מה אני בחינם - חלק ב'

הטור העשירי למדור "דעת תורה" של אתר כיפה עלה לרשת (קישור). הנה הוא לפניכם.

"'ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלקי' - מה אני בחנם אף אתם גם כן בחנם." - צוה אותי ללמד אתכם בחנם כמו שהוא למדני בחנם. (נדרים לז ע"א ופירוש הרא"ש שם)

בפעם הקודמת כתבתי אודות הניסיון שלי להזמין רב להרצות בקהילתי, רב שביקש עבור הרצאתו סכום כסף שהיה נראה לי לא סביר. הפעם אני רוצה להמשיך לעסוק בעניין הרצאות מן החוץ.

המציאות העומדת כיום בפני כל איש תורה, ובכלל זה רב הקהילה, היא שקשה מאד להגיע לשליטה בכל מקצועות התורה. אינני מדבר על בקיאות בש"ס ופוסקים, אלא בבקיאות בנעשה ובמתחדש בתחומים ספציפיים.
בעולם ההלכתי יש כיום מכונים שונים המתמחים כל אחד בתחום מאד מוגדר ומוגבל. ישנן שאלות הלכתיות שכל מי שירצה להתמודד איתן מבלי להתייעץ עם אחד המכונים הללו, מסתכן בכך שפסיקתו לא תיקח בחשבון את המציאות המשתנה וההתפתחויות האחרונות. הדוגמאות הן רבות: מכון פוע"ה המתעסק בענייני פוריות ורפואה, מכון התורה והארץ המתמחה בנושאים הקשורים למצוות התלויות בארץ, מכון המקדש המתמחה בענייני קדשים, מכונים שונים העוסקים בכל מה שקשור לחשמל ושבת, גופים שונים המתעסקים בכשרות במטבח המתועש, ועוד.

רב המעוניין להציג בפני בני קהילתו התפתחויות, למשל, בעולם הכשרות, נזקק או לעבור השתלמות בנושא מאחד הגופים המתמחים בנושא, או לחילופין לבקש מנציג של אחד מהגופים הללו לבוא ולהרצות בקהילה.

בעולם ההלכתי אומנם זה יותר נפוץ, אך ה"התמחות" קיימת גם בעולם ההגות והמחשבה. ישנם בתי מדרש שונים המתמחים בתחומים שונים בעולם המחשבה היהודי, וגם אנשים שהתמקצעו בתחומים הנושקים לעולם ההגות, למשל: זוגיות, שלום בית וחינוך. אם הרב מעוניין שבני קהילתו יקבלו מידע מקצועי בתחומים אלו, הוא נצרך לעזרה מן החוץ.
כל הרצאה מן החוץ כרוכה כמובן בעלות כספית גבוהה. קהילות מבוססות יותר וגדולות יותר יוכלו לזכות להעשרה התורנית האמורה, אך מה בדבר קהילות צעירות או קטנות יותר. האם נכון שכך יהיה מבחינה ציבורית? אם המסקנה היא שלא אזי עלינו, כציבור, לנסות למצוא פתרון למצב.

ייתכן והדבר הנכון הוא לבוא בתביעה לציבור עצמו. הציבור הדתי-לאומי הוא בורגני מאד. זה לא חזון נפרץ למצוא את מיטב בניו של ציבור זה בהופעות שעולות בין חמישים למאתיים ש"ח לכרטיס. אם כך, התביעה צריכה להיות מהציבור לשלם עבור שיעור תורני בבית הכנסת, לפחות סכום פעוט של עשר עד עשרים ש"ח. אולי זו אפילו אחת מחובותיו של רב הקהילה, לחנך את בני קהילתו לכך שזה לא מוזר לשלם עבור שיעור תורני, כפי שזה לא מוזר לשלם עבור השתתפות בהרצאה בנושא "עיצוב הבית בסגנון פאנג-שואי".

אישית, אני מאמין שהתנהלות כלכלית בריאה של אדם היא שיש לו מקצוע יציב שממנו הוא מתפרנס, ולאחר שפרנסתו מובטחת ממקום עבודתו הקבוע, עליו לחפש ולמצוא את המקומות בהם הוא יוכל לסייע בעזרת כישוריו לחבריו, בני משפחתו ובני קהילתו כחסד פשוט. לדוגמא: אם אדם הוא עורך דין עם מקום עבודה מסודר המשלם לו משכורת ברווח, לא יקרה שום דבר אם הוא יקדיש ארבע שעות בחודש לעזור לחבריו מהקהילה שצריכים עצה משפטית בעניינים שונים. זו גם אחת הסיבות שאני רואה כל כך הרבה ברכה במיזם החתונות של ארגון רבני צהר. על אף שאולי היה נכון לבקש תשלום עבור שירות שהרבנים מעניקים, יש בכך העברת מסר לכלל ישראל: יש לנו ברוך ה' פרנסה ממקורות אחרים, ואנחנו שמחים לבוא ולסייע בכשרונות שלנו במקום בו הם נצרכים.

הגיע הזמן שגם בתחום של הרצאות תורניות תיווצר רשימה של רבנים ומרצים המוכנים להקדיש מזמנם פעם בכמה זמן בתשלום מינימלי בכדי להגדיל תורה בקרב כל שכבות האוכלוסייה. כל הרבנים שיודעים לדבר בלהט על מסע הרבנים שהוביל מרן הרב קוק זצ"ל אל העם שבשדות, צריכים לדעת שהעם שבשדות מחכה להם, אך לא בהכרח מוכן לשלם להם כדי להגיע.