אחת הפסקאות שמאד מצאו חן בעיני מהספר "נחמה" על נחמה ליבוביץ' ע"ה מדברת על עבודתה הרבה בהכנת ובבדיקת הגליונות לפרשת-שבוע בלי לקבל כל תמורה על כך (נחמה, עמ' 108):
היא מעולם לא חשה מנוצלת בשל כך. להפך. את דעתה החיובית על "פראיירים" כאלה התורמים לסביבתם בלי חשבון היא מנסחת היטב, שעה שהיא מדברת על רבקה העמלה קשה לשאוב מים עבור עבד אברהם ופמלייתו, בלי כל חשבון, בלי שמי מהם יסייע בידה או ישלם לה על כך:
"ואולם הפקחים ואנשי מעשה שבזמננו החושבים שפתיות היא מצד הנערה הטורחת, יגיעה ועמלה - ודאי שעות - לזרים אלה ולגמליהם, יבינו אולי את רבקה אמנו ואת הלקח אשר רצתה התורה ללמדנו במבחן זה, בזוכרם את דברי עקביא בן מהללאל - אדם מופלא וגדול בחכמה וביראת חטא - שאמר: מוטב לי להיקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום. וכן לא עשתה רבקה חשבונות של מעשיות ופיקחות בתיתה מים לאדם ולחי, ו"שוטים" אלה הם מקיימי עולם מאז ומתמיד." (הציטוט מתוך "עיונים בספר בראשית" עמ' 159)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה