאי שוק.

ע"כ דבריו של חברי.
מפאת קוצר הזמן אסתפק בתגובה קצרה בלבד. 
לדבריו של חברי צריך לחייב תלמידים באילת ובבאר שבע בפחות בחינות בגרות מאשר תלמידים בחספין ובצפת, הרי האקלים ההררי כל כך הרבה נח ללמידה מאשר האקלים בדרום. אם הבעיה היא החום, אך הערך החינוכי מחייב שיתקיימו לימודים, אז צריך למצוא את הדרך, התקציב והאמצעים שבו יוכלו התלמידים ללמוד והמורים ללמד. 
ובגדול, זו טענתי העיקרית. תפסיקו להגיד להורים מה הם רוצים (לפחות במקרה שלי, אני לא שואף לבייביסיטר שלא בתשלום. אם אני אחשוב שצריך בייביסיטר לא יהיה לי שום בעיה לשלם על השירות אותו אקבל). תתחילו להגיד מה צריך להיות לדעתכם. אם צריך ללמד והבעיה היא כסף, אז תגידו שהבעיה היא כסף. זה לגיטימי לגמרי בעיני. אבל לפחות בואו נסתנכרן על הדרישות שלנו מהמערכת. 
בעניין הורים שמתקשרים למורים: אני שומע את הטענה הזאת הרבה, ולא מבין אותה. יש היום אי-מייל. אני ממליץ לכל מורה שהורה מתקשר אליו, לבקש מההורה לשלוח לו אימייל עם פירוט הנושא עליו הוא מעוניין לדבר, והמורה ישיב במייל באיזה שעה נח לו שההורה יתקשר אליו (או לחילופין ייתן בחירה של שתיים או שלוש משבצות זמן, עם צפייה שההורה יבחר אחד. וברור שבכל משבצת זמן יש גם שעת סיום). אני יודע שיש מנהלים שדורשים מהמורים שלהם לענות לטלפונים של הורים בכל שעה - זו פשוט חוצפה! 
בעניין חודש אייר. אין לי הצעה קונקרטית איך לפתור את בעיית החופשים התכופים בחודש זה. אבל הייתי רוצה שנסכים שיש כאן בעיה שמן הסתם אם רוצים ניתן להציע כמה אפשרויות לפתרון. 

יום ראשון, 25 באוגוסט 2013

מורים יקרים, מה אתם רוצים?

לרוב, מציגים את תלונות ההורים על מערכת החינוך ושנת הלימודים כסוג של מלחמה בין ההורים למורים. דא עקא שרוב המורים שאני מכיר הם גם הורים! יתרה מכך, לכאורה אותם מורים שהם גם הורים הם אלו שיכולים לראות את כלל המערכת, הן את הצרכים של ההורים והן את צרכי המערכת. לכן, הייתי מעוניין, שבמקום לקרוא עוד מאמר ועוד מאמר מהורים שאינם מורים על לקויות מערכת החינוך, שנשמע את קולם של ההורים שהנם מורים. השאלות הבאות אינן באות על מנת לקנטר את המורים, אלא באמת נסיון מצידי לקרוא למורים להביע את קולם כאנשי חינוך בנושאים שמטרידים אותי ועוד הורים לילדים במערכת.

ובכן, מורים יקרים, מה אתם רוצים?
- תחילת שנת הלימודים הוקדמה בכמה ימים על מנת להקל על ההורים ולקצר את החופש הגדול. אך מה סוברים המורים? האם הם היו רוצים להחיל שנת לימודים שלושה ימים בלבד לפני ראש השנה? האם אינכם רואים ערך בכך שילדים ילמדו בבית הספר על חודש אלול וראש השנה?
- וכעת ששנת הלימודים מתחילה שבוע שלם לפני ראש השנה, האם זה בסדר בעיניכם, כאנשי חינוך? האם יש לכם מספיק זמן להכין את התלמידים ליום הדין?
- האם אתם סבורים שזה חלק מתפקידכם ללמד את התלמידים על חג הסוכות? אם כן, מתי בדיוק אתם מתכננים לעשות זאת?
- האם אתם מרוצים מכך שלילדיכם יש חודשיים נתק ממסגרת לימודית? האם הם זקוקים לכל כך הרבה חופש?
- מה דעתכם על כך שבחודש אייר יש כמעט מדי שבוע יום ללא לימודים, דבר שיוצר כמעט רצף, שמתחיל מראש חודש אדר ומסתיים בסיוון, של שבועות לא-מלאים של לימודים? האם זה משרת את מלאכת החינוך שאתם עסוקים בה?
- למה אתם משלימים עם זה שמובן מאליו שבשבועיים האחרונים של שנת הלימודים, הילדים לא לומדים שום דבר? [הצעת פתרון: לחלק תעודות שבוע או שבועיים אחרי תחילת החופש. אבל אז המורים יצטרכו לעבוד במהלך החופש שלהם על מנת להכין את התעודות...]
- מה בדיוק הרציונל החינוכי בסיום הלימודים מוקדם בצום עשרה בטבת? האם יש עניין להפוך את היום לששון ולשמחה אצל ילדינו כבר כעת? (על צום גדליה איני שואל, כי אני אסיר תודה על כך שאין חופש איסרו-חג ראש השנה).

בנוסף, הייתי רוצה לשמוע מהמורים את דעתם בנושא מתן תמריצים כספיים ואחרים למורים טובים במערכת. האם אתם תומכים במתן תמריצים כאלה? אלו יעדים מדידים ניתן לתת על מנת למדוד מורים טובים?

בחינות המיצ"ב: אני לא מבין מה רע במבחן ארצי הבוחן את יכולות התלמיד לענות על השאלות על החומר אותו הוא היה אמור ללמוד. מאידך, אני מבין שקיומו של המבחן הכניס את המערכת לסוג של סחרור. אך מי אשם בסחרור הזה? האם עצם קיומו של המבחן?

מורים יקרים, אנא השמיעו את קולכם.

ולאלה מכם שאינם מורים, אתם מוזמנים להוסיף שאלות בתיבת התגובות.

יום שבת, 24 באוגוסט 2013

תגובות לפרופ' ליבוביץ'

לפרופ' ישעיהו ליבוביץ'.
פני זמן מה, בעקבות שאלה שהגיעה אלי, חיפשתי חומר שמתמודד בצורה סדורה עם משנתו של
לא הגעתי להרבה חומר, אבל מה שמצאתי לא היה מוכר לי לפני כן, ולכן אני רואה עניין בשיתופו.

הנה שלושה מאמרים שמצאתי:
- קונטרס הויכוח, הרב משה צבי נריה
- התייחסות אל פרופ' ישעיהו ליבוביץ', הרב צפניה דרורי
- רצון יראיו יעשה (על משנתו של ליבוביץ' על התפילה), הרב יעקב אריאל

בלי קשר דווקא למשנת ליבוביץ', מצאתי עניין בפסקה הבאה מתוך דבריו של הרב צפניה דרורי:
האם אתה חושב שהדור הזה מגיע לאמונה גדולה יותר מאבותיו?
אין לי שום ספק בכך. בדורות הקודמים היו אנשים שלא היה להם עולם אמונה מעבר למצוות, וכל מה שחיפשו בתורה היה רק המצוות, והתוצאה היתה שבניהם בדור הזה כבר בעטו במצוות. אנשים חיפשו ערך גדול יותר, שלם ופנימי יותר, שיוכלו להתמסר אליו. הם מצאו את זה בתחליפים, בכל מיני 'איזמים', באידיאלים שונים בעולם, משום שהאדם מחפש דברים שיתנו לו חיות. והנה, בדור הזה מגלים שהחיות נמצאת בתורה. ההבחנה שלי היא שאם אין אהבת ה', אין גם יראה. 
אני לא יכול לומר שאני מסכים עם דברים אלו, והם לא תואמים את הכרותי עם הציבור המסורתי, וגם לא את היהודים המבוגרים שזכיתי להכיר.


יום שישי, 9 באוגוסט 2013

חופש!

חשבתי שאצליח קצת לנקות את השלחן לפני שאני יוצא לחופש, אך את אשר הלב חושק הזמן עושק. אז את סיום הנושא של "דין התורה שלי" והגלאים בשבת ועוד כמה נשאיר לעוד כמה שבועות.
כעת אני יוצא לחופש של כשבועיים. 
את הזמן שיתפנה בכוונתי להקדיש להנאה עם הילדים שנמצאים גם הם בחופש בימים אלה, אך גם להכין (או לפחות להתחיל להכין) את השיחות והשיעורים לימים הנוראים. ונוסיף לזה, שבחודש הקרוב צריך גם לישון מוקדם כדי לקום בבוקר לסליחות...

כבשנים קודמות, אתם מוזמנים לכתוב כאן בתגובות הערות והארות על הבלוג, ביקורת בונה, ממה אתם נהנים, ממה אתם לא נהנים וכו' וכו'. 

אסיים לעת עתה בנימה אישית. זה לא סוד שאני מעביר הרבה ביקורת על כל מה שמתרחש. זה גם לא סוד שהפסיכולוגים אומרים שאנשים שכל הזמן מעבירים ביקורת, הם אנשים עם לא מעט פגמים באישיות. בשבועות האחרונים קבלתי לא מעט ביקורת מקוראים ומאורחים שהביקורת שלי חרגה מגבולות הטעם הטוב. אני מרגיש פגוע וכואב כתוצאה מהבחירות לרבנות הראשית. השבוע פגשתי ברב סתיו ושמעתי ממנו כמה לקחים מהמירוץ. התפעלתי לשמוע כמה שהוא לא ביקורתי ולא תקוע בכלל בחיפוש אחר אשמים וק"ו שלא בהטלת רפש (גם לא על כאלה שלדעתי זכו לזה ביושר). גדלות נפשו רק הגדילה אצלי את כאב הלב על כל מה שהוא עבר בשנה האחרונה, ועל כך שכל התחלואים לא נשאו פרי לבסוף. אני מקווה שהחופש, ובעז"ה גם הניתוק מהבלוג ומהרשתות החברתיות, לזמן קצר, יחזיר לי קצת שלוות נפש. 

יום רביעי, 7 באוגוסט 2013

שלושה רבנים וחתונה - מי המודל המשובח?

הרב משה לוונטהל בספרו המצוין "שררה שהיא עבדות" על עבודת הרבנות עמ' 498-500, מביא את הסיפור הבא מהבן איש חי, ספר "נפלאים מעשיך" סימן קמט, עמוד רסו (לצערי, לא מצאתי את הסיפור במקורו):



נהניתי מאד מהסיפור. בסיום קריאתו שאלתי את עצמי מי מבין שלושת הרבנים האמורים היו מצוינים לשבח במגזרים הדתיים השונים? האם היתה הסכמה בין החרדים/חרד"לים/דתיים לבין הבן איש חי מיהו המודל המשובח בסיפור?

יום ראשון, 4 באוגוסט 2013

גלאים בשבת - דעת הג"ר אשר וייס

לפני זמן מה כתבנו על דעת הרב ואזנר בעניין תאורה הנדלקת ע"י גלאים, ללא שהמהלך ברחוב מעוניין או מתכוין להדלקה. כמו כן, הזכרנו לאחרונה את דעת הרב אשר וייס בשו"ת שלו, מנחת אשר, האוסר מהתורה (!) הדלקה של לד או הפעלה של כל מנגנון חשמלי. הרב וייס חידש חידוש, שלא נאמר מאז התחילו הדיונים ההלכתיים בדבר השימוש בחשמל בשבת, שיש בהדלקת המכשיר או הלד משום מלאכת מכה בפטיש.
בתשובה אחרת באותו השו"ת, בסימן לב, דן הרב וייס במה שהוא מכנה "סגירת מעגלים אלקטרוניים זעירים".
הנה הסיכום הקצר מראש הסימן:


הסימן עוסק בכל מיני מכשירים שדרך פעולתם היא שע"י קולטים הם מזהים טמפרטורה, מיקום וכד' וכך מפעילים ומכבים מערכות זעירות. לדוגמא: צמיד אלקטרוני משדר את מיקום העונד, באופן ששינוי המקום גורם לצמיד לבצע פעולת שידור, או גלאי המזהה את מצב האדם הנמצא בחדר ויודע לפי כל מיני פרמטרים האם להזרים עוד חמצן לחדר.
והנה עיקר הדברים מהסימן עצמו:
מסקנתו היא שאין זה משנה איך נסתכל על הפעולה החשמלית, כל עוד הפעולה החשמלית מתבצעת ללא כוונתו וידיעתו של המפעיל אין זה מלאכה. עד כאן זה אולי נשמע דומה לסברתו של הרב ואזנר. אך הרב וייס מסייג מאד את הדברים. הוא קובע שזה לא מלאכה רק בתנאי נוסף, שלא מורגשת הפעולה החשמלית. והרב וייס לא הסתפק בכך, אלא הוסיף הסתייגות נוספת שדבריו נאמרים לכתחילה רק במקרה של חולה. וגם היתר מצומצם זה תלוי בהסכמת "גדולי ההוראה עיני העדה".

לפי דברי הרב וייס, נראה שלכתחילה יש להמנע מללכת לכל מקום בו יש מצלמה המצלמת את העוברים ושבים. כך גם, לשיטתו שהדלקת נורת לד הוא איסור תורה, יהיה אסור להכנס לבית או לחדר בו לא כיבו לפני שבת את גלאי האזעקה.

בעז"ה בהמשך נראה גם את שיטת הרב רבינוביץ' ב"שיח נחום" בשאלת הגלאים.