יום שלישי, 1 בספטמבר 2009

מה אני בחינם - חלק א'

הטור התשיעי למדור "דעת תורה" של אתר כיפה עלה לרשת (קישור). הנה הוא לפניכם.

"'ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלקי' - מה אני בחנם אף אתם גם כן בחנם." - צוה אותי ללמד אתכם בחנם כמו שהוא למדני בחנם. (נדרים לז ע"א ופירוש הרא"ש שם)

בתחילת חודש אלול מארגנים בקהילתי, זה מספר שנים, ערב לימוד והתעוררות לקראת תחילת הסליחות. השנה החלטתי שהקהילה שומעת אותי מספיק פעמים במשך השנה, ובמעמד מיוחד זה כדאי להזמין מישהו מחוץ למעבירי השיעורים הרגילים בקהילה כדי לנסוך מעט רוח רעננה במשתתפים. נזכרתי שלפני כמה שנים סיפר לי חבר שעובד הרבה עם נוער, על רב אחד הנואם בחסד ומרתק את הקהל בשיחותיו. התקשרתי לאותו רב ושאלתי אותו אם הוא יהיה מוכן לבוא ולדבר בפני הקהילה שלי. "הרצאה של כשעה בענייני חודש אלול", הסברתי לו. "אין בעיה, בשמחה", הוא אמר לי, "אם אני רק פנוי באותו זמן". אחרי שהוא בדק ביומנו והשיב לי שהוא אכן פנוי ונכון לבוא, הוא אמר לי: "אני רק אומר לך את העלויות שלי".
בשעה שפניתי אליו הנחתי, שמכיוון שמדובר בנסיעה לא כל כך קצרה וטרחה לא מעטה, שיצופה מהקהילה לתגמלו עבור הוצאות הדרך ועבור השירות שהוא מעניק לנו. אמרתי לעצמי שבטח זה לא יעבור את החמש מאות שקל, סכום שהקהילה יכולה לעמוד בו, ושחשבתי אמור לכסות ברווח הוצאות נסיעות ועוד תשלום על שעה של הרצאה. "אלף שקל לא כולל מע"מ" הוא אמר לי, "והנסיעות זה עוד כמאתיים חמישים שקל". עשיתי בראשי את המתמטיקה, ועניתי: "אז אנחנו מדברים על סכום שקרוב לאלף חמש מאות שקל". כשאמרתי לו שזה מעבר לתקציב העומד לרשותי, הוא הציע שאולי הוא יבוא אלינו בהזדמנות אחרת כשכבר מתוכננת לו עוד הרצאה באזור שלנו - "ואז זה יהיה בערך חצי, אולי אפילו קצת פחות". נפרדנו כידידים.

בטרם נמשיך, אדגיש מיד שמתוך האלף שקל שהרב המדובר היה מקבל עבור ההרצאה, רק כמחצית מזה היה נשאר לו לאחר ניכוי המיסים. זו נקודה משמעותית מאד שבעצם גורמת לכך שכל סכום צריך להיות מוכפל, דבר שלא תמיד לוקחים בחשבון.
זו לא היתה הפעם הראשונה שניהלתי דו שיח מעין זה עם דמות שרציתי לבדוק אפשרות שיבוא לתת שיעור בקהילה שלי. אך הפעם הפער הגדול בין הציפיות שלי ושלו, גרמו לי להרהר - מי הנורמלי כאן? מי מאיתנו נוהג שלא בהגינות? האם זה אני שרוצה לקבל שירות מאנשי מקצוע בלי לשלם להם את מה שמגיע להם? או האם זה בן-שיחי שחשב שמגיע לו סכום גבוה מאד עבור הרצאה בת שעה?
אני יודע שיש סטיגמה שבציבור הדתי לא יודעים להעריך ולשלם עבור שירות שמקבלים. אני גם מבין שאותם אנשים המתפרנסים ממתן הרצאות באמת צריכים להתפרנס מההרצאות שהם נותנים, אחרת בביתם יגיעו לכדי פת לחם. גם לא מפריעה לי בקשת תשלום עבור מתן שיעורי תורה, אני מכיר היטב את דברי ה'דבר-שמואל' בסימן קל"ח המובאים ב'ביאור-הלכה' סימן רל"א:
"שאלה: איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם, אם לעסוק בתורה ולהרבות גבולו בתלמידים כל ימי השבוע ולעסוק בתורה וליהנות מאחרים או ליהנות מיגיע כפיו ומלאכה נקיה כל ימי השבוע ולעסוק בתורה לבד כל יום השבת? ...אך נראה לענ"ד שאפילו הרמב"ם ז"ל יסכים בנידון דידן להתיר [לקבל תמורה כספית עבור הוראת תורה], דאין דנין אפשר משאי אפשר, וכיון שכפי צורך השעה והמקום אי אפשר לזה האיש החפץ בחיים להתקיים תלמודו בידו לזכות בו את הרבים כי אם בסיפוק צרכיו ע"י אחרים, הרי הוא ככל המון הדיינים והחכמים שהיו מקבלים שכר מתרומת הלשכה."
מה שמפריע לי בסיפור הזה הוא שאני לא חושב שמוצדק לשלם סכומים כאלה עבור שיעור תורני. גם אחרי שאנו מקבלים את דבריו של ה'דבר-שמואל' כמציאות נתונה, האם זה אומר שכל כללי ההיצע וביקוש פועלים במי שבחר להפיץ תורה משל היה כל נותן שירות אחר? האם אין גבול עליון שמעליו המרצה התורני צריך לומר: מספיק, לא מוצדק לקחת סכום כזה עבור מסירת שיעור? לדוגמא: אם יש מרצה שמוכנים לשלם עבור הרצאותיו עשרים אלף שקל, האם זה מצדיק לגבות מחיר כזה? האם זה מה שהתכוון החכם מכל אדם באומרו "יקרה היא מפנינים"?...
בצורה יותר מפורשת: אני חושב שיש מספיק דוברים שיהיו מוכנים לבוא ולהרצות את דבריהם בקהילתי עבור חמש מאות ש"ח או אפילו פחות, גם אם זה לא היה הכי משתלם להם בעולם. פירושו של דבר, אם אני מנהל את קופת הקהילה שלי, עלי להחליט האם אני מעדיף לשלם עבור הרצאה אחת או לשמור את התקציב ולארגן שלוש הרצאות. כדי להכריע בהתלבטות הזו עלי לשקול האם הערך המוסף של ההרצאה הבודדה תעלה על הערך המוסף של שלוש ההרצאות הזולות ממונית. על אף שמעולם לא שמעתי את אותו רב שאליו פניתי, קשה לי לקבל את זה שהוא חושב שאכן הערך המוסף מההרצאה שלו הוא כזה גדול. אם אכן המציאות היא שזה לא משתלם לו לבוא בפחות מהסכום שהוא ביקש, הייתי מצפה שיאמר לי: תשמע, זה לא משתלם, הסכום שאני אבקש כדי שזה כן ישתלם לי הוא מעל למה שההרצאה שווה.
כללו של דבר, אני מצפה מאיש תורה לא רק לשאול כמה אני יכול להרויח מהמקצוע שלי, אלא כמה ראוי להרויח מהמקצוע שלי.
בסופו של דבר יצרתי קשר עם רב של אחד הישובים השכנים למקום מגורי שהסכים לבוא בחפץ לב ואפילו סרב לקבל כל תגמול על הטרחה שלו. אינני יודע אם השיעור שנתן הרב שהגיע היה פחות טוב באופן משמעותי מהשיעור שהיה נותן הרב שהזמנתי מלכתחילה, אך אני כן יודע שהשיעור היה מעניין ושהוא מילא את הציפיות שלי ושל יתר חברי הקהילה שהשתתפו.

4 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: נתנאל תאריך: 01/09/09, 17:10:23בסוף הכל עניין של יחסי ציבור: רב דרשן עם שם ידוע, מושך להרצאה (שיעור?) שלו קהל רב הרבה יותר מרב אלמוני, ולכן מרשה לעצמו לגבות סכומים כאלו. לעומתו רב עם שם לא ידוע, לא מושך כל כך הרבה אנשים.

להבנתי, יש אנשים שיבואו בגלל השם של הרב הדרשן שבא, ולא בגלל שהם רוצים לשמוע שיעור על סליחות, הם באים בשביל החוויה.

שם השולח: שמעון תאריך: 01/09/09, 23:49:43כל הנושא של "חינם" הוא מאוד מרתק. אולי אני עוד אכתוב משהוא בנושא.

שם השולח: דוד תאריך: 02/09/09, 16:28:44כשקראתי את הכותרת, הוא התעניינתי במאמר, כי הנושא הזה קצת מעניין אותי - או יותר נכון לומר, חורה לי. כשהייתי צעיר, תמיד שיעורים היו בחינם. כשהתחתנתי, נדהמתי לראות שהרבה שיעורים שאשתי השתתפה בהם היו בתשלום. חשבתי אז שמדובר בהבדל בין שיעורים לגברים ושיעורים לנשים, הבדל לא מוצדק. לאחרונה אני רואה הרבה יותר שיעורים שהם בתשלום, גם אצל גברים. והענין מפריע לי, למרות שאני יודע שמגיע לרב. בכל זאת, אני חושב שלקבל זה צריך להיות חינם.

אבל לא הזדהיתי עם המסר שלך. אתה מסכים שמגיע לו, רק אתה אומר שזה יותר מדי. על בסיס מה? רבנים אחרים? אולי הם לא משלמים מע"מ ומס הכנסה? והאם הוא חייב לעשות סקר שוק ולברר כמה אחרים לוקחים?

שם השולח: דוד תאריך: 02/09/09, 16:30:57סליחה, טעות סופר. במשפט האחרון של הסעיף הראשון המילה צריכה להיות "שלקהל" ולא "שלקבל".

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 03/09/09, 05:59:10דוד,
על פי מה אני קובע שזה גבוה?
ובכל, אני יודע כמה אני מרוויח לשעה. אני גם יודע מה גובה המשכורת הממוצעת במשק. אני גם יודע כמה ר"מים בדרך כלל מרויחים.
בשקלול כל אלו אני חושב שזו הנחה נכונה לומר ש1500 ש"ח זה הרבה, גם אם זה עבור שלוש שעות - שעה הרצאה ושעתיים נסיעות. אני חושב, לאור הנ"ל, ש500 ש"ח זה הרבה - גם אם זה ברוטו.

שם השולח: ירון תאריך: 05/09/09, 18:02:21אני יותר משמח לראות שהרב בני העלה את הנושא המאוד חשוב הזה לדיון כיוון שלצערי הדבר נוגע לציבור רחב אך לא נדון עד כה באופן הראוי.

ראשית, גילוי נאות. אני עוזר ומתאם השיעורים של רב די ידוע ומבוקש בציבור הדתי לאומי. במסגרת זו, לצד תיאום הצד הלוגיסטי (הסעה, מקום, תיאום ציפיות, וכו') אני אחראי על התשלום עבור השיעור.

בתחילה, טרם נרתמתי מרצוני למשימה חשובה זו (בעיני, וכפי שאפרט להלן) היה נדמה לי שאין כל הצדקה לבקש תשלום כלשהו (פרט להוצאות נסיעה) עבור שיעור תורני. לנגד עיני עמד חילול ה' המתקיים ע"י רבנים שונים בעריכת חופות ודרישות תשלום מופרזות בגין שירות זה, וכן מסורת ישראל המקובלת מימי הגלות שאין הרב או המוהל מקבלים תשלום עבור שירותי דת אלה, הנוסף על התשלום שקיבלו מן הקהילה (וגם זה לא תמיד ובכל מקום) על היותם משמשים בקודש.
אף בדידן סברתי שרב המתפרנס מחינוך / הוראה / ר"מ / ראש ישיבה / רב שכונה / רב ישוב וכדו', הרי מקבל שכר על עבודתו, אשר מתחילה הקנתה לו את המעמד התורני אליו הגיע ועל כן לא ראוי שיגבה תשלום על שיעורים נוספים מעבר לשעות העבודה.

להלן - המשך:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: ירון תאריך: 05/09/09, 18:26:02דא עקא, עת נתחוורה לי המציאות המרה בה חיים רבנים ומקבלי שכר מחינוך / ישיבה / רבנות, המעוניינים להשקות מים עדרים רחבים יותר - נדהמתי.

א. כל רב ודאי מודע למימרת חז"ל שהרבנות מקברת את בעליה, וודאי שאינה שררה אלא עבדות, והמעוניין ברבנות מתחייב לשאת את הציבור כאשר ישא האומן את היונק, אך הציבור לא מודע לעול הנפשי, הפיזי, המשפחתי, הזוגי, הכלכלי והאישי שמשרת הרבנות נושאת בחובה. אילו היה מודע הציבור בכמה קשיים מצויים רבניו הידועים יותר והידועים פחות בשל משרתם הרבנית, עד שהם וב"ב נעשים ממש חולים פיזית, או נדרשים לאינספור גמ"חים והלוואות - ודאי שהיה מעריך לאין שיעור ומוקירם הרבה יותר מן המקובל בציבורנו.
ב. כל שכיר המצוי מעט בנבכי חישובי המס במדינה, יודע כי מעת שביתו מכניס שתי משכורות של עובדי חינוך והוראה, או אף פחות מכך, עבור כל הכנסה נוספת ידרש לתשלום מס בגובה 60% לערך. חשבון פשוט: שיעור העולה 1000 ש"ח לפני מע"מ (1550 אחרי), מותיר לבעליו 462 ש"ח נטו. סכום זה ניתן עבור שעה-שעתיים זמן נסיעה הלוך-ושוב, ושעה-שעה וחצי שיעור.
להלן - המשך:

שם השולח: ירון תאריך: 05/09/09, 18:41:29ג. לו יצוייר, כי הייתם מזמינים לקהילתכם הרצאה מרופאה, אמן, משפטן, הידורונומית, וכדו', האם הסכומים הנ"ל היו נראים לכם מופרזים? אנא בדקו במקום עבודתכם כמה עלו ההרצאות ביום העיון האחרון. שימו לב, בעלי מקצועות רבים יכולים לכלול את הרצאות החוץ אותם הם נושאים כחלק אימננטי מעבודתם העיקרית, דבר המנכה מגובה המס אותו הם נדרשים לשלם. למיטב ידיעתי, רבנים לא יכולים.
ד. ב"ה ישנה פריחה בכמות הרבנים בציבורנו, אשר קנו ידיעותיהם ומידותיהם בעמל תורה של שנים, ועל כן ברור שעל אף כל האמור לעיל הנושא לא עלה לדיון ציבורי עד כה, שכן לא הורגש חוסר בציבור לרבנים אשר העול כבד על שכמם, כיוון שתמיד יש בנמצא רבנים המוכנים לבוא ולדבר בפני הקהל, כן ירבו. אך הדבר איננו גורע מקשיי הרבנים הרבים הנושאים בעול תדיר כיוון שהם יותר מבוקשים.
ה. יצויין, כי כאשר השיעור המבוקש הינו עבור קהל של חילונים / מתחזקים או כל גורם אחר שאיננו נמנה באופן מובהק על הציבור הדתי-לאומי, אני מחד מפחית מעלות השיעור באופן ניכר מהחשש לחילול השם ומאידך, מקפיד לבקש תשלום בכדי ליקר את ערך השיעור.

שם השולח: ירון תאריך: 05/09/09, 18:54:21נסיוני הראה לי, כי בעת שביקשתי תשלום עבור השיעורים בציבור הדתי-לאומי, ודאי אם הוא היה גבוה מן המקובל (חינם), הדבר התקבל בחוסר שביעות רצון מופגן אשר לעיתים אף גרר דיון. תמוה בעיני, כיצד דווקא אותם מקומות בהם הועברו שיעורים לציבור הרחב, הקדימוני מיוזמתם לדבר על עניין התשלום ואף להציע סכום גבוה משחשבתי לבקש (הצעה שנדחתה כמובן), והיה ברור להם שעל שיעור ראוי לשלם, בעוד בציבורנו מעריכים את התורה ככזו שראוי שתהא בחינם ובבקשת תשלום מתגלה חרון אף קדוש.

אני חוזר על הראשונות. אין לציבור מושג כמה עול מוטל על צוארי הרבנים. אילו ידעו, ודאי היו נושאים אותם על כפיהם. הציבור לא יודע לאיזה מצבים קשים הרבנים מגיעים בשל משרתם זו, שכולה לשם שמיים. איזו מסירות נפש אדירה. אין ספור שיעורים נמסרים ללא כל תשלום מעבר לשעות העבודה ברבנות / בישיבה. זמן אין סוף מוקדש לכל שואל ולכל צרה, ובאוזן קשבת ובעזרה נפשית, רוחנית ופיזית ממש, על חשבון בני הבית.

הציבור שלנו צריך להשתנות. ראוי שנתחיל לייקר את רבנינו ולשלם על שיעוריהם אם חורגים הם ממשרתם.

דברי נכתבים מכאב גדול, ויותר משנכתב כאן יש לי לומר.

שם השולח: רולנד חי (האתר שלי) תאריך: 06/09/09, 10:13:14תגובה לירון, נהיניתי לקרוא את המאמר ואת תגובתך, אך כמה הערות בנושא חישוב הנטו:
אם הסכום לפני מעמ הינו 1000, אזי אחרי מעמ הוא 1165. אך בוא נעזוב את המעמ היות והוא שייך למדינה.
לגבי שיעור המס (מס הכנסה + ביטוח לאומי/ביטוח בריאות): השיעור נע בין 10% לבין 60%. שיעור מס 60% רלוונטי לבעלי הכנסות של לפחות 38,000 ש"ח לחודש לנישום (או לתא המשפחתי אם הם עובדים באותו עסק). אני סבור שרוב רבני ישראל (לצערי) אינם משתכרים כך. אם אכן רב משתכר שכר כזה, הרי שהוא ממוקם בטבלת השכר הלאומית בעשירון העליון ועולה כי באפשרותו כן לתת שיעורים בעלות יותר נמוכה (כבר לא מדובר בשכר שממן פת לחם).


שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 06/09/09, 11:56:35ירון,
תודה על תגובתך הארוכה והמושקעת. אשמח אם תענה על שאלה פשוטה:
- האם יש גבול לסכום שניתן לבקש על שיעור תורה, או שהגבול הוא כמה שהציבור מוכן לשלם?

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: ירון תאריך: 06/09/09, 15:39:24לרולנד.
לאחר בדיקה מעמיקה שערכתי בעבר עם שני רואי חשבון וחשב שכר, ניכוי בגובה 60% מס מתחייב אף בהכנסה הנמוכה משמעותית מן הסכום שנקבת.

לרב בני.
אין ספק שיש להגביל את הסכום. עם זאת, אני סבור שיש לקבוע טבלה בדומה לטבלאות הנהוגות לשכר מרצים, על פיה ישולם לרב על שיעורו החורג משעות עבודתו.
עיקר דברי כוונו לחינוך הציבורי שראוי שיתהווה בדידן. שינוי הנורמה הציבורית - הוא דבר מחוייב.
ראוי שהמבט הציבורי ישתנה לטובה ולא באופן השגוי לטעמי שבקשת התשלום מתקבלת בו כיום.
ודאי שאין להטריח את הציבור יתר על המידה, אך מאידך דרוש איזון חלטובת הרבנים.
ברי לי כי בתחילה השינוי יראה מוזר ואף יתכן כי תתמעט מסירת השיעורים באופן כללי. עם זאת, לא אלמן ישראל וודאי שלבסוף נגיע לאיזון ראוי וטוב יותר לכל הצדדים, באופן המכבד את התורה, נושאיה ושמעי לקחה.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 06/09/09, 17:04:43על מנת למנוע לזות שפתיים, רולנד שהגיב לעיל הינו עובד במס הכנסה - כך שהנתונים שהוא מסר הינם כמפי הגבורה.

בעניין שינוי התודעה הציבורית בנושא הרצאות רבנים, התייחסתי לזה מעט בחלק ב' שיתפרסם בימים הקרובים.

שם השולח: ירון תאריך: 07/09/09, 07:04:01לרולנד.
אני מתנצל אם היה נשמע מדברי שאני מטיל בך דופי. ודאי שידיעותי בתחום אינן מתקרבות לרמתך המקצועית. כאמור, נסמכתי על אנשי מקצוע (לא מעטים). אשמח לאסוף את תלושי השכר ולהעביר ליעוצך המקצועי.

שם השולח: יצחק תאריך: 10/09/09, 20:54:23לענ"ד, יש להבחין בין שני סוגי רבנים (וזה גם מקור הציפייה מרב שלא לקחת תשלום).
ישנם רבנים שעיסוקם בהעברת שיעורים, כמקצוע ראשי או 'מהצד'. אלו צריכים לקחת כסף על השיעורים שהם מעבירים, שהרי זהו עיסוקם.
ישנם רבנים שהם "כלי קודש" של הקהילה. לדוגמא: רבני ערים וכד'. אלו אינם צריכים לקחת כסף עבור שיעורים שהם מעבירים, שכן משכורתם הבסיסית כוללת את השיעורים האלו. תפקידו של רב עיר הוא להשגיח על הכשרות בעיר, לערוך חופות וקידושין, להרצות בעירו, וגם - לעיתים - להעביר שיעורים במקומות אחרים. כשם שהוא אינו גובה תשלום נוסף עבור ברכה בשבת בר-מצווה, כך לא מוצדק שיגבה תשלום נוסף עבור העברת שיעור במקום אחר (פרט לעלות הנסיעות, בהנחה שהוא משלם אותה והיא לא על חשבון העבודה). כמובן - ישנם יוצאי דופן (סביר שהרב של קרית שמונה, למשל, רשאי לגבות כסף עבור שיעור באילת...), אבל ככלל אצבע - כך נראה לי.

[אין לזה קשר ישיר לנושא הבלוג, שהוא גובה התשלום ולא עצם התשלום, אבל אמרתי אדבר וירווח לי.]

שם השולח: דוד תאריך: 22/09/09, 16:06:43למרות שזה אולי כבר לא נושא חם, וירון כתב בהרחבה את מה שגם אני חושב, אתייחס לענין המיסויי.

אקדים ואומר שאני רו"ח.

ובכן, אולי רולנד עובד מ"ה אבל לא ביטוח לאומי. עד לאוגוסט השנה, לא היה דבר כזה מס של 60% - המדרגה הגבוהה ביותר היתה 47% (פעם היתה 50, והיא ירדה באחוז כל שנה, עד שיגיע ל45
שמא תאמר - איפה ביטוח לאומי? ובכן, היתה עד לאוגוסט 2009 תקרת שכר לביטוח לאומי שהיתה פחות או יותר אותו סכום שמעליו מתחילים לשלם 47% מ"ה. דהיינו, מי שהגיע לרמה הזו כבר לא משלם ביטוח לאומי. לכן, אם מנטרלים את המע"מ, לא היה כזה דבר של 60%. (ואגב, לא משנה בכמה מקומות עובדים - המס מוטל על הסה"כ. זו טעות נפוצה.)

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: רולנד חי (האתר שלי) תאריך: 30/09/09, 08:34:31לדוד
לא הבנתי מה לא נכון במה שכתבתי.
התייחסתי לשיעורי המס (כולל ביטוח לאומי) הרלוונטים להיום, לאחר הסרת התקרה