הרב ד"ר בנימין לאו כותב בספרו חכמים ח"ב על תהליך שעובר התנא רבי טרפון ביחסו לעניים (עמ' 116):
מעניין שבראשית דרכו, היה רבי טרפון עשיר שאינו ערני כל כך למצוקתם של העניים. נטייה זו עולה במשנה המתארת מחלוקת על טיב השמנים המותרים לנר שבת:
...רבי טרפון אומר: אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד [משנה שבת ב,ב]
שמן זית מאיר טוב בהרבה משמנים אחרים, אך אין יד הכל משגת לקנותו. על פי התוספתא התקומם רבי יוחנן בן נורי כנגד רבי טרפון. ר' יוחנן בן נורי... היה עני מרוד.
במסכת כלה מתואר התהליך שעבר ר' טרפון ביחסו לעניים, גם הוא בעזרת רבי עקיבא:
אמרו עליו על ר' טרפון שהיה עשיר גדול, ולא היה נותן מתנות לאביונים, פעם אחת מצאו עקיבא, אמר לו רבי רצונך שאקח לך עיר אחת או שתים, אמר לו הן, מיד עמד ר' טרפון ונתן לו ארבעת אלפים דינרי זהב, נטלן ר' עקיבא וחילקן לעניים, לימים מצאו ר' טרפון, אמר לו, עקיבא, היכן העיירות שלקחת לי, תפסו בידו והוליכו לבית המדרש, והביא ספר תהלים והניחו לפניהם, והיו קורין והולכין עד שהגיעו לפסוק זה, פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד, עמד ר' טרפון ונשקו על ראשו, אמר לו רבי אלופי, רבי בחכמה, ואלופי בדרך ארץ. [מסכת כלה פרק א הלכה כא]
מכאן ואילך הופך ר' טרפון למוביל בענייני דאגה לעניים.
אני חייב לציין שאני בדרך כלל נהנה מדבריו של הרב בני לאו, נהנתי מחכמים ח"א ועתה אני לקראת סופו של ח"ב. עם זאת, הדברים הללו על רבי טרפון פשוט אינם מתקבלים אצלי כלל ואינני יודע אם ניתן בכלל לאמרם בבית המדרש.
אם אנו אומרים שרבי טרפון חייב להדליק נר שבת בשמן זית בלבד בגלל שהוא היה עשיר והוא לא היה ערני למצוקתם של העניים, האם לאחר המהפך המתואר הוא חזר בו מעמדתו זו? כיצד ניתן לומר דבר כזה? עם איזה מסורה אנו נשארים, אם אנו טוענים שתנאים קבעו הלכות בעקבות המצב הכלכלי שלהם?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה