יום שני, 14 בספטמבר 2009

ביקורת ספרים: "מסורת בעידן המודרני" מסדרת "עם הספר"

בעבר כתב כאן ידידי "סגן צעיר" על הספר "אמונה בזמן משבר" מתוך סדרת עם-הספר של הוצאת ידיעות ספרים. כפי שהוא ציין, רב הספרים שיצאו בסדרת עם הספר מצויים בספריתו של כל בוגר ישיבה. הספר "מסורת בעידן המודרני- חכמים ספרים בדורות האחרונים" הוא יוצא דופן במובן הזה ובעוד מובנים. בניגוד לרוב הספרים בסדרה, הספר הזה מכיל ליקוטים מתוך ספריהם של מחברים שונים והוא איננו מכיל ספר או ספרים מלאים. מכיוון שמדובר בספרים שאינם מצויים כל כך, אני רואה בכך ברכה שהצליחו להביא בפני הקורא סקירה יפה של מחברים שונים:
- הרב אליהו בן אמוזג
- הרב יוסף חיים, ה"בן איש חי"
- הרב משה כלפון הכהן
- הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל
- הרב יוסף משאש
- הרב חיים דוד הלוי
- הרב יהודה אשכנזי (מניטו)
על פי השמועות, הספר הזה יצא לאור כאפליה מתקנת. כאשר הוצאת ידיעות ספרים גילו שמהעת החדשה יש להם רק מחברים אשכנזים, הם החליטו להוציא לאור גם ספר עם דבריהם של חכמים ספרים בדורות האחרונים. אם המטרה של סדרת עם הספר היתה להוציא לאור בהוצאה חדשה את הספרים שנמצאים בכל ארון ספרים יהודי בסיסי, אזי עם כל הצער שבעולם צדקו אנשי ההוצאה בכך שהעלימו את החכמים הספרדים. הרי בינינו, למעט הבן-איש-חי שספריו נמצאים כמעט בכל בית כנסת, מי ראה לאחרונה ספר של אחד מהחכמים האחרים באחד מבתי הכנסת שהוא פוקד? היוצא דופן הנוסף הוא הרב חיים דוד הלוי, שספריו נמצאים, גם אם לא בהמוניהם.

מאידך, אם מטרת סדרת "עם הספר" היתה להוציא לאור את ספריהם של המחברים שראוי לכל בן העם היהודי להכיר, אזי עשה נכון המו"ל, והוא השיג בכך את הציבור שלנו, שראוי לכל אחד להכיר את חכמים אלו ואת דבריהם.

העורך של הספר ומי שכתב את ההקדמה לספר הוא הרב יצחק שוראקי, רב קהילה של יוצאי צפון אפריקה בירושלים ומנהל תוכנית ב"ממזרח שמש". הספר איננו רק לקט מדבריהם של חכמי המזרח בתקופה המודרנית, אלא מנסה להציג קו מסויים (שלא בהכרח באמת היה בקוזנזוס בקרב כל חכמי יהודי המזרח) - שחכמי המזרח דגלו בקבלת ובאימוץ המדע והחכמה שהמודרנה הביאה איתה.

רוב הקטעים המובאים בספר הינם מחשבתיים (חלקם כתובים בלשון המליצי הידוע של חכמי המזרח), אך ישנם גם קטעים הלכתיים העוסקים בענייני צדק וצדקה ופה ושם יש מעט קטעים הקשים יותר לקריאה שוטפת של תשובות הלכתיות. הדבר שהכי חסר בספר הוא תוכן עניינים פשוט המאפשר לקורא לראות בחטף אילו קטעים מכיל הספר ובאיזה עמוד נמצא הקטע שהוא מחפש.

הקטעים שאני נהנתי מהם במיוחד היו הקטעים המדברים על פסיקת הלכה מהרב חיים דוד הלוי, הרב יוסף משאש והרב בן ציון מאיר חי עוזיאל (את אחד מהקטעים הללו הבאתי כאן). גם דברי המחשבה של הרב "מניטו" היו עבורי חידוש מבורך, ועל אף ששמעתי את שמעו של האיש זו היתה הפעם הראשונה שממש נפגשתי עם דבריו.


לא ניתן לסיים את הרשימה הזו מבלי להתייחס למה (או למי) שלא הובא בספר, בסוג של שתיקה רועמת. כל החכמים בספר "מסורת בעידן המודרני" הינם בעולם האמת, כך גם יתר המחברים שספריהם הוצאו לאור במסגרת "עם הספר". אך דווקא בספר זה היה מן הראוי לתת לפחות התייחסות מינימלית לחכם הספרדי הפופולארי ביותר וכנראה החשוב ביותר בחמש מאות השנים האחרונות (את הקביעה הזו לא אני המצאתי, אלא שמעתי מאדם הגדול ממני), הלא הוא הג"ר עובדיה יוסף שעוד בחי עמנו היום. אין ספק שפועלו ומשנתו ישפיעו על עם ישראל הרבה יותר מאחד או שניים מהחכמים שדבריהם כן הובאו.

2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: שמעון תאריך: 15/09/09, 09:28:02
אולי דווקא משום השפעתו המסנוורת של הרב עובדיה יוסף עדיף שעיון במשנתו תיעשה בנפרד בכרך בפני עצמו.
כמו כן אצל הרב עובדיה כדי ללמוד את שיטתו המחשבתית יש יותר צורך להתעמק דווקא בפסיקתו ההלכתית.
שני הדברים האלה באים לידי ביטוי בצורה טובה בספריו של הרב בני לאו.

שם השולח: שמעון האיתן (האתר שלי) תאריך: 16/09/09, 16:40:32
כנראה שגם אדם גדול יכול לפעמים לדבר שטויות (לגבי הסיפא של הפוסט). הבה נזכור, לדוגמא, את העובדה שלפני חמש מאות שנה (521 ליתר דיוק), רק נולד איזה יהודי, אחד בשם ר' יוסף קארו, נו, מילא... הוא אמנם לא הקים את ש"ס, אבל בכל זאת יש לו איזו השפעה כלשהי, אם אינני טועה...

לפני עריכת השוואות נחפזות, של הרב עובדיה יוסף שליט"א ביחס לפרי חדש, אור החיים, החיד"א או כל שאר גדולי ספרד האחרונים, אני חושב שכדאי להמתין עוד כמה עשרות שנים (לכל הפחות), כדי שתהיה פרספקטיבה מינימלית של ההשפעה לדורות ולמאות שנים, ולא רק בימי חייה של הדמות בה מדובר (דבר שהוא לעיתים שונה לחלוטין).

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 16/09/09, 19:18:31
שמעון השני,
לא כתבתי שהוא אדם גדול, אלא גדול ממני.
אכן אתה צודק והסיבה שהוא הזכיר בדווקא 500 שנה, היה כי הוא טען שהגרע"י הוא הרב הספרדי החשוב ביותר מאז מרן.
טיעוניו היו שאין היום אף רב בחיים או לאחר מותו שכל אדם בישראל מזהה את תמונתו (אולי למעט את הרבי מליובביץ'). אין אף רב בחיים או לאחר מותו שיצאו עליו ומתורתו כל כך הרבה ספרים בעודו בחיים (וזאת, גם בלי להזכיר את הפופולאריות של אותם הספרים).
מבלי להמעיט בחשיבותם של הגדולים שהזכרת, אף אחד מהם לא חולל מהפך בעם כפי שהצליח הגרע"י.

שם השולח: אלחנן תאריך: 17/09/09, 15:54:40
לשמעון האיתן -
נדמה לי שאפשר למדוד את השפעתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף כבר היום, ולו בחלק מן התחומים בהם הוא פוסק. (אגב, ככל שמדובר בדיני מעמד אישי, הפסיקות שלו הן בלתי הפיכות - למשל היתר הקראים, גיור עולי אתיופיה שהוא קולא עצומה, ועוד).

לשמעון ה'סגן' - האם אתה בטוח שלרב עובדיה יוסף יש שיטה מחשבתית עקבית? לענ"ד יש לו כמה עקרונות מנחים של פסיקת הלכה (קבלת מרן השו"ע, כח דהיתרא עדיף וכד') אבל הוא לא תמיד נוקט עמדה עקבית בשאלות אידיאולוגיות.

לרב בני - נוסף על חוסר התקינות הפוליטית שבהכללת רבנים החיים עימנו ('שלא יאמר אדם אבא גדול מאביך'), אולי גם זו סיבה שלא הכניסו את הרב עובדיה יוסף לסדרה. הקריטריון שנבחר כאן הוא הגותי ולא הלכתי. אחרת היתה נבחרת קבוצה שונה לגמרי.

אמונה והגיון אמר/ה...

שם השולח: שמעון האיתן (האתר שלי) תאריך: 17/09/09, 18:17:16
אלה מדדים שכמובן אינם רלוונטיים כלל להשוואה מדורנו לדורות עברו. וגם, אין לכך שום קשר לגדלות בתורה, אלא למעמד פוליטי, ודוק היטב.

לגבי ריבוי ספרים, ובכן זו תופעה כללית בדורנו, ולכן השוואות כמותיות מהיום לפעם אינן מדוייקות כמובן. לדוגמא, איני יודע כמה הסכמות נתן (וממשיך לתת, לאוי"ט) הגר"ע יוסף שליט"א, ובוודאי מדובר לכל הפחות במאות רבות, או שמא אף ארבע ספרות כבר - אבל אם נשווה זאת למשל למספר ההסכמות של הראי"ה קוק, שבוודאי נמוך יותר (כ-300), ונשקלל זאת ביחס למספר הספרים שיצא בדורם של כל אחד משני הרבנים, סביר מאד להניח שדווקא הראי"ה, שבמספרים מוחלטים נתן פחות הסכמות מהגר"ע כיום, ייחשב 'מסכים' גדול הרבה יותר (כמו שנתן הסכמות יותר מכל רב אחר בדורו). אני מקווה שדבריי מובנים.


שם השולח: שמעון האיתן תאריך: 17/09/09, 18:20:34
המילים הראשונות בתחילת הודעתי הקודמת, צריכות להיות: "לגבי תמונות וכדומה,".

ודבר נוסף לגבי ספרים עליו ותורתו וכו', הוא מה שכבר אמרתי - דברים כאלה, בוודאי בהשוואה לגדולי דורות עברו, אינם יכולים להיבחן בחיי הדמות בה מדובר, אלא לכל הפחות בפרספקטיבה של כמה דורות. בינתיים, זה בערך כמו לומר שהרב שך השפיע יותר מהגר"א - ובאמת כרגע, עדיין בדור בו הוא היה חי בינינו, נראה שזה נכון...

לאלחנן - על אף (או לא על אף?) מה שכתבתי עד עכשיו, גם אני סבור שבוודאי ניתן למדוד את השפעתו ההלכתית של הגר"ע יוסף בימינו, שהינה בוודאי רבה מאד. ייתכן אפילו לטעון (אבל צריך גם להוכיח, כמובן), שהשפעתו בדורו גדולה יותר מכל רב ספרדי אחר בX השנים האחרונות (דבר שיש לו קשר, אגב, לא רק לגדלות בתורה אלא גם לשינוי המוחלט של מציאות החיים במחצית השניה של המאה ה20, ואכ"מ). אבל לנסות להעריך את ההשפעה לדורות ביחס לרבנים מדורות עברו, בשביל זה צריך פרספקטיבה מינימלית.