כידוע, מועצת הרבנות הראשית מינתה לפני כשנה וחצי את הרב זאב ויטמן לעמוד בראש ועדת השמיטה של הרבנות הראשית על מנת לקבוע את מדיניות הרבנות הראשית בכל הקשור להיתר מכירה ואוצר בית דין. בנוסף לרב ויטמן מונה גם הרב אברהם יוסף, רבה של חולון ובנו של הג"ר עובדיה יוסף, לעמוד בראש הועד ונעשתה חלוקת תפקידים בין שני הרבנים. אני מניח שהמחשבה מאחרי המינויים היתה לאחד (או לפחות להביא לדיאלוג) את שני הציבורים התומכים בהיתר מכירה - הציבור הספרדי והציבור הדתי-לאומי. כמה מצער לגלות שבמקום להגיע להסכמה רחבה, שיהיה בה כדי להדוף את הביקורת מגורמים חרדיים בתוך הרבנות הראשית ומחוצה לה, שני הרבנים חילקו את העבודה ביניהם באופן שהאחד לא יהנה מפירותיו של השני.
בגליון צהר לב, פרש הרב ויטמן את משנתו בעניין היתר המכירה וכיצד הוא שיכלל את המכירה (להרחבת משנתו של הרב ויטמן בנושא זה ניתן לצפות בשיעור כאן). בסוף דבריו הרב ויטמן נגע גם במכירה שביצע הרב יוסף וכתב עליו:
שתי הבעיות שהועלו בראשית הדברים לגבי חלות המכירה לא נפתרו במכירה זו, ומעבר לבעיות אלו יש מקום להעלות שאלות נוספות לגבי חלותה של מכירה זו, ולכן לדעתי ראוי מאד לנהוג קדושת שבועות בבננות, באננס, בפירות הקיץ ובהדרים שגדלו במטעים שנמכרו במכירה זו.
לפני מספר ימים, בי"ד באייר פרסם הרב ויטמן מכתב ובו הוא מפרט לאחר "שכל נסיונותי להסדיר את הדברים בדרכי נועם כשלו" האשמות קשות נגד הרב אברהם יוסף. הרב ויטמן מאשים את הרב אברהם יוסף שהוא חרג מסמכותו ומהמנדט שהעניק לו מועצת הרבנות הראשית, בזה שהוא ביצע היתר מכירה לפירות מטעים בניגוד להחלטת מועצת הרבנות הראשית שהפירות ישווקו כאוצר בית דין כלל-ארצי ולא בהיתר מכירה. הרב ויטמן מוסיף שהרב יוסף כלל לא היה אמור להתעסק במטעים אלא בגידולי חקלאות אחרים.
בין היתר הרב ויטמן כותב כך:
הרב [אברהם] יוסף וצוותו ממשיכים להחתים חקלאים שלא מכרו את אדמותיהם על הרשאות למכירת הקרקע גם בימים אלו ממש, בשעה שהמטעים כבר מניבים פירות, ובכך הוא מוכר למעשה פירות הקדושים בקדושת שביעית לגוי, והוא מוכר קרקעות ישראל לגוי כשאין לכך כל הצדקה וכל תועלת להפקעת קדושת הפירות והתרת המסחר. בכך הוא גם גורם להטעיית הציבור כשהוא מסמן פירות הקדושים בקדושת שביעית כפירות היתר מכירה.
[...]
לכן בסיכומם של דברים, הרבנויות נקראות לסמן את פירות הקיץ כפירות בקדושת שביעית, גם אם הללו יגיעו עם אישורים חתומים ע"י הרב יוסף כפירות היתר מכירה.
לסיום דברי רק אבהיר שאין בכוונתי בדברים אלה להאשים את שני הצדדים במחלוקת ואף לא את אחד הצדדים, אלא רק לבכות את המצב שגם מי שמסכים פחות או יותר ומוכן להכיר בלגיטימיות של הצד השני, לא מסוגל להגיע להסכמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה