אולי השיחה המרגשת ביותר שיש באמתחתי. על הקטע הבא שמעתי מהרב ד"ר י.י. שכטר (קישור), הדברים הם של הרב משה הלוי שטינברג מספר חוקת הגר, שאלה ג', עמ' קג-קד (הדגשים שלי):
כת"ר ביקשני לחוות דעת בעניין נכרי, לשעבר חבר פעיל במפלגה הנאצית ויש להניח שבעצמו השתתף במעשים נפשעים וכעת חזר בתשובה ורוצה להתגייר - האם מקבלים אותו?
אם לדון מבחינה אנושית בכלל ומבחינת הכבוד והרגש הלאומי בפרט, פשוט וברור שאין המצפון מרשה להזקק לו ולענות לבקשתו בחיוב. בר-נש כזה אשר ידיו דם יהודי מלאות אין מקומו במחנה ישראל... ואיך קשה הדבר להכריז עליו: אחינו אתה.
אבל מבחינת ההלכה היבשה אינני רואה כל מניעה מלקבלו. הנה קין, ונירון קיסר ונבוזראדן רב טבחים [כולם חזרו בתשובה על פשעים חמורים ביותר]... לכן אם בית הדין משוכנע שהוא התחרט בחרטה גמורה, חזר בתשובה שלימה, מתאמץ בכנות להכנס תחת כנפי השכינה ולא מסתתרת איזו כוונה של הנאה אישית או קבלת שררה - אין מצד ההלכה כל איסור לקבלו לחיק היהדות.
כיצד ניתן להבין דבר זה? דבר שהוא מצד אחד כה "פשוט וברור שאין המצפון מרשה להזקק לו", בסופו של דבר אין שום מניעה מלקבלו?!
זו גדלותה של התשובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה