ואמרו אמן

השנה בערב יום הכיפורים יצאה קבוצה מהקהילה שלי על מנת להשתתף בפרויקט בשם "ואמרו אמן". הרעיון, הארגון והביצוע כולו היה של אחד מחברי הקהילה שגייס את חבריו להצטרף אליו, ולא שלי. 

הנה נוסח המודעה שנשלחה לחברי הקהילה:

מקובל שלפני ימים מיוחדים כגון יום הכיפורים , ראש השנה ו ט' באב נוהגים רבים לפקוד את יקיריהם הקבורים בבתי העלמין השונים ברחבי הארץ.
לעיתים בביקורינו ( לא עלינו ) בבתי עלמין אנו נחשפים לא מעט בנציגות קטנה שבאה לפקוד קבר כזה או אחר , באלמנה המבקרת את בעלה המנוח או מספר ילדים קטן הבא לנקות ולסדר את קברי הוריהם .
אותם אנשים לרוב אינם מגיעים בפורום מספיק רחב שמאפשר להם לקרוא קדיש על יקירם ו/או לעשות לו "מי שברך לנפטר" .
פרוייקט "ואימרו אמן " הנו פרוייקט נפלא ומרגש שהקים חבר שלי באזור העיר נתניה , בכל ערב חג שכזה מגיע פורום של כ 30 צעירים לבתי עלמין בנתניה ועוברים בין הקברים , אומרים קדיש או רק עונים ואף עושים "מי שברך" ואותיות נשמה למי שמעוניין .
אין איסוף תרומות , אין בקשת תמורה , רק עוברים בין האנשים ועוזרים להם .
בית העלמין במודיעין קטן ואני בעצמי איני בקיא בתנועה בו בימים הללו , אך אני בהחלט מעוניין לעשות השנה פיילוט בערב יום הכיפורים , להגיע עם לפחות עשרה חברים לבית העלמין ולהשתדל לעזור לאותם מבקרים לענות ו/או להגיד קדיש ומי שברך על יקיריהם .
כל מי שיכול לקחת חלק בפרוייקט הזה , ערב יום הכיפורים בבוקר , אחרי התפילה . לשעה / שעתיים / שלוש , תבוא עליו הברכה .

ולמחרת יום כיפור, פורסם ההודעה הבאה:

אז ב"ה שזכינו . יצא לדרך פרוייקט ואימרו אמן לראשונה אצלינו במודיעין .
זה היה אחד הימים המיוחדים והמרגשים . אחרי סליחות ושחרית עלינו על הרכבים ונסענו לבית העלמין ביהוד שם עברנו בין המבקרים והקברים . השלמנו להם מניין . עשינו להם אשכבות ואף אמרנו בעבורם קדיש יתום .
זה היה מדהים לראות את הכרת הטוב . הדימעה בעיניים וההתרגשות של האם . את האב שאומר קדיש על בנו בזכות המניין ואת הקושי הרב והבכי תוך כדי.
לאט לאט מסביב אנשים הבינו את הקונספט והחלו בסימני ידיים לבקש מאיתנו לנדוד גם לכיוונם על מנת לעזור להם לכבד את הנשמות הקבורות שם .
היו לא מעט קטעים מרגשים . היו גם כאלה שסרבו ולו בגלל שלא האמינו שקבוצת צעירים יסתובבו בין הקברים מבלי לבקש תמורה וחששו שגם אנחנו רוכבים על היום הקדוש הזה בשביל לגייס מהם תרומות .
משם חזרנו לבית העלמין במודיעין פה כבר אף הכרנו חלק מהמשפחות שגם המשיכו איתנו לקברים נוספים.
לקינוח סיימנו כולנו את היום בטבילה במקווה .
תודה רבה רבה לכל החברים שלמרות השעה המוקדמת של הסליחות הצטרפו למסע הזה יישר כח גדול ומקווה שבשנה הבאה נוכל להוציא שני צוותים לפחות .

תודה מיוחדת לאיש יקר בשם יוסי מכלוף שמקיים את הפרוייקט הזה כבר מספר שנים בנתניה וסיפר לי עליו. בזכותך נולד הרעיון לעשות את זה גם פה .

אשריכם ישראל! 

משנכנס אדר מרבין בשמחה - שבת משוש ליבנו

לפני כשעתיים, אור לא' דר"ח אדר שני, ארע הפיגוע הרצחני בישיבת מרכז הרב בירושלים. עפ"י דיווחי התקשורת בשעה זו לפחות ששה נהרגו מיריות המחבלים. על אף שבימים האחרונים החדשות בארץ אינם בדיוק חדשות טובות, בכל זאת אין מילים לתאר את הרגשות כאשר המוות מגיע למקום שאתה מכיר מקרוב ואתה וחבריך הייתם מסתובבים שם ועוד מקום של תורת חיים שעתה מתמלא בהיפך החיים. יתרה מזאת, נראה שהתחושות קשות יותר לעיכול כאשר זה מגיע בזמן שאתה דווקא מצפה ליותר שמחה בעולם - ר"ח אדר. זכור לי שבישיבה בה למדתי היו רוקדים מסביב לבימה לפני ערבית של ר"ח אדר, ולפני שילדיי הלכו לישון הערב אמרתי להם שאנחנו צריכים לרקוד קצת כי הערב זה ראש חדש אדר. אני די בטוח שאותם הרוגים ופצועים גם כן שמחו ורקדו בהיכנס חודש אדר. ועתה נהפך לאבל מחולנו.
הדעת איננה נותנת מנוח מכך שב"זמן שמחתינו" האחרון גם כן משמיים השביתו את שמחת מוקירי ישיבת מרכז הרב במות ראש הישיבה. ועתה בהיכנס חודש שמחה אירע פיגוע כה נוראי. הדברים עוד יצטרכו ליבון ויישוב הדעת ואלו הינם רק מחשבות ראשוניות.
באתר ישיבה מופיע מאמר על חודש אדר מאת הרב זלמן מלמד שליט"א וזה פתיחתו:
"משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כט, א). נס פורים מלמד אותנו, שלא כל מה שנראה רע, הוא באמת רע. מה שהיה נראה רע מכל, נהפך לטוב. לא רק שהרע מתבטל, אלא "ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשֹנאיהם" (אסתר ט, א). בתחילה, לא שלטו היהודים, רק אחר-כך, מתוך הסכנה האיומה, סכנת ההשמדה - להשמיד, ולהרוג ולאבד, "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשֹנאיהם".
ובסוף המדרש של פרשתנו פר' פקודי:
א"ר יוחנן כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים וכל מי שמבקש לחשב הולך לשם למה שלא יחשב בירושלים ויצר לפי שנקראת משוש כל הארץ וכל השבח הזה למה שהיא קרית מלך רב ומשחרבה ערבה השמחה וגלה משוש כל הארץ מהו ערבה חשכה קבלה כד"א (בראשית א) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד בעולם הזה שבת משוש כל הארץ וכשיבנה הקב"ה את ירושלים הוא מחזר לתוכה את כל השמחה שנא' (ישעיה נא) כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה: