חכמה בגויים תאמין, מאת: סגן-צעיר

יש לי רגשות מעורבים בקשר לרשימה שאני הולך להציג בפניכם. מצד אחד זה מאגר מדהים של ידע שבכוחו לעורר השראה ואפילו לפעמים לשמש כשיחת מוסר. מצד שני מקונן בליבי חשש שבכל זאת אולי יש כאן אפשרות שזה יכול להיגרר לכדי ביטול תורה. נדמה לי שניתן לסמוך על הקוראים לדעת לדלות את המוסר, ולהתמכר לתופעה במידה הנכונה. למי שזקוק למשהו לבין-הזמנים בכדי לחדש כוחות, זה בודאי אחת האופציות הפחות מזיקות שיש בעולם האינטרנט.
על מה אני מדבר? ובכן, אני מדבר על התופעה הנקראת 'שיחות TED'. מדובר על מאגר עצום של שיחות מאלפות בכל התחומים. ראשי התיבות TED מציינות: טכנולוגיה, בידור, ותכנון, ואכן יש השקעה מרובה להפוך את השיחות לצורה של בידור. יחד עם זאת, הרבה פעמים זה רק מוסיף לעוצמה ולרלבנטיות שלהם. השאיפה היא להגביל את הדובר ל-18 דקות (זמן אפיית מצה), ולאלץ אותו להיות קצר קולע ומרשים.
המאגר כולל כיום למעלה מ-450 שיחות קצרות (משהוא בין 6-20 דקות כל אחד) וכל יום-יומיים מתוספת שיחה חדשה. חלק מהשיחות מציגות את המילה האחרונה בטכנולוגיה (לדוג' החוש השישי [אנגלית], והמצאות מופלאות [עם כתוביות]) חלק מככבות בזכות צורת פרזנטציה מעולה ומעוררת התפעלות (הצגת נתונים כמו שלא ראית מימיך [עם כתוביות]) אבל לרובם יש מסר חזק וחשוב שבהחלט יכולה לגרום לכם לחשוב.
בפעם הראשונה שנתקלתי במאגר, נשאבתי לתוכו ונשארתי רוב הזמן פעור פה. כן, עד כדי כך. אילו הייתי תקוע על אי בודד עם כל הזמן שבעולם, יכולתי להעסיק את עצמי למעלה מחודש רק בלצפות פעם אחת בכל השיחות ועוד כמה חודשים רק לצפיות חוזרות (ותוך כדי כך כל הזמן מתוספים לאתר עוד פנינים). כרגע אני מגביל את עצמי לקחת איזו טעימה קצרה פעם או פעמיים בשבוע.
חידוש מרענן שעלתה לאתר רק לפני כחודשים הוא פרויקט התרגום שבו צופים מכל העולם עוזרים בכדי להעלות לאתר כתוביות לשיחות במגוון לשונות. זאת אומרת שכרגע דוברי העברית יכולים ליהנות מכתוביות בכ-65 שיחות, ועם הזמן המספר רק ילך ויגדל.
אני מביא כאן רק דוגמית מהמעט שהספקתי לטעום וליהנות ממנו באופן מיוחד. לכל שיחה צירפתי כותרת קצרה שמגדירה באופן תמציתי מסר תורני שניתן לדלות מהשיחה. אני אתחיל עם הבלטה של שש שיחות (האמת שדי קשה לצמצם ולבחור רק שש) ואם התגובות יהיו טובות אולי תהיה סדרת המשך.
הערה אחרונה לפני שאני נעלם ונותן לדוברים את הבמה. כמו בכל דבר שאין יסודותיו בהררי קדש (תורה בגויים אל תאמין), ישנם כמה שיחות (בודדות במספר) שאין תוכנם ראויה לבני תורה. אם זאת מכיוון שדי קל לזהות אותם, אינני מהסס להמליץ על החוויה בכללה תוך כדי זהירות רגילה לברור את התבן מהבר. אינני מדבר כאן על שיחות שמטיפות לכפירה בא-לקים והישענות רק על המדע (שגם כאלה יש במאגר), אותם אני דווקא חושב שכן חשוב לראות (למי שכבר בוגר, ובעל השקפת עולם איתנה, כמובן) בשביל לברר את האמת וללמוד מה להשיב.

1) אם אין לכם זמן לכל הדוגמיות ואתם רוצים להתחיל רק אם אחת מהם, אז המצגת המדהימה של סיר קן רובינסון הוא חובה, במיוחד לכל מי שעוסק בחינוך (ומי מאיתנו איננו עוסק בצורה זו או אחרת בחינוך מדי יום ביומו). זו אחד מהשיחות הראשונות שעלו לאתר והיא אולי החשובה שבהם (וגם אחת מהאהובות ביותר על הצופים). לצערי לשיחה זו אין עדיין כתוביות בעברית.
קן רובינסון (20 דקות) יצירתיות בבתי הספר (אנגלית)
חנוך לנער על פי דרכו

2) שיחה חשובה על מקומה של סייעתא דשמיא בתהליך היצירה.
אליזבט גילברט (20 דקות) גאונות (עם כתוביות)
מה אנו, מה חיינו, ומה חסדינו

3)עם שם כמו בארי שוורץ, אולי זה לא ממש בגדר 'חכמה בגויים', אבל שיחה מרתקת בכל זאת על הליכה הקו הדק בהפעלת ההיגיון כדי לעשות את הדבר הנכון.
בארי שוורץ (21 דקות) אובדן החכמה (עם כתוביות)
השולחן ערוך החמישי

4) השיחה המאוד קצרה הזאת כולל הרבה תובנות עמוקות על איך שצורת ההסתכלות שלנו משפיעה על ההתנהגות שלנו.
פיליפ זימברדו (7 דקות) גישה בריאה לזמן (אנגלית)
עבדי זמן עבדי עבדים הם

5) האמת שזה מתחיל כשיחה פושרת שכמעט נטשתי באמצע, אבל מאוד כדאי להחזיק עד הסוף. לאחר כ-10 דקות די בינוניות, כשהיא הגיעה לסיכום בשלוש הדקות האחרונות, אני חייב להודות שעברה בי צמרמורת.
קתרין פולטון (13 דקות) עתיד הנדבנות (אנגלית)
מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי

6) ולסיום, אחרי הרשימות הקודמות שלי, אי אפשר בלי אחת מהשיחות החזקות והאהובות עלי במיוחד. אם רק נוכל להיענות לאתגר.
סט גודין (18 דקות) השבטים שאנחנו מנהיגים (אנגלית)
אני ואתה נשנה את העולם

סוף דבר (מרב צעיר): גם אני קיבלתי את הטור הזה ברגשות מעורבים, והתלבטתי אם אחד הקוראים יכתוב לי בתגובה "מה הקשר ליהדות?". אחרי שנכנסתי והתרשמתי באמת כי-טוב, אמרתי לעצמי שבכל מקרה ראוי לפרסם מיזם מעניין כזה, גם אם אין לו ערך תורני. לאחר מחשבה מעט יותר מעמיקה נשארתי עם מספר שאלות פתוחות: מדוע אני מתרשם כל כך מהרצאות באנגלית, הרבה יותר מהרצאות שאני שומע בעברית? האם זה בגלל שעברית איננה שפת האם שלי? האם האנגלית יותר עשירה? האם מתוך אוכלוסיה הרבה יותר גדולה, יותר קל למצוא מספר דוברים מעולים? האם זה בגלל שבחו"ל תלמידי תיכון לומדים לדבר בפני קהל? אינני יודע. הדבר היחיד שאני יודע זה ששמעתי כבר מספר הרצאות מהאתר הזה באנגלית, הדוברים מעניינים (גם אם הנושא איננו עומד אצלי בראש סדר העדיפויות), רהוטים, חלקם מצחיקים, וזה פשוט תענוג לשמוע אותם. אני חושב שלכל מי שיש לו בשורה להפיץ לעולם, יש מאיפה להכין שיעורי בית.

עלה לרשת: פורטל הדף היומי

בימים האחרונים התבשרתי שאתר חדש בשם "פורטל הדף היומי" נמצא בשלבים האחרונים לבנייתו.

בפעם הראשונה שנכנסתי לאתר, הייתי בטוח שמדובר באתר שהוקם ע"י אחד מבתי המדרש שחדשות לבקרים מתעלמים מחלקים רחבים מעולם התורה, אך מהר מאד הבחנתי בטעותי. האתר מכיל הפניות ומאמרים בנושאים הקשורים ללימוד הדף היומי מכל מי שכתב על הדף הנלמד ושיראת ה' בליבו.

באתר, שכאמור טרם הסתיימה בנייתו לגמרי, תוכלו למצוא את הדף היומי הסרוק ממהדורת וילנא, כקובץ טקסט פשוט או עם ביאור הרב שטיינזלץ. תוכלו לקרוא מאמרים שנכתבו על נושאים מהדף היומי בעלון מאורות הדף היומי, בעיתון משפחה או במקור ראשון. תוכלו למצוא שיעור המתאים לכם או חברותא. גם פורום יש באתר, לשאלת שאלות והעלאת חידושים.

ממה שבררתי על מקים האתר גליתי שמדובר באדם המוחזק לתלמיד חכם, הנטוע בעולמה של תורה, שהקים את האתר כולו במימון עצמי אך ורק לטובת הגדלת תורה בעם ישראל. ירבו כמותו בישראל!

אז מה אתם מחכים? לכו לראות (ותספרו גם לחברכם):
http://www.daf-yomi.com/

יצא לאור: מעיינותיך 21 לכבוד ג' תמוז

חוברות "מעיינותיך" יוצאים לאור ע"י גוף הנקרא "תורת חב"ד לבני הישיבות" המנוהל ע"י ר' משה שילת (בנו של הר"י שילת) והמשתייך לזרם הלא-משיחי בחב"ד. החוברות מושקעות ומעוצבות להפליא ומתוכננות בכישרון רב באופן שיתאימו לציבור הלא חב"די.

החוברת הנוכחית, מעיינותיך 21, יצא לאור לרגל ג' תמוז ועוסק כולו ברבי.
החוברת מחולקת לשני חלקים:
א. החלק הראשון הינו סיפורים ועדויות על הרבי מלובביץ' מזכרונו ומפיו של "החוזר" הג"ר יואל כהן.
ב. החלק השני הם "פתקים מהרבי" - תשובות קצרות שענה הרבי מלובביץ' לשואלים בנושאים שונים.

את חוברת מעיינותיך 21 ניתן להוריד באתר החדש של "תורת חב"ד לבני הישיבות" - כאן.

אגב, באתר החדש תוכלו למצוא פרטים על ספרים ש"תורת חב"ד" הוציאו לאור (ספר חדש שיצא לאחרונה: 'אוצר אגרות קודש'), את הדיסק שחולק יחד עם מעיינותיך לצעירים בפורים האחרון, קטעי וידיאו על הרבי, ונראה שבעתיד מתכוונים להעלות פרטים גם על השיעורים המתקיימים ע"י ברחבי הארץ.

נא להכיר: האתר רמבי"ש

קיבלתי בזמן האחרון פנייה מאחד ממקימיה של האתר רמבי"ש לפרסם את האתר כאן. אחד ממפעילי האתר ר' יעקב נוימן שלח לי תיאור של האתר שנראה שעוד ידובר בו רבות:

לרבים יוצא להתקל, בבית הכנסת או במקום אחר, בכתב עת תורני של מוסד פלוני, או בספר זכרון לאלמוני. בדרך כלל, תוך כדי רפרוף רואים כמה מאמרים שיוכלו לעניין אותנו, ואולי גם מאמר שעוסק בנושא שלפני כמה חודשים מאוד העסיק אותנו, אך לא ידענו כלום על קיומו של המאמר. בגלל זה הוקם האתר רמבי"ש.
רמבי"ש : רשימת מאמרים שלבני הישיבות – הוא מפתח מאמרים תורניים של מאמרים שפורסמו בכתבי עת תורניים או באסופות מאמרים. באתר מנוע חיפוש המאפשר לערוך חיפוש בשם המאמר, שם המחבר, תיאור ומילות ומפתח, ובשם המקור בו הודפס.
רמבי"ש מופעל על ידי מנתדבים, והוא זמין ברשת האינטרנט לכל דורש תורה ללא תשלום. כל מי שנדבה רוחו אותו לתרום להרחברת המאגר – מוזמן לפנות באמצעות טופס יצירת הקשר.
כיום מכיל המאגר כ-80 כתבי-עת/אסופות ולמעלה מ-3600 רשומות מאמרים – יותר ממחצית מהם זמינים ברשת האינטרנט. המטרה בטווח הקרובה היא לקטלג את כל כתבי העת ואסופות המאמרים שיצאו לאור משנת תש"ס והלאה, כאשר עיקר המאמץ הוא להשיג את הטקסט המלא על מנת לאפשר קריאה מיידית של המאמר.
מוסדות תורניים ואנשים שכתבו מאמרים, יכולים לפנות אלינו על מנת להוסיף את המאמרים שפרסמו. כמו כן, אנו מאפשרים למוסדות להרשם כמנויים (בחינם) ואז יוכלו לקבל דף חיפוש בו ניתן לערוך חיפוש בפרסומי המוסד בלבד.

לי אין אלא לקוות שהישיבות אכן ישתפו פעולה עם האתר הזה וישלחו אליהם את כתבי העת שהם מוציאים לאור. כרגע יש באתר מאמרים מכתבי עת ציונים-דתיים יחד עם מאמרים מכתבי עת חרדיים. כך לדוגמא, חיפוש של "פסח" מוביל למאמר של הרב שלמה פיק (שמן הסתם נכנס לאחר מכן לספרו "מועדי הרב") המביא שיעור של הגרי"ד סולובייצ'יק על סיפור יציאת מצרים ולמאמר של הג"ר אהרן לייב שטינמן בעניין החיוב לתת לעני ד' כוסות.
(מדי כותבי אני תוהה האם זה שהאתר מוגדר כאתר המרכז מאמרים של בני ישיבות, זה בא להוציא אפשרות שכתב עת דוגמת "מסכת" של מת"ן ימצא את מקומו באתר זה. נחיה ונראה.)

זכרונות מהשואה Holocaust Memoirs

לרגל יום הקדיש הכללי, עשרה בטבת, בימים האחרונים טרחתי להעלות לרשת סיפורים שאמי שתח' כתבה על נושא השואה וההצלה מהחיה הנאצית. הסיפורים כתובים באנגלית, ומבוססים כולם על עדות ראשונה מבעלי המעשים עצמם. שני הסיפורים הראשונים הינם על משפחתי, הראשון מצד אבא והשני מצד אמא. חלק מהסיפורים אינם קלים לעיכול.

הפיצו את הלינק בקרב מכריכם: http://holocaustmemoirs.blogspot.com
[למנויי אינטרנט רימון: משום מה חברת רימון עוד לא טרחה לאשר את האתר הזה, אני מקווה שזה יסתדר בקרוב.]

In preperation for the Tenth of Tevet, in the past few days I have been busy uploading a number of stories to the web. These stories were written by my mother about the Holocaust and about fleeing from the Nazi beast. The stories are all first hand testimonies and accounts. The first two stories are about my family; the first about my father's side and the second about my mother's side. The stories are all written in English. Some of the stories are not easy to digest.

Feel free to spread the link: http://holocaustmemoirs.blogspot.com/

אתר חדש למכון צומת

בשבת ראיתי באחד מעלוני השבת (אני מניח שזה היה ב"שבת בשבתו", אבל אינני בטוח) פרסומת אודות האתר החדש של מכון צומת. האתר אכן חודש באופן שמי שהכיר את האתר הישן לא יזהה אותה. לפני כמה שנים התעניינתי בעניין ה"הכשר" שמכון צומת נותנים למיחמים לשבת. רציתי לדעת מהן הבעיות ההלכתיות המצויות במיחמים כיום. חיפשתי באתר הישן ולא מצאתי שום אינפורמציה. כמדומני שבזמנו אף ניסיתי לפנות דרך האתר אל מכון צומת על מנת לקבל מידע בנושא, אך גם זה לא השביע את רעבוני. שמחתי לראות שבאתר החדש, שעל פי האמור באתר עלה לפני כחודש לאוויר הרשת, ישנם הסברים רבים על מכלול העניינים שאנשי מכון צומת מתעסקים בהם.
בעניין המיחם, הנושא מנותח באתר תחת ראשי הפרקים הבאים (לינק):
החששות העיקריים במיחמים ובתרמוסים חשמליים הם: 1. חשש שמא הוצאת מים תזרז הפעלה חשמלית. 2. חשש להרתחת המים הכלואים במדיד. 3. הפעלת מנגנונים נלווים.
מלבד המידע ההלכ-טכני האתר גם מקדם את גליון שבת בשבתו ואת ספרי תחומין. באתר מתאפשרת גישה וחיפוש בכמה מאות מהגליונות האחרונים של שבת בשבתו. כמו כן, ניתן לחפש ולעיין במפתחות של תחומין, אך עיון במאמר מסויים יעלה למשתמש 10 שקלים. אך יש לציין שקיימים כמה עשרות מאמרים נבחרים מתוך תחומין במגוון נושאים, כדוגמת מאמרו של הג"ר שבתי רפפורט בנושא מכונות גילוח ומאמרו של הג"ר שלמה דיכובסקי בנושא היציאה לחוץ לארץ.

בהחלט יש לברך על הצעד הגדול שעשו מכון צומת ויש לקוות שעוד גופים יילכו בעקבותיהם.

לעמוד הבית של אתר מכון צומת - לחץ כאן.

מעניין לעניין באותו עניין. מוסד הרב קוק שוקדים בימים אלה על בניית אתר אינטרנט. בשיחת טלפון נודע לי שהם מתכננים עד לחג הפסח להעלות לאתר את הקטלוג של יריד מוסד הרב קוק המסורתי המתקיים מאסרו-חג פסח ועד ר"ח אייר. זהו התקדמות אדירה, שכן בשנה שעברה לא היה ניתן לקבל את הקטלוג בשום דרך מלבד הדואר המסורתי. בעז"ה אפרסם בבלוג הודעה נפרדת כאשר הקטלוג אכן יעלה לאתר ובנתיים הנה הלינק.

רצוי לרוב אחיו

הרב מרדכי אלון זכה עד לפני מספר שנים לפופולאריות שמעטים הרבנים שזכו לשכמותה. את הפופולאריות הרבה הוא הרויח בזכות שיעוריו המצויינים בבית כנסת ישורון בירושלים ובמכון הגבוה לתורה באונ' בר-אילן ששודרו ברדיו בשידור חי ולאחר מכן גם בתכנית השבועית בערוץ הראשון בטלויזיה בימי שישי בצהריים. הרב אלון נודע לאחד הדרשנים המוכשרים ביותר והציבור צרך את דברי התורה בשמחה ובחשק רב.

לפני מספר שנים הרב אלון קרא נכון את הצורך בציבור והקים את "מבראשית", מפעל פרשת שבוע המופנה לילדים החל מגילאי הגן ועד לכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי. בשיחה ששמעתי ממנו לפני שהוא השיק את מבראשית הרב אלון הסביר שהציבור כבר מאס בעוד ועוד מסגרות והוא מחפש תכנים, לכן צריך להשתמש במסגרות הקיימות על מנת להפיץ תכנים חדשים שיתקבלו ברצון על ידי הציבור. אין צורך להרחיב עד כמה צדק הרב אלון בהבחנה זו.

כשהרב אלון היה ראש ישיבת הכותל הזדמן לי להכנס להיכל הישיבה בסוף תפילת ערבית של יום הכיפורים עת אמרו את שיר הייחוד. בשלב זה התחילו התלמידים הצעירים יותר בישיבה לעמוד בתור על מנת לאחל ולקבל ברכת גמר חתימה טובה לראש הישיבה, הרב אלון. את המחזה שראיתי קשה לתאר במילים. כל תלמיד שניגש לרב התקבל אצלו בחיבוקים ונשיקות, שספק בעיני אם תלמידים אלו זכו לחמימות כה רבה מאבותיהם מאז הגיעו לגיל בגרות. עד היום אינני יודע כיצד לשפוט את המחזה הזה - לחיוב או לשלילה? בכל מקרה, אז הבנתי שבנוסף להערצה הגדולה שקיימת לרב אלון מציבור המבוגרים ששותים בצמא את דבריו בשיעורים ברדיו ובטלויזיה, ישנה הערצה אולי אפילו יותר גדולה בקרב הצעירים.

ואז קרה השינוי. כך הוא מתואר בויקיפדיה:

במהלך שנת תשס"ו הודיע הרב אלון על יציאה לחופשה. הרב אלון הודיע על הפסקת שיעוריו בפרשת שבוע (בבית הכנסת ישורון, באוניברסיטת בר-אילן ובטלוויזיה); דברים אשר הקנו לו את פרסומו הרב בקרב הציבור. כמו כן, מזמן זה, הרב אלון מיעט בעריכת חתונות ובהגעה ללוויות. על אף יציאתו לחופשה המשיך הרב אלון לשמור על קשר עם "מבראשית" ועם "ישיבת הכותל". ב-28 בינואר 2007 נפצע קשה בנו של הרב אלון, רפאל, בתאונת דרכים בהתהפכות רכב אך הבריא עם הזמן. ב-31 בדצמבר 2007 הרב הודיע רשמית על פרישתו מראשות ישיבת הכותל ועל מעבר מרב "דורש" לרב "כותב" והחל לכתוב את פירושו על חמישה חומשי תורה.

הרב אלון עבר להתגורר במגדל שבצפון ודי נעלם מהתודעה הציבורית. לפני כמה חדשים, אבא שלי סיפר לי שהרב אלון התחיל לערוך "משמר" בימי חמישי בלילה ושחברים שלו נסעו כמה פעמים כדי להשתתף במשמרים הללו, ושגם הוא חושב אולי לנסוע פעם אחת. כמה שבועות לפני פורים הושק אתר אינטרנט חדש ובו שיעורים שהרב אלון מסר במשמרים הללו. כותרות התקשורת דווחו שהרב אלון מתחיל לחזור לציבור שכה מתגעגע אליו (לינק). בדיווחים אלו נאמר שהרב אלון אף הקים לעצמו מעין חצר חסידית במגדל. מקטעי הוידיאו שבאתר החדש, אכן נראה שיש דמיון מסויים לטיש החסידי.

הקוראים הנאמנים של בלוג זה יודעים שאני אהיה הראשון שאברך על העלאת תכנים לאינטרנט, במיוחד תכנים שהציבור הרחב צמא להם והם אינם נגישים לו. אבל במקרה הזה אני חושב שחסר משהו.

הרב אלון עזב לפני שנתיים, כמעט מבלי לתת שום הסברים, והשאיר אחריו מעריצים רבים. אין לי ספק שמעריצים אלו, ובכללם אבא שלי שהוזכר לעיל, יקבלו את הרב אלון בחזרה בכל צורה שהוא יבחר לחזור בו, ובכלל זה גם אתר אינטרנט. אבל אני חושב שחסר איזה שהוא שקיפות. אחרי העזיבה הלא מוסברת, כמדומני שמגיע לציבור איזה שהוא הסבר על ההווה ואולי אף על העתיד. האם הרב אלון באמת מתכוון להקים חצר חסידית? האם הוא רואה את עצמו כאדמו"ר? האם הוא באמת מתמקד בכתיבה, ולשם כך עבר לצפון, או שיש לו כרגע אידיאולוגיה שבשמה הוא גר בצפון? זה לגבי ההווה. ולגבי העתיד, מהם כוונותיו? האם הוא מתכוון לחזור ולשמש ראש ישיבה? האם יש כוונות לחזור למסור שיעורים המוניים, שיעורים בטלויזיה?

ייתכן והתשובה של הרב אלון לחלק מהשאלות הללו הוא: אני לא יודע או עוד לא החלטתי. גם אמירה כזאת עדיפה בעיני על פני שתיקה. אינני מבקש שום הסבר על העזיבה אך אם הרב אלון מתכוין לחזור, לענ"ד ראוי שהוא לפחות יתייחס במשהו לכוונותיו כעת.

אני יודע שמרוב הפופולאריות שיש לרב אלון, הדברים שאני כותב הינם ממש לא פופולאריים - ובכל זאת נראה לי שראוי שמישהו יעלה אותם לדיון בתוך הציבור שלנו.