יום חמישי, 6 במרץ 2008

משנכנס אדר מרבין בשמחה - שבת משוש ליבנו

לפני כשעתיים, אור לא' דר"ח אדר שני, ארע הפיגוע הרצחני בישיבת מרכז הרב בירושלים. עפ"י דיווחי התקשורת בשעה זו לפחות ששה נהרגו מיריות המחבלים. על אף שבימים האחרונים החדשות בארץ אינם בדיוק חדשות טובות, בכל זאת אין מילים לתאר את הרגשות כאשר המוות מגיע למקום שאתה מכיר מקרוב ואתה וחבריך הייתם מסתובבים שם ועוד מקום של תורת חיים שעתה מתמלא בהיפך החיים. יתרה מזאת, נראה שהתחושות קשות יותר לעיכול כאשר זה מגיע בזמן שאתה דווקא מצפה ליותר שמחה בעולם - ר"ח אדר. זכור לי שבישיבה בה למדתי היו רוקדים מסביב לבימה לפני ערבית של ר"ח אדר, ולפני שילדיי הלכו לישון הערב אמרתי להם שאנחנו צריכים לרקוד קצת כי הערב זה ראש חדש אדר. אני די בטוח שאותם הרוגים ופצועים גם כן שמחו ורקדו בהיכנס חודש אדר. ועתה נהפך לאבל מחולנו.
הדעת איננה נותנת מנוח מכך שב"זמן שמחתינו" האחרון גם כן משמיים השביתו את שמחת מוקירי ישיבת מרכז הרב במות ראש הישיבה. ועתה בהיכנס חודש שמחה אירע פיגוע כה נוראי. הדברים עוד יצטרכו ליבון ויישוב הדעת ואלו הינם רק מחשבות ראשוניות.
באתר ישיבה מופיע מאמר על חודש אדר מאת הרב זלמן מלמד שליט"א וזה פתיחתו:
"משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כט, א). נס פורים מלמד אותנו, שלא כל מה שנראה רע, הוא באמת רע. מה שהיה נראה רע מכל, נהפך לטוב. לא רק שהרע מתבטל, אלא "ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשֹנאיהם" (אסתר ט, א). בתחילה, לא שלטו היהודים, רק אחר-כך, מתוך הסכנה האיומה, סכנת ההשמדה - להשמיד, ולהרוג ולאבד, "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשֹנאיהם".
ובסוף המדרש של פרשתנו פר' פקודי:
א"ר יוחנן כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים וכל מי שמבקש לחשב הולך לשם למה שלא יחשב בירושלים ויצר לפי שנקראת משוש כל הארץ וכל השבח הזה למה שהיא קרית מלך רב ומשחרבה ערבה השמחה וגלה משוש כל הארץ מהו ערבה חשכה קבלה כד"א (בראשית א) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד בעולם הזה שבת משוש כל הארץ וכשיבנה הקב"ה את ירושלים הוא מחזר לתוכה את כל השמחה שנא' (ישעיה נא) כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה:

אין תגובות: