יום שני, 5 במאי 2008

תפילות יום העצמאות

לפני מספר שנים נזדמן לי להתפלל את תפילת ערבית של ליל יום העצמאות כאשר לידי בבית הכנסת ישב תייר מאיטליה. לפני שהתפילה התחילה הוא פתח את סידורו ופנה אלי ובקש שאני אעזור לו למצוא את המקום. הסידור היה עם תרגום לאיטלקית ולאחר מעט התברברות מצאתי עבורו את מזמור "הודו" שפותחים בו את התפילה. כשהחזרתי לו את הסידור, הוא שאל אותי: "ואומרים על הנסים, נכון?". הסתכלתי עליו כאילו שהוא נפל מהירח ואמרתי: "מה פתאום?". אז הוא התחיל לדפדף בסידור והגיש לי אותו פתוח בעמוד מסויים והראה לי באצבע: "הנה, את זה. אומרים את זה, לא?". הסתכלתי לתוך הסידור ונגלה בפניי נוסח "על הנסים" שחיבר הרב טואף, רבה של איטליה, כדי לאומרו ביום העצמאות. בזמנו זה היה נראה לי הדבר המשונה ביותר, אך ככל שחולפות השנים אני אומר לעצמי: למה לא בעצם? וגם אם אין בדורנו מי שראוי לחבר נוסח שלם ל"על הנסים", מדוע שלא נוסיף בתפילה ובברכת המזון לכל הפחות את המשפט הפותח: "על הנסים... שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"?
בגליון צהר לב, שיצא לפני מספר שבועות, כתב ידידי הרב חיים נבון מאמר על תפילות ערבית ושחרית של יום העצמאות. תמיד היה לי קשה עם התפילות הללו, אך לא הצלחתי לנסח את הקושי. בדבריו, הרב נבון הצליח לגעת בנקודה. להלן מקצת מדבריו:
בעיניי, תפילת ליל יום העצמאות... מבטאת ויתור מסויים על הניסיון להתמודד עם המתח שבין רגשות המתפללים לבין מוסדות התפילה הקיימים מימים ימימה... תפילת ערבית נותרה כמות שהיא, כתפילת ערבית של יום חול רגיל, אלא שעיטרו אותה מפנים ומאחור, והוסיפו עליה מזמורי תהלים, הצהרות חגיגיות ואמירות נרגשות. תפילת ליל יום העצמאות בבתי הכנסת שלנו מלוקטת מקטעי תפילות הלקוחות מקבלת שבת ומיום הכיפורים, שעליהן נוספו קטעי קריאה שונים. רבים חווים התרגשות רבה בזמן תפילה זו. אך על פי התרשמותי האישית, זוהי התרגשות הדומה יותר לחוויית טקס הדלקת המשואות מאשר לחוויית התפילה. לפי תחושתי, תוספות אלו לתפילה חסרות שלמות וגיבוש, וגם דומני שהחוויה של עמידה לפני ה', שהיא לב לבה של התפילה, מתבטאת בתוספות אלו במידה מעורפלת למדיי. הממד הטקסי, הנעדר בדרך כלל מתפילותינו, עובר כאן למרכז הבמה.
בסוף דבריו הוא מסכם:
חלומי הוא להשתתף ביום מן הימים בתפילת יום העצמאות שיהיו בה, מלבד הלל, גם "על הנסים" וקריאת התורה, ותו לא. לאמור: "ליישר קו" בין יום העצמאות לחנוכה מבחינת התפילות. האם מבחינה הלכתית החלום הזה אפשרי - קטונתי מלפסוק. האם מבחינה ציבורית הוא ריאלי - חוששני שלא. על כן, בינתיים אני משתדל לצמצם ככל הניתן את האלמנטים הטקסיים החיצוניים בתפילות יום העצמאות, ולהדגיש בעיקר את ההלל - שהוא כרגע הביטוי היחיד של מעמדו ההלכתי המיוחד של יום העצמאות בתוך עולם התפילות. (בעניין קריאת התורה ביום העצמאות - ראה כאן).

כתוספת קטנה לדבריו, בחלום שלי הייתי רוצה לראות את תפילת ערבית של יום העצמאות עם התוספות הבאות: מזמור "הודו", תפילת ערבית עם "על הנסים", "שיר המעלות בשוב ה'" במקום (או בנוסף) "שיר למעלות" ועלינו. את כל שאר הדברים, הייתי מעדיף לשמור לחגים אחרים.
עוד דבר שלדעתי יש להוסיף לדבריו זה שיש מקום שהתפילות יסמלו את החלקיות. כלומר, אמנם הגענו לראשית צמיחת גאולתנו, אך אנחנו עדיין שואפים להשלים את הגאולה ואנו מכירים בכך שזהו רק ההתחלה. בעבר חשבתי שאולי ראוי מפני זה לומר רק חצי הלל, על מנת לסמל שאנו לא במצב של "שלם". אינני יודע אם זה הכיוון הנכון, אך לדעתי יש מקום שהדבר יבוא לידי ביטוי בתפילה.

אני מכיר אדם אחד, החובש כיפה סרוגה, שנמנע מללכת לבית כנסת ביום העצמאות, היום היחיד בשנה שאותו אדם לא מתפלל במניין. כמובן שאדם זה נוהג שלא כהלכה, אך כמדומני שבחוסר ההתחברות שלו ובתחושת הניכור שהוא חש כלפי התפילות הנהוגות כיום ביום העצמאות יש משהו אמיתי, וכפי שהיטיב לבטא זאת הרב חיים נבון: הממד הטקסי, הנעדר בדרך כלל מתפילותינו, עובר כאן למרכז הבמה.

תגובה 1:

Dave אמר/ה...

בסוף הרשומה הבאה, תמצא "על הניסים" ליום העצמאות שחובר ע"י עמוס חכם, חתן חידון התנ"ך העולמי הראשון.

http://mikrarevivim.blogspot.de/2013/04/blog-post_3789.html